לא לשימוש
צילום: יצחק הררי

הנתונים המדהימים על תעשיית ההי-טק, ושאר הכלכלה בישראל

גיא בן סימון | (16)

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג פרסה היום את משנתה לגבי הפער בין שני חלקי הכלכלה הישראלית שנוצר עם שגשוג ענף ההיי טק בישראל שמושך אחריו את יתר התעשייה - "הקרונות המיושנים" (ראו תמונה מהמצגת של פלוג). בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה פלוג הציגה פלוג גרף אחד שמספר את התמונה לגבי שוק העבודה המקומי המפוצל ולאחר מכן הסבירה את השלכותיו על הכלכלה.

במהלך 20 השנים האחרונות עלה שיעור עובדי ההיי טק בישראל מכלל השכירים במשק מ-7% ל-9%. למעשה, שיעור המשרות במשק בתחום ההיי טק בישראל הינו יותר מכפול מהחציון מדינות ה-OECD, מעל אירלנד (8%), שוויץ (6%), מלטה (6%) ומדינות נוספות. 

עם זאת, לפי הנתונים של בנק ישראל, מרבית עובדי ההיי טק מרוכזים באיזור המרכז. מסך המשרות במרכז הארץ כ-15% מזוהות עם 'קטר המשק' לעומת 8.3% מאיזור הדרום.

מבחינת ההתפלגות הענפית של העובדים, הנגידה פלוג התריעה כי אנחנו בישראל לא מצליחים לסגור את הפער שנוצר בין העובדים בהיי טק, שמרוכזים בכמה ענפים בהם השכר כפול בערך מהממוצע במשק, (אבל בסך הכל הם מהווים חלק קטן מהמועסקים) לעומת ה-90% האחרים שמועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר.

פלוג: "תמונת השכר משקפת את העובדה שמרבית העובדים במשק, שמשתכרים שכר נמוך, עובדים בענפים בהם גם פיריון העבודה נמוך. התמונה הזו עולה בקנה אחד עם העובדה שכולנו מכירים היטב והיא שפיריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, ושאיננו סוגרים את הפער.  אחת מהדרכים לשפר את הפיריון היא באמצעות השקעה במו"פ שיכולה להביא לחדשנות במוצר או בתהליך הייצור, אולם ההשקעה במו"פ, אשר גבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההייטק-מוצרים ושירותים, ורק מעט מושקע במו"פ בתעשיות שאינן הייטק".

"המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן על התפתחות והתרחבות ענפי ההיי טק, והן על יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים. הכלכלה הדואלית שתיארתי משתקפת במדדים שונים של פערים חברתיים: פערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות; והם משקפים בראש ובראשונה את אי השיוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן ה-PIAAC של ה-OECD. ולצד זאת, בין היתר בעקבות תרומת המדיניות הנמוכה בהשוואה בינלאומית להקטנת אי השוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות".

"אין שום סיבה ששאר ענפי המשק יעשו שימוש בטכנולוגיות מיושנות, גם אם המוצרים שהם מייצרים אינם תרופות או מוצרי טכנולוגיית מידע. ענף הבניה הוא הדוגמה המוכרת - זמינות כח העבודה הזול לאורך השנים מנעה אימוץ טכנולוגיות שבחו"ל משתמשים בהם כבר שנים, והנציחה את הפריון הנמוך בענף. גם ענפי השירותים צריכים ליהנות מזמינות של טכניקות ייצור מתקדמות. לדוגמה, רשתות השיווק הגדולות בארה"ב ובאירופה עושות שימוש במערכות ניהול מלאי ומכירות שענף המסחר אצלנו ברובו עדיין לא אימץ. גם במגרש שלנו, בבנק ישראל, אנחנו מנסים לקדם את אותו חלק של מקטע הייצור של הכלכלה שנמצא באחריותנו, למשל על ידי קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, הגברת התחרות בשוק הסליקה - אלו יאפשרו גם לבית העסק הזעיר ביותר להימנע מלכלות משאבים מיותרים על כל נושא התשלומים, וליהנות מהיעילות והביטחון שהטכנולוגיות המתקדמות יכולות להציע".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    י 26/06/2017 20:18
    הגב לתגובה זו
    נעוץ בצןרך העולמי . כאיש היי טק אין לי בעיה למצוא עבודה בשכר כפול (נטו) בארה"ב. לעומת זאת בתעשיות אחרות המצב שונה כך שהמעסיקים משלמים להם את משכורת המינימןם (והתיעלות בדרך כלל פרושה קיצוץ נוסף במשכורות) . הדרך לסגירת פערים היא רק בהעלאת משכורת המינימום ...
  • 12.
    סכנה 22/06/2017 22:46
    הגב לתגובה זו
    העדר גיוון במקורות התעסוקה והעדר תשובה לציבור פחות הייטקיסטי בהשכלתו מסכנים את המשק ואת האוכלוסייה כבר היום וביתר שאת בטווח הבינוני ובעתיד.
  • 11.
    אבשלום 22/06/2017 22:39
    הגב לתגובה זו
    עד מתי המגזר היהודי ציוני צריך לסחוב על הגב סמול טפל בטלן ומסית?!
  • 10.
    דוד 21/06/2017 18:29
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלתעשיות האחרות, אין תקציבים למו"פ כי אין להם מו"פ. ענפי הבניה למשל "בונים" הם לא משקיעים ברובוטים שיבנו. אותו הדבר בתעשית המתכות, ריצפות יצור וכו... אין להם משאבים "לפתח" תכנולוגיות שיגדילו את הפיריון.
  • 9.
    למה צריך נגידה ומשרד שלם אם הם (ל"ת)
    רק חותמת גומי 20/06/2017 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא נעים להביט בגרפים שמדרגים אותנו בעולם השלישי (ל"ת)
    עמיר 20/06/2017 19:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלה שעובדים משעה 9 עד 21 לוקחים על הגב את כל הטפילים (ל"ת)
    אלי 20/06/2017 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סרגיי 20/06/2017 07:41
    הגב לתגובה זו
    ירדו מעץ.
  • 5.
    שמטוב 20/06/2017 07:00
    הגב לתגובה זו
    אמור להיות לא הייטק אלא מוצרים שמיוצרים על ידי בעלי השכלה תיכונית מקסימום, כלומר פרנס הוגנת ל- 80 אחוז מהאוכלוסיה. בארץ ציבור זה של בוגרי תיכון לא מסוגל להתפרנס. ה- 10 אחוז של הייטק לא מסוגל לאורך זמן לשאת על הגב שלו את האנשים הרגילים (שאינם הייטק) : טכנראים, נהגים, מורים, אחיותת, פקידים וכדומה. הההתפארות במבנה המשק המעוות בישראל היא התפארות שווא: נזם זהב באף חזיר.
  • שרוליק 20/06/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    עפ"י שכרם הם אפילו מעל ההייטק . . . .
  • 4.
    מני 19/06/2017 23:22
    הגב לתגובה זו
    והתוצאה, כסף זול וזמין לבטלנים חרדים וערבים, אפס השקעה בחינוך מתקדם טכנולוגי. השקעות אינסופיות בשמירה על מתנחלי יהודה ושומרון (הוצאות על החזקת צהל בכל כביש סמטה ושביל באיוש). מה שכן, נותנים להמונים לחם ושעשועים, תוכניות טלויזיה מטומטמות, הורדה מכסים על מוצרים צריכה , הורדת מחירי טיסות לחול - הכל כדי לשמח את כולנו ולהשאיר את ההמונים מסוממים. הפערים לא יקטנו- אין סיכוי למי שיש שכל - משקיע בחינוך שלו וילדיו
  • 3.
    משה ראשל"צ 19/06/2017 19:27
    הגב לתגובה זו
    במקומו השם ישמור היינו קורסים תחת מנגנון ממשלתי מנופח מושחת ומסואב מזל שזרקו אותו מכל המדרגות
  • שמטוב 20/06/2017 07:02
    הגב לתגובה זו
    צוללות מיותרות, מטוסי קרב מיותרים F35, גלידה פיסטוק, סיגרים, שוחד, מתנות לטייקונים ... ועוד מעשי נבלה של שקרניהו.
  • אילן 23/06/2017 17:51
    גם אתה מאד מיותר עם גיבובי השטויות שאתה משרבט באמצעות המקלדת שלך.
  • 2.
    אז הדולר שקל כבר לא חשוב? (ל"ת)
    המתחזה 19/06/2017 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 19/06/2017 19:09
    הגב לתגובה זו
    כמו שמזמן ידוע.מי שמצמיח את המשק והכלכלה והבטחון הם האנשים האיכותיים שיש במדינה...אמנם הם לא רבים אבל קיימים.ומי שהורס את המדינה ולא תורם כלום הם הפוליטקאים החברות הממשלתיות לדורותהם ועל כל שלוחותהם המושחתים והטיפשים.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 7.57%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אחרי שזינקה 9% - אוגווינד מאבדת 5%; ניו-מד ב-2.7% - המדדים עולים עד 0.7%

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים - ת"א 35 מוסיף 0.3%, ת"א 90 עולה 0.8%; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר שלוש פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הציב יעד גירעון של 3.2% לשנת 2026, יעד שנראה מאתגר על רקע דרישות מערכת הביטחון וההוצאות החריגות של השנה החולפת.


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.35%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?