יד2 דרושים: בתשע"ד ירד הביקוש לעובדים בתחום כלכלה וכספים ב-28%

תחומים בהם קיים מחסור בעובדים ונרשמת עלייה בביקושים: מסעדנות -עלייה של 21%, אבטחת איכות - עלייה של 18%, אבטחת מידע - עלייה של 27%
יעל גרונטמן | (1)

מסקירה שבוצעה על ידי אתר יד 2 דרושים (כך נקרא מעתה האתר ג'וב סיטי שעבר לאתר יד2) עולה כי שנת תשע"ג שתסתיים בקרוב מציגה נתוני תעסוקה מעורבים. בעוד חברות רבות מודיעות כי יאלצו לפטר עובדים בכדי להציג התייעלות בחברה, ישנן חברות המרגישות בקושי בגיוס עובדים.

על פי נתוני אתר יד2 דרושים, במספר תחומים נרשמת ירידה בביקושים לעובדים: האדמיניסטרציה - ירידה של 18%, מנהלי חשבונות ירידה של 14%, מנהלי שיווק ירידה של 22%, תפעול ולוגיסטיקה ירידה של 22% והתחום שנפגע יותר מכולם הוא תחום הכספים והכלכלה ירידה של 28% בביקושים לעובדים.

לעומת ירידות אלו, ישנם תחומים בהם קיים מחסור בעובדים ונרשמת עלייה בביקושים. בין תחומים אלה ניתן לראות דרישה לעובדים בתחומים: מכירות עלייה של 17%, תמיכה ושירות לקוחות - עלייה של 12%, מסעדנות -עלייה של 21%, אבטחת איכות - עלייה של 18%, אבטחת מידע - עלייה של 27%, תוכניתני PHP - עלייה של 15%, מפתחי בסביבות : ANDROID ,IOS ,I-PHONE- עלייה של 23%.

יצויין כי גם בתחומים בהם נרשמת עלייה ערה בביקושים, בחודש אוגוסט נרשמת עד כה האטה, וזאת בשל חופשת הקיץ אשר מקשה על תפקוד מחלקות הגיוס כמו גם תקופת החגים הסמוכה לתחילת שנת הלימודים. מגמות אלו מובילות את החברות להשהות תהליכים כמו גם מועמדים אשר מתקשים לקבל החלטות. בתחומי ההייטק גם נראית מגמה של מועמדים אשר מעכבים תהליכים מצידם.

לדברי רינת בוגין, מנכ"ל יד2 דרושים: "נראה כי בשנה הקרובה אנו צפויים לראות התחזקות הולכת וגדלה במספר תחומים בולטים, ביניהם ביקוש שימשיך לעלות למהנדסים בתוכנות java ,PHP , תחומי אבטחת מידע, BI, אנשי IT כמו גם עלייה נמשכת באנשי מכירות במיוחד עם התמחות בינלאומית ואנשי מכירות זוטרים לעבודה במוקדי המכירות".

בוגין מוסיפה כי "שנה זו תהיה שנת מבחן להשתלבות חרדים בשוק התעסוקה, הכשרות של אוכלוסיה זו לתחומי התכנות בחברות מיקור חוץ, QA, חינוך, עבודה בבנקים ובחברות ביטוח. תחומים הסובלים ממחסור מתמיד בעובדים ומתאימים באופיים לאוכלוסיה זו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    די לעודף הרגולציה! 25/08/2013 16:55
    הגב לתגובה זו
    אין שוק - אין עבודה - והכל בשל עודף הרגולציה!
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.