יש לכם 150,000 ש"ח פנויים? איך נכון לנהל ולהשקיע את הכסף?
כשיש לכם 150,000 ש"ח פנויים, המטרה אינה למצוא את ההשקעה שכולם מדברים עליה. המטרה היא לבנות עבור הכסף תפקיד ברור בתוך התוכנית הפיננסית שלכם
150,000 ש"ח פנויים הם סכום שמצדיק חשיבה פיננסית מסודרת. הוא יכול להגיע מבונוס, ירושה, מכירת נכס, חיסכון שהצטבר לאורך השנים או כסף שפשוט נשאר בחשבון והלך וגדל.
באופן טבעי, השאלה הראשונה שעולה היא: איפה כדאי להשקיע 150,000 ש"ח?
אבל לפני שמחפשים את המוצר עם התשואה הגבוהה ביותר או את ההשקעה שכולם מדברים עליה כרגע, כדאי להתחיל משאלה אחרת: מה אתם רוצים שהכסף הזה יעשה עבורכם?
האם הוא מיועד להגדלת ההון לאורך זמן? האם תצטרכו חלק ממנו בעוד שנתיים או שלוש? האם הוא נועד לעזור לילדים בעתיד? או שאולי המטרה היא פשוט לנהל טוב יותר כסף שכיום נמצא בעו"ש?
בקבוצת קלי, שמנהלת ומלווה נכסים בהיקף של כ־35 מיליארד ש"ח עבור כ־70,000 לקוחות, נקודת המוצא היא שהחלטה פיננסית טובה אינה מתחילה בבחירת מוצר – אלא בהבנת התמונה הפיננסית המלאה.
אז מה אפשר לעשות עם 150,000 ש"ח?
כמובן שאין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אותו סכום יכול להיות מנוהל בצורה שונה לחלוטין אצל שתי משפחות, בהתאם למטרות, לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולרמת הסיכון המתאימה להן.
זו גם הסיבה שבקלי בוחנים את ה־150,000 ש"ח לא כ"כסף חדש שצריך למצוא לו מוצר", אלא כחלק מההון הכולל של הלקוח.
האם כדאי להשאיר את הכסף בעו"ש עד שמחליטים?
אפשר, כמובן, אבל חשוב להבין שגם אי-קבלת החלטה היא החלטה לכל דבר שיכולה להיות לה משמעות כלכלית.
כסף שנשאר בעו"ש עשוי להיראות בטוח וזמין, אך לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו. לדוגמה, באינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה, כוח הקנייה של 150,000 ש"ח יהיה שווה לאחר חמש שנים לכ־132,600 ש"ח בלבד במונחי הכסף של היום.
כלומר, היתרה בחשבון עדיין יכולה להראות 150,000 ₪, אבל מה שניתן יהיה לקנות באמצעותה עלול להיות פחות.
לכן השאלה אינה רק "האם הכסף בטוח?", אלא גם האם הוא מנוהל באופן שמתאים למועד שבו תצטרכו אותו ולמטרות שלכם?
איך מתחילים? 3 שלבים לפני שמחליטים איפה להשקיע
שלב 1: מגדירים מה הכסף צריך לעשות
לפני שבוחרים השקעה, מגדירים יעד. כדאי לשאול: מתי נצטרך את הכסף? האם נצטרך את כולו בבת אחת? איזו תנודתיות אנחנו מסוגלים לספוג? ומה חשוב לנו יותר, נזילות, יציבות או פוטנציאל צמיחה?
שלב 2: ממפים את מה שכבר קיים
150,000 ש"ח כמעט אף פעם אינם הנכס הפיננסי היחיד של המשפחה. לרוב קיימים לצידם קרנות השתלמות, קופות גמל, חסכונות, פנסיה, פוליסות חיסכון או השקעות נוספות. לכן בקלי מסתכלים על כלל הנכסים יחד ובוחנים כיצד הכסף החדש משתלב בתמונה הקיימת.
לעיתים דווקא המיפוי הזה משנה את ההחלטה: אם כבר קיימת חשיפה גבוהה לשוק המניות, למשל, ייתכן שהכסף החדש צריך למלא תפקיד אחר בתיק.
שלב 3: בונים תמהיל ולא מחפשים "מוצר מנצח"
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכל 150,000 השקלים צריכים להיכנס לאותו אפיק.
בפועל, במקרים רבים ניתן לבחון שילוב בין פתרונות בעלי מאפיינים שונים של נזילות, סיכון וטווח השקעה. המטרה אינה לבחור את המוצר שנראה הכי אטרקטיבי בנקודת זמן מסוימת, אלא לבנות מבנה פיננסי שמתאים למשפחה.
Case Study: משפחה עם 150,000 ש"ח פנויים – מה השתנה אחרי המיפוי?
ניקח כדוגמה זוג בשנות ה־40 לחייהם עם שני ילדים. לאחר קבלת בונוס וחיסכון שהצטבר בחשבון, עמדו לרשותם 150,000 ש"ח פנויים.
במבט ראשון, הם רצו להשקיע את כל הסכום באפיק אחד לטווח ארוך. אלא שמיפוי התמונה הפיננסית הציג מצב מורכב יותר:
המיפוי הראה שהשאלה אינה "איפה להשקיע 150,000 ש"ח", משום שלא לכל הסכום יש אותו תפקיד.
50,000 ש"ח עשויים להידרש בתוך כשנתיים, בעוד 100,000 ש"ח יכולים להיות מיועדים לטווח ארוך משמעותית. לכן נכון לבחון כל חלק בהתאם ליעד שלו, ולא להתייחס לכל הכסף כמקשה אחת.
התוצאה: במקום החלטה המבוססת על מוצר אחד, נוצרה חלוקה לפי מטרות, טווחים וצרכים. זה בדיוק ההבדל בין רכישת מוצר פיננסי לבין תכנון פיננסי.
אבל כולם מדברים היום על השקעות – למה לא פשוט לבחור לבד?
הנגישות למידע פיננסי גדלה מאוד. רשתות חברתיות, פודקאסטים, אתרי כלכלה ומשפיענים מנגישים לציבור מידע שבעבר היה נחלתם של אנשי מקצוע.
זו התפתחות חיובית, אבל יש הבדל בין מידע על השקעה לבין התאמה של השקעה לאדם מסוים.
אפיק השקעה יכול להיות מצוין בפני עצמו, ועדיין לא להתאים למי שזקוק לכסף בעוד שנה, כבר מחזיק חשיפה דומה בנכסים אחרים או מתקשה להתמודד עם תנודתיות.
בקלי, לכן, לא מתחילים מהשאלה "מה חם עכשיו?", אלא מהשאלה "מה כבר יש ללקוח ומה הוא רוצה להשיג?".
אילו פתרונות ניתן לבחון כשיש 150,000 ש"ח פנויים?
בהתאם לנתונים האישיים, ניתן לבחון מספר פתרונות פיננסיים:
אין משמעות הדבר שכל הפתרונות מתאימים לכל משקיע. הבחירה תלויה בין היתר בגיל, בנכסים הקיימים, בטווח ההשקעה, במצב המשפחתי, בצורכי הנזילות וברמת הסיכון.
זה מביא אותנו לשתף על 5 טעויות נפוצות שאנחנו פוגשים כיום:
1. להשאיר את הכסף בעו"ש ללא החלטה לאורך זמן
המתנה יכולה להיות החלטה לגיטימית לטווח קצר, אבל לאורך זמן כדאי להבין את השפעת האינפלציה והאלטרנטיבות הקיימות.
2. לבחור השקעה רק בגלל תשואות עבר
תשואה היסטורית אינה מבטיחה תשואה עתידית, והיא בוודאי אינה אומרת שההשקעה מתאימה לצרכים שלכם.
3. להשקיע את כל הסכום כאילו יש לו מטרה אחת
לעיתים לחלק מהכסף יש יעד קצר טווח ולחלק אחר יעד של עשר שנים. אין סיבה ששניהם ינוהלו בהכרח באותה צורה.
4. להתעלם מהנכסים שכבר קיימים
קרן ההשתלמות, הפנסיה, קופות הגמל וההשקעות הקיימות משפיעות על רמת הסיכון והפיזור של ההון המשפחתי כולו.
5. להתחיל מהמוצר במקום מהתוכנית
בחירת מוצר היא השלב האחרון. קודם מגדירים מטרות, ממפים את המצב הקיים ובונים אסטרטגיה.
האם 150,000 ש"ח מספיקים כדי להתחיל תכנון פיננסי?
בהחלט ניתן להתחיל לבחון את התמונה הפיננסית גם בסכום כזה. למעשה, הערך אינו נובע רק מגובה הסכום הפנוי, אלא מהאופן שבו הוא משתלב עם יתר הנכסים והחסכונות.
150,000 ש"ח שמצטרפים, למשל, לקרן השתלמות של 300,000 ש"ח, לחיסכון נוסף ולנכסים פנסיוניים, הם כבר חלק מתמונה פיננסית רחבה בהרבה.
לכן בקלי מסתכלים על כלל ההון ולא רק על הסכום שהשתחרר עכשיו. הניסיון המצטבר שלנו מאפשר לנו לבחון את ההחלטה כחלק ממכלול: השקעות, חיסכון, פנסיה ומטרות משפחתיות.
כשיש לכם 150,000 ש"ח פנויים, המטרה אינה למצוא את ההשקעה שכולם מדברים עליה. המטרה היא לבנות עבור הכסף תפקיד ברור בתוך התוכנית הפיננסית שלכם.
בקבוצת קלי אנחנו מלווים את הלקוחות מתוך הסתכלות רחבה על ההון הפיננסי והפנסיוני. אם הצטבר אצלכם סכום משמעותי ואתם רוצים להבין כיצד נכון לשלב אותו בתמונה הכוללת, זה בדיוק המקום להתחיל ממנו: מיפוי, הגדרת מטרות ובחינת הפתרונות המתאימים לכם.
להשארת פרטים: https://link.kali.co.il/4wAQF4c
אין באמור משום ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ פנסיוני או המלצה לביצוע פעולה כלשהי. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל בהתאם לנתוניו ולצרכיו האישיים של כל אדם.
