בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יחויב למסור את מועדי שיחותיו עם 2 מקורביו - איש העסקים ובעלי ישראל היום, שלדון אדלסון, ועורך החינמון עמוס רגב. את העתירה הגישו העיתונאי רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10, במסגרת חופש המידע. 

רביב דרוקר ערך תחקיר אודות הזיקה בין 'ישראל היום' לבין ראש הממשלה, וטען כי במוקדים ציבוריים שונים מתקיים דיון ציבורי חשוב בטענה שלפיה 'ישראל היום' הוא עיתון ששם לעצמו מטרה לשרת את ראש הממשלה. לטענת דרוקר, חשיפת תיעוד מועדי השיחות בין ראש הממשלה לבין בעל העיתון ועורכו הראשי, תאפשר לציבור לבחון לאשורה את שאלת קיומה של זיקה בין ראש הממשלה לבין העיתון. את העתירה הגישו עורכי הדין יונתן ברמן ואודי אדלשטיין.

בלשכת ראש הממשלה סירבו לאורך כל הדרך למסור את המידע בטענה כי מדובר בשיחות פרטיות בין חברים, ולכן אין לחשוף אותן. 

בפסיקה ראשונה נקבע כי מכיוון שנתניהו הוא איש ציבור, יש חשיבות במסירת המידע. בעקבות כך הוגיש ראש הממשלה באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד ערעור, ושלדון אדלסון ועמוס רגב נדרשו להגיב אף הם לדברים. אחת הטענות שהעלה רגב הייתה שהעברת המידע לגבי השיחות היא למעשה פגיעה בחיסיון העיתונאי של אנשי העיתון. העותרים טענו מנגד כי המידע המבוקש אינו כזה שחל עליו חיסיון עיתונאי: "טענת חיסיון עיתונאי גם לא יכולה לעמוד שעה שראש הממשלה בעצמו נמנע מלטעון כי חל על המידע חיסיון כאמור".

את הטענה הזאת שלל השופט דוד מינץ: "המתנגדים מנועים מלטעון לקיומו של חסיון עיתונאי שעה שעמדו על כך שבינם לבין ראש הממשלה קיימת מערכת יחסים חברית, פרטית ואישית שהמידע המבוקש אודותיה חוסה בצל הגנת הפרטיות".

• נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
• דיווח סעודי: ישראל וחמאס הסכימו להפסקת אש של 60 יום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואולם השופט מינץ קיבל את העתירה בסופו של דבר, ולדבריו, "לא מצאתי כי בנסיבות מקרה זה את העניין הציבורי העומד בבסיס הבקשה לקבל המידע גובר עדיף על פני זכותם לפרטיות של המתנגדים (אדלסון ורגב, א"כ). תדירות שיחותיו של אדם עם חבריו נכלל במסגרת מעגל פרטיותו של אדם מן השורה המנהל קשרים חברתיים פרטיים כחלק ממסגרת חיים האישיים והפרטיים. לפיכך ראוי להגן על פרטיותם של אנשים פרטיים המקיימים שיחות עם רעיהם".