ניר צוק משקיע כ-6 מיליון דולר בסטרטאפ הפינטק FINQ שהקים אלדד תמיר
צוק ישקיע 3 מיליון דולר בפלטפורמה הדיגיטלית FINQ - מרקטפלייס למוצרים פיננסיים המבוסס על בינה מלאכותית; בהמשך צוק ישקיע 3 מיליון דולר נוספים; עד כה הושקעו ב-FINQ כ-5 מיליון דולר ע"י היזם אלדד תמיר ומשקיעים פרטיים נוספים
היזם ומייסד ענקית התוכנה פאלו אלטו, ניר צוק, משקיע כ-6 מיליון דולר בסטרטאפ הפינטק FINQ של היזם ואיש שוק ההון אלדד תמיר. FINQ פיתחה מרקטפלייס נגיש, אובייקטיבי ומקיף למוצרים פיננסיים, פנסיוניים וביטוחים תוך עמידה בתנאי רגולציה מחמירים, שנועד לאפשר לכל משתמש לקבל מידע מותאם אישית עבור קבלת החלטות פיננסיות, הצעות השקעה, ופתיחת תיק השקעות המותאם ספציפית לצרכים שלו. FINQ מעסיקה 15 עובדים במשרדי החברה בת״א ובעקבות הגיוס היא צפויה לצרף עשרה עובדים נוספים.
לדברי החברה, המרקטפלייס מבוסס על טכנולוגיית AI הסורקת עשרות אלפי מוצרים פיננסיים מכל העולם תוך ניתוח, דירוג והשוואה, במטרה להתאים אותם לכל משתמש. המערכת מורכבת משלושה מנועים: מנוע ליצירת טביעת אצבע פיננסית אישית למשתמש (AFI), מנוע ליצירת פרופיל מתמטי גנטי למוצרים הפיננסיים (FIB), ומנוע התאמה בין טביעת האצבע הפיננסית של המשתמש לבין פרופיל המוצרים על מנת לייצר המלצת מוצרים מדויקת ומותאמת אישית.
אלדד תמיר, בעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן וכן מנכ״ל ומייסד FINQ: ״FINQ הוקמה כדי להכניס טכנולוגיה, שקיפות ונגישות לעולם ההשקעות המיושן. באמצעות AI, אנחנו לוקחים את תחושת הריחוק והניכור שהציבור חש כלפי נושאים כלכליים מסוג זה ומעבירים לידיו את הידע והכוח הצרכני, בדיוק כפי שקרה בתעשיות ענקיות דומות ע״י חברות כדוגמת אמזון, בוקינג, ועוד רבות אחרות. בעזרת טכנולוגיה חכמה, הפלטפורמה של FINQ מייתרת את המתווכים הפיננסים וממקסמת את תועלתו של הלקוח ולא את זו של הסוכן הפיננסי. כמו כן, FINQ מסייעת לאנשים ומשקיעים להימנע מהפקרה של כספים יקרים בידיים בעלות אינטרס מנוגד משלהם. הכניסה של ניר צוק כמשקיע בחברה מבשרת את תחילתו של עולם פיננסי חדש בישראל - חכם, דיגיטלי ואובייקטיבי".
- 6.לירז 14/02/2023 22:43הגב לתגובה זוחדשות טובות!
- 5.יוסי 14/02/2023 10:49הגב לתגובה זופעם היה בחור טוב.. התקלקל לגמרי.. כבר לא ניתן להבין מה נסגר עם הבנאדם... שיגעון גדלות עדיף שתחזור לארהב
- 4.שומר כספו ירחק מהחברה המגוכחת הזו... (ל"ת)רפי 13/02/2023 13:30הגב לתגובה זו
- 3.אחד שיודע 13/02/2023 09:30הגב לתגובה זואם היית עושה לא היית שם שם שקל!!! שכח הכסף שהשקעת ילך שלא תגיד שלא הזהירו אותך!
- 2.יוגב 12/02/2023 11:44הגב לתגובה זוהשקעות, אקזיטים, גיוסים, צמיחה .... חחח.
- 1.חחחח מצחיקול 12/02/2023 11:26הגב לתגובה זותבדקו איפה שם כסף בהשקעה וכמה הפסיד עד היום ..
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
