גניבת רכב
צילום: shutterstock בייפוסט

עונש של 20 שנות מאסר לראש כנופיית גניבת רכבים

בית המשפט בראשון לציון גזר עונש חסר תקדים על מחמד עגל, שהורשע ב-45 אירועי גניבת רכבים וסחיטה. השופטת: "הנאשם הפעיל עסק למכירת רכבים גנובים לבעליהם"



עוזי גרסטמן | (11)
נושאים בכתבה גניבת רכב

בית משפט השלום בראשון לציון גזר היום 20 שנות מאסר על מחמד עגל, תושב הרשות הפלסטינית, שהורשע במעורבות ב-45 אירועי גניבת רכבים וסחיטת בעליהם. בגזר דין חריג בהיקפו, קבעה השופטת דורית סבן נוי כי מדובר ב"מפעל של ממש לקבלת רכבים גנובים" שפעל 24/7 (כתבה קודמת על תפיסת ראש הכנופייה - כך נתפס ראש כנופיית גנבים ישראלית-פלסטינית; ועל השיטות של גנבי הרכב

גניבות רכב בישראל - פתח תקווה יעד מובהק של הגנבים


עגל הורשע לאחר משפט ממושך ב-44 עבירות של קשירת קשר לפשע וקבלת רכב גנוב, ו-31 עבירות של סחיטה באיומים. במשך כשבעה חודשים, בין דצמבר 2022 ליולי 2023, פעלה כנופיה מאורגנת שגנבה 45 כלי רכב מ-19 ערים במרכז הארץ והעבירה אותם לשטחי הרשות הפלסטינית.

"התקשר לבעלים עוד לפני שגילו שהרכב נגנב"

השופטת תיארה בגזר הדין את שיטת הפעולה המתוחכמת: "כלי הרכב הגנובים הועברו ישירות מישראל לרש"פ ובאופן מיידי לידיו, לרוב בטווח מיידי ממש, תוך שעות ספורות מרגע הגניבה ועוד בטרם בעלי הרכבים הספיקו לגלות אודות הגניבה".

עגל יצר קשר עם הבעלים ודרש כופר בסכומים של 15,000-30,000 שקל תמורת החזרת הרכב. "הנאשם לא הפסיק להטריד בדרישות כופר בתמורה להשבת הרכב, לעיתים תוך איומים ממשיים בהעברת הרכב לפירוק חלקים בשטחים", נכתב בגזר הדין.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במקרים רבים, ביצע עגל עשרות שיחות טלפון ברצף. באחד המקרים ביצע 63 שיחות לבעל רכב אחד, ובאחר - 60 שיחות לאח של הקורבן ו-40 שיחות נוספות לקורבן עצמו. "בחלק מן המקרים, יצר קשר בשעות לילה מאוחרות או לפנות בוקר", ציינה השופטת.

"אתה מדבר על המזדה השחורה? יש לי שתיים"

מתמלילי האזנות הסתר שנחשפו במשפט עולה תמונה של מפעל עברייני מסועף. בשיחה אחת נשמע עגל אומר: "אתה מדבר על המזדה השחורה?...התקשרו אליי אנשים מנעלין...אני עמדתי למכור אותה לפירוק תזהר, אני עיכבתי את זה". בשיחה אחרת הוא שואל: "יש לי שתיים, איזה מהם הכחולה או הפול? שנגנבה היום או מלפניי יומיים?"

קיראו עוד ב"משפט"

עגל השתמש ב-17 כרטיסי סים שונים והזדהה בכינויים מרובים - "ראמי", "סעיד", "ג'יאהד", "חליל" ו"איברהים", תוך עיוות קולו כדי להקשות על זיהויו.

הכנופיה פעלה כ"מכונה משומנת"

השופטת קבעה כי עגל היווה "חוליה מרכזית בשרשרת העבריינית" וכי "מעמדו רם יותר מחלקם של הגנבים בפועל". היא הדגישה: "לולא הנאשם היה ממשיך לדרוש רכבים גנובים, אלה לא היו ממשיכים לגנוב. ככל שגדל הביקוש לכלי רכב גנובים, כך המניע לביצוע עבירות אלו בשטחי מדינת ישראל גדל".

בארבעה מקרים הצליח עגל לסחוט את הקורבנות, שנאלצו לשלוח נציגים לשטחי הרשות עם דמי הכופר. סך הכל קיבל לידיו כ-59,000 שקל מהקורבנות הללו.

"מכת מדינה שהפכה לעשר מכות"

בקביעת העונש, הפנתה השופטת לפסיקה קודמת שהגדירה את תופעת גניבות הרכבים כ"מכת מדינה". "כיום בשנת 2025, בחלוף כשלושה עשורים, בתי המשפט נתקלים בתופעה זו מדי יום ביומו", כתבה. "על מנת למגר תופעה זו ולעקרה מן השורש, יש לנקוט בענישה מחמירה וממשית".

התביעה, בראשות עו"ד קרן פינקלס, ביקשה להשית 22 שנות מאסר וטענה כי זהו "מקרה שונה וייחודי בו הצליחה המאשימה להעמיד לדין את מחולל הפשיעה ומי שעומד בחלקה העליון של ההיררכיה העבריינית". הסנגור, עו"ד עבס עבאסי, טען שחלקו של עגל "מינורי" וביקש 3-7 שנות מאסר בלבד.

העונש: 20 שנה, קנס של 350 אלף שקל ופיצויים

בית המשפט קבע מתחם ענישה של 18-25 שנות מאסר וגזר על עגל 20 שנות מאסר בפועל, קנס של 350,000 שקל ופיצויים לקורבנות. ארבעת הקורבנות שנאלצו לשלם כופר יקבלו פיצוי מלא בגובה הסכום ששילמו (12,000-18,000 שקל), ושאר הקורבנות יקבלו 2,500 שקל כל אחד.

"המקרה הייחודי שבפניי בשל היקפו הרב, משקף נאמנה את הצורך בהשתת ענישה מוחשית, מרתיעה", סיכמה השופטת. "על עונשו של הנאשם אף לשקף את עבודתם של אוכפי החוק המסכנים את חייהם במטרה להילחם במכת המדינה".


תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 08/09/2025 09:03
    הגב לתגובה זו
    נמאס לממן את חבורת הטפילים מהמגזר ידם בכל ויד כל בו גניבה הצתות פרוטקשן ועוד..
  • 8.
    קוקו 08/09/2025 07:03
    הגב לתגובה זו
    ישחררו אותו עם אות הצטיינות לשפור היחסים בין יהודים לערביםכלבים
  • עצוב בגץ הפך להיות סרטן בגוף העם (ל"ת)
    אנונימי 08/09/2025 09:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שי3 08/09/2025 00:05
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף שופט עם בי....
  • 6.
    התחילו לקבל שכל (ל"ת)
    להמשיך בענישה ראויה 07/09/2025 20:32
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 08/09/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    סוףסוף הגיע ה זמן
  • 5.
    חיים 07/09/2025 19:30
    הגב לתגובה זו
    לשחרר את כל הפרזיטים החרדים העריקים שמסרבים לשרת בצבא.
  • 4.
    Hugobuz 07/09/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    חובה לחלט את כל רכושו של המחבל אבל אסור לשכוח לטפל במחבלים שהפעיל גם אותם יש להושיב בצינוק ל20 שנה עם קצת לחם ובצל . חייבים לנקות את ישראל מהצואה המוסלמית הזו ויפה שעה אחת קודם
  • 3.
    אנונימי 07/09/2025 19:21
    הגב לתגובה זו
    עונש סביר
  • 2.
    כל הכבוד לשופטת שלא השאירה לו חרמים שירקב בכלא (ל"ת)
    ישראל 07/09/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 07/09/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף...שופטת נורמלית....כן ירבו
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלאחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטל

הבת התערבה בעריכת הצוואה - זה מה שמה קבע ביהמ"ש

לאחר מאבק משפחתי ממושך בין ארבעה אחים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי צוואתה של האם המנוחה, שהורישה את כל רכושה לבתה אחת בלבד, נערכה תחת מעורבות אסורה של הנהנית. עדויות עורכי הדין, מסמכים רפואיים והיחסים בתוך המשפחה נשזרו יחד לכדי מסקנה אחת ברורה: הצוואה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת, וצו הירושה שחילק את העיזבון שווה בשווה בין הילדים יישאר בתוקפו

עוזי גרסטמן |

באחד מימי החורף התכנסו ארבעת ילדיה של המנוחה שוב סביב שולחן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שנים לאחר פטירת אמם. מערכת היחסים ביניהם, שהתערערה עוד בחייה, נפרשה פעם נוספת אל מול השופטת ריבי לב אוחיון, כשעל הכף עומד גורלו של עיזבון משפחתי שנקלע אל לבו של סכסוך מר בין אחים. בקשה לביטול צו ירושה, בקשה למתן צו לקיום צוואה, והתנגדות לצוואה - כל אלה נשזרו זה בזה ודרשו מבית המשפט להכריע מי מבין גרסאות הצדדים משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

הסיפור החל כשלאחר מות האם הוגשה בקשה רגילה למתן צו ירושה, ובה הצהירה הבת, התובעת, כי לא קיימת צוואה. על בסיס זה ניתן צו ירושה שחילק את עיזבון האם שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. רק כעבור זמן רב, במסגרת הליך משפטי אחר בין הצדדים, התגלה לפתע מסמך נוסף: צוואה מ-2012, שעל פיה הורישה האם את כל רכושה לבת אחת בלבד, שהיא התובעת. הגילוי הזה חולל תפנית, ובית המשפט נדרש לבחון האם מדובר במסמך תקף או בצוואה שהושפעה מגורמים חיצוניים, ואף נוסחה ונערכה בנסיבות שאינן מאפשרות להעניק לה תוקף משפטי.

הדיון שנפרש בפני בית המשפט היה רחב ומורכב, וכלל עשרות מסמכים, עדויות מומחים רפואיים ושני עורכי הדין שהיו חתומים כעדים לצוואה. כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי כדי לבטל או לתקן צו ירושה קיים, נדרשות עובדות חדשות שלא היו בפני בית המשפט בעת מתן הצו, וכי הפתח לכך "אינו כפתחו של אולם". אך במהרה התברר שהשאלה המרכזית אינה רק עיתוי הגשת הבקשה, אלא עומקה של המעורבות של הבת בכל שלבי עריכת הצוואה וההשלכות המשפטיות הנובעות מכך.

"ניתוח לאחר המוות"

ליבת ההכרעה נגעה לשני נדבכים: יכולתה הקוגניטיבית של האם בעת עריכת הצוואה, והיקף המעורבות של התובעת בתהליך ניסוחה וחתימתה. לגבי הכשירות הרפואית הוצגו שתי חוות דעת שונות: ד"ר שפיק מסאלחה קבע כי כבר מ-2009 החלה האם לאבד מיכולותיה הקוגניטיביות, וכי ב-2015 היא לא היתה כשירה להבין מסמכים משפטיים. לעומתו, פרופ' יורם מערבי קבע כי אין אינדיקציה חד־משמעית לחוסר כשירות, ולכן עומדת לה חזקת הכשירות. ואולם בעדותו הוא הבהיר כי אינו יכול לקבוע בוודאות שהיתה כשירה, וכי מעולם לא בוצעה הערכת כשירות ייעודית למועד חתימת הצוואה. השופטת ציינה כי חוות דעת מסוג זה היא בהכרח "ניתוח לאחר המוות", והדגישה כי יש להיעזר גם בעדויות בני המשפחה שהעידו על בלבול, ירידה בזיכרון ותלות גוברת של האם בבת.

אלא שבסופו של דבר, סוגיית הכשירות לא היתה הגורם שהכריע את הכף. מה שנהפך למרכז הדיון היא עדותו של עו"ד סני חורי, אחד משני העדים לצוואה, שאישר כי התובעת היתה הגורם שיזם את עריכת הצוואה, מסרה לו את הוראותיה ואף תיאמה את הביקור בבית האם לצורך חתימתה. בעדותו הוא אמר במפורש כי, "צוואת המנוחה נעשתה לבקשת התובעת", וכי ההוראות לנוסח הצוואה ניתנו על ידה ולא היו כל מגעים עם המנוחה לפני החתימה. כשנשאל על הנימוק שנתנה האם להוריש הכל לבת, סיפר עו"ד חורי כי האם אמרה לו שהיא סומכת על הבת "שתדאג לכל המשפחה" - משפט שנהפך לאחד מצירי ההכרעה.