בתחילת מרץ 2020, רגע לפני שישראל ושאר מדינות העולם סגרו את גבולותיהן בעקבות מגפת הקורונה, קיבלו בעלי דירות בישראל המשכירים נכסים לטווח קצר דרך פלטפורמת Airbnb הודעה מפתיעה. החברה הבינלאומית, שנהפכה בתוך שנים אחדות לשחקנית המרכזית בשוק התיירות העולמי, הודיעה כי החליטה לאפשר לאורחים לבטל הזמנות שבוצעו עד ה-14 למרץ 2020, וזאת ללא דמי ביטול או קנסות. מבחינת בעלי הדירות, ההחלטה הזו היתה לא פחות מרעידת אדמה כלכלית. הם התעוררו למציאות שבה הכנסותיהם העתידיות נמחקו בן־לילה, והכל, לדבריהם, בניגוד להסכמות שהיו להם עם השוכרים מראש דרך הפלטפורמה.

שני ישראלים שמשכירים נכסים בתל אביב ובערים נוספות, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Airbnb. בבקשתם טענו כי החברה פעלה באופן חד־צדדי, תוך עקיפת מדיניות הביטול של המארחים וללא כל בסיס בהסכמי השימוש הקיימים. לטענתם, "Airbnb יצאה פה במדיניות גורפת... בלי לבדוק כל מקרה לגופו, אולי אורח כזה או אחר כן יכול היה להגיע ואורח אחר, לא". מבחינתם, לא מדובר בהחלטה עניינית הנסמכת על כללים קיימים, אלא בהתערבות גסה ביחסים החוזיים בינם לבין השוכרים, שהיטיבה עם האורחים על חשבון בעלי הדירות.

טענות הצדדים: משכירים קטנים מול ענקית בינלאומית

המבקשים הדגישו שלא מדובר בחברות נדל"ן גדולות אלא באנשים פרטיים שמשכירים דירות בודדות לפרנסתם. "הם משכירים נכסים בודדים לצדדים שלישיים והתמורה משמשת למחייתם, אין להם כוח שוק, הם אינם מעסיקים עובדים, הם נעדרי מומחיות, אין להם ליווי משפטי והם תלויים לצורך פעילותם בפלטפורמת Airbnb". מנגד, החברה היא תאגיד בינלאומי חזק ששווי עסקותיו מגיע למיליארדי דולרים. לטענת המארחים, מדובר ביחסי כוחות בלתי שווים שבהם החברה כפתה מציאות חדשה - תוך פגיעה קשה בזכויותיהם.

Airbnb טענה להגנתה כי פעלה בהתאם לנסיבות יוצאות הדופן של המגפה. לדבריה, מדיניות "הנסיבות המקלות" שנכללה כבר קודם לכן בתנאי השימוש אפשרה לה להפעיל שיקול דעת במצבים חריגים כמו מגפות, מחלות, ביטולי טיסות או הגבלות מסע. החברה הדגישה כי שינויי המדיניות שבוצעו לאחר מכן בינואר 2021, שבהם הוסף המונח "מגפה", לא היו מהותיים אלא ניסוחיים בלבד, וכי גם הנוסח הישן כלל מצבים של "מגפה מתפרצת באופן פתאומי באזור מסוים".

• בית המשפט אסר על השכרת דירות לטווח קצר: 'שימוש חורג ללא היתר'
• משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת הטענות המרכזיות של Airbnb היתה שעל פי תנאי השימוש ותנאי התשלום של הפלטפורמה, הסכסוך צריך להתברר לפי דין זר - האירי לגבי החברה הרשומה באירלנד, והאנגלי לגבי החברה הפועלת בבריטניה. סעיף 21.3 לתנאי השימוש קובע במפורש כי, "If your country of residence or establishment is outside of the United States and China, these Terms will be interpreted in accordance with Irish law".

החברה טענה כי לאור תניית ברירת הדין ותניית השיפוט, לבית המשפט בישראל אין סמכות לדון בתובענה, וצריך לסלק אותה על הסף. היא הסתמכה על ההלכה שנקבעה בעניין בן חמו, שבה נפסק כי יש לאכוף תניות שיפוט זר גם בהליכים ייצוגיים. מנגד, המבקשים טענו כי נוסח התניות מבלבל ואינו ברור, וכי "משתמש סביר המעיין בנוסחן של תניות ברירת הדין בענייננו, יסיק אינטואיטיבית שבמקרה של סכסוך עם החברה הדין שיחול הוא הדין הישראלי, ולא דין זר אחר". עוד הם הוסיפו כי גם אם תניית השיפוט תקפה, הרי שיש לראות בה כתנאי מקפח בחוזה אחיד, ולכן היא בטלה.

הכרעת בית המשפט: אין לסלק את הבקשה על הסף

בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בבקשה, קבע כי אין לקבל את עמדת Airbnb בשלב המקדמי. השופט הסביר כי כשבוחנים בקשה לאישור תובענה ייצוגית אין חובה שהמבקשים יתמודדו מראש עם כל טענות ההגנה האפשריות, לרבות שאלת תחולת הדין הזר. בנוסף, צוין כי נוסח התניות אינו בהיר דיו ואינו מגדיר במפורש מהו מעמדו של משתמש ישראלי - האם הוא צרכן או עסק, ולכן קשה לקבוע באופן חד־משמעי כי הדין הזר חל בהכרח.

• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• ההתנגדות נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יצא לדרך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

בהמשך פסק הדין שפורסם נכתב כי, "אין חולק על כי המסגרת החוזית המסדירה את היחסים בין Ireland Airbnb לכלל משתמשי הפלטפורמה... קבועה בהסכם המכונה Terms of Service... בנוסף מתקשרים משתמשי הפלטפורמה בישראל ובעולם בהסכם המכונה Terms of Payment עם Airbnb Payments UK". ואולם שאלת פרשנותם המדויקת של ההסכמים האלה ושאלת תוקפן של תניות ברירת הדין תידון בהמשך, ולא ניתן בשלב זה להכריע בה באופן סופי.

משמעות הדברים היא שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית תמשיך להתברר בבית המשפט בישראל, והטענות של Airbnb ישוקללו בהמשך ההליך. בית המשפט לא קיבל את עמדת החברה כי יש למחוק את הבקשה על הסף בשל חוסר סמכות, והדגיש כי בשלב מקדמי זה די בכך שהמבקשים העלו טענות לכאורה סבירות המצדיקות בירור.

פסק הדין מדגים היטב את המתח שבין כוחן של פלטפורמות בינלאומיות, כמו Airbnb, לבין בעלי נכסים קטנים, שתלויים כמעט לחלוטין בתנאי השימוש שהחברה קובעת. המשכירים הדגישו את חוסר האיזון בין הצדדים: בעוד הכנסותיהם האישיות הגיעו למאות אלפי שקלים בודדים בשנים שלפני הקורונה, Airbnb דיווחה על הכנסות של מיליארדי דולרים. מבחינתם, ההחלטה של החברה לבטל את דמי הביטול לא היתה "מחווה של רצון טוב" אלא פגיעה כלכלית ממשית, ששינתה את כללי המשחק ללא שיתוף המארחים. Airbnb מצדה, התעקשה שהחלטותיה התקבלו בתום לב ובמטרה להגן על לקוחותיה בתקופת אי־ודאות חסרת תקדים. החברה טענה כי דווקא המבקשים הם שפעלו בחוסר תום לב כשביקשו להחיל את תנאי הביטול הרגילים על אורחים מחו"ל, "כאילו לא התקיימה מגפה בעולם ואף שברור שלא ניתן היה לממש הזמנות אלה".

פסק הדין הנוכחי לא מסיים את ההליך, אלא רק מאפשר את המשך בירורו. בית המשפט יידרש בהמשך להכריע האם ניתן לאשר את התובענה כייצוגית, האם יש תוקף לתניית ברירת הדין הזר, והאם אכן פעלה Airbnb בניגוד לתנאי ההתקשרות עם המארחים. אך כבר בשלב זה נקבע כי אין די בטענת השיפוט הזר כדי לחסום את דרכם של המארחים הישראלים לבית המשפט המקומי.

למה בעלי דירות בישראל תבעו את Airbnb?

כי בתקופת הקורונה החברה החליטה לאפשר לאורחים לבטל הזמנות בלי לשלם דמי ביטול. בעלי הדירות הרגישו שזה נעשה מאחורי גבם, בניגוד להסכמים שהיו להם עם האורחים, ושהם הפסידו כסף רב בגלל ההחלטה הזו.

מה היתה הטענה המרכזית של Airbnb בתגובה?

החברה אמרה שהכל נעשה מתוך רצון להגן על הלקוחות בתקופה חסרת תקדים, ושמדיניות "הנסיבות המקלות" אפשרה לה לפעול כך. מבחינתה, זה לא היה צעד חריג אלא פעולה מתבקשת בגלל המגפה והגבלות התנועה.

למה Airbnb ניסתה לטעון שבית המשפט בישראל לא מוסמך לדון בתביעה?

מכיוון שבהסכמים של האתר יש סעיפים שאומרים שהחוק שחל הוא החוק האירי או האנגלי, לא הישראלי. כלומר אם מישהו רוצה לתבוע, זה צריך להיות בחו"ל. לכן החברה ביקשה לסלק את התביעה כבר על הסף.

ובית המשפט קיבל את זה?

לא. השופט אמר שבשלב הזה אי־אפשר לקבוע שהתביעה לא רלוונטית רק בגלל הסעיפים האלה, ושצריך לברר את הטענות כאן בישראל. בקיצור, התיק ימשיך להתברר בבית המשפט בארץ.

מה ההבדל בין בעלי הדירות לבין Airbnb בהקשר הזה?

בעלי הדירות הם אנשים פרטיים, עם דירה או שתיים שהם משכירים למחייתם. Airbnb היא חברה ענקית, עם הכנסות של מיליארדי דולרים. הפער הזה בכוחות בין הצדדים היה אחד הנימוקים המרכזיים של התובעים.

האם השופט כבר קבע אם Airbnb באמת פעלה לא חוקי?

עדיין לא. כל מה שנקבע עד עכשיו זה שהתביעה לא נזרקת החוצה על הסף. השאלות הגדולות, כמו האם החברה פעלה בניגוד להסכם, והאם מגיע פיצוי לבעלי הדירות - יידונו בהמשך.

אז מה יכול לקרות בהמשך?

אם בית המשפט יאשר את התובענה כייצוגית, המשמעות היא שהמשכירים שנפגעו מהמדיניות של Airbnb יוכלו להיות חלק מהקבוצה ולדרוש פיצוי. אם לא - כל אחד ייאלץ להגיש תביעה פרטית.

מה החשיבות של ההחלטה הזו מעבר לסיפור של הקורונה?

ההחלטה נוגעת לשאלה עקרונית - האם חברות בינלאומיות גדולות יכולות "להכתיב" שמחלוקות מולן יתבררו רק בחו"ל, או שבית משפט ישראלי כן יכול לדון בהן כשהן נוגעות לישראלים.

במקרה אחר, מצאה עצמה תושבת תל אביב, אם לתלמידת כיתה ב', מתבוננת במבט מודאג במסך הטלפון של בתה. האפליקציה הצבעונית סנאפצ'ט סיפקה עבור בתה שעות של בידור - פילטרים, עיוותים ומסכות מצחיקות. ואולם סוקול החלה לתהות: האם מאחורי השעשוע החביב מסתתרת פעולה עמוקה וחודרנית הרבה יותר? השאלה הזו נהפכה עד מהרה לעתירה משפטית עקרונית מול אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. לאחר מאבק משפטי מקיף, הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בנושא במאי האחרון. השופטת תמר סנונית פורר דחתה את טענות סנאפצ'ט בנוגע לחוסר סמכות שיפוטית, והצהירה כי אין מקום להעדיף את הערכאה הזרה. האשה טענה בתביעתה כי סנאפצ'ט אוספת נתונים ביומטריים ממשתמשים - בייחוד קטינים - ללא כל הסכמה מודעת, ובוודאי לא כזו שמתחשבת בדרישות החוק הישראלי. לדבריה, בזמן השימוש באפקטים הגרפיים של האפליקציה, נשאב מידע רגיש מהמשתמש, כמו תווי פנים, לצורך עיבוד בזמן אמת, וזאת מבלי שהמשתמשים מודעים להיקף המידע או למטרות השימוש בו. בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, נטען כי מדובר בהפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות, וכי על הנתבעות - Snap Inc. ו-Snap Group Limited הבריטית - לשאת באחריות על פעילותן בישראל.