צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

ויתר על חלקו בירושת אמו, ביהמ"ש ביטל זאת - וזו הסיבה

האיש, שהוא עורך דין במקצועו, שקוע בחובות ונושיו מצפים לפירעון - אך החליט להכריז כי הוא מסתלק מחובותיו, בטענה שאחיו הוא זה שטיפל באמם בשנותיה האחרונות, וכי זו היתה כוונתה האמיתית של המנוחה. בעקבות כך הגישו נושיו תביעה לבית המשפט, כדי לבטל את ההסתלקות. השופטת בתיק קבעה כי הסתלקותו מהעיזבון נעשתה בחוסר תום לב, ומתוך כוונה להתחמק מתשלום חובותיו

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ירושה צוואה

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע באחרונה כי הסתלקות של חייב מזכויותיו בעיזבון אמו המנוחה לטובת אחיו, בשעה שנושיו ממתינים לפירעון חובות בסך מאות אלפי שקלים, היא פעולה שנעשתה במטרה להבריח נכסים ולהונות את הנושים, ולכן יש בטלה. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות החייב, עורך דין במקצועו, וקבעה כי הסתלקותו מהעיזבון נעשתה בחוסר תום לב, ומתוך כוונה להתחמק מתשלום חובותיו. בפסק הדין שניתן בעתירת הנושים, קבעה השופטת כי מדובר ב"ניסיון מובהק לנהל הליכי הוצאה לפועל בכלים שאינם כשרים".


הפרשה החלה עם פטירתה של האם המנוחה של האיש ב-2017, שהותירה אחריה צוואה שלפיה רכושה יחולק בחלקים שווים בין שני בניה. בעת פטירת האם, היו תלויים ועומדים נגד אחד הבנים הליכי הוצאה לפועל בגין חובות לנושיו, המבקשים בתיק זה, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. זמן קצר לאחר פטירת אמו, הגיש הבן החייב בקשה להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אחיו, כך שהאח יקבל את מלוא העיזבון. נושיו של החייב טענו כי מדובר בפעולה שמטרתה להבריח נכסים ולמנוע מהם לגבות את חובם מכספי הירושה, ולכן עתרו לביטול ההסתלקות.


בדיון בבית המשפט, טען החייב כי הסתלק מהעיזבון בתום לב וממניעים אישיים, וכי מדובר בזכות מוקנית לו על פי חוק. לטענתו, הוא הסתלק מחלקו בעיזבון מכיוון שאחיו הוא זה שטיפל באמם בשנותיה האחרונות, וכי זו היתה כוונתה האמיתית של המנוחה. בנוסף, הוא טען גם כי אינו רוצה לתבוע את חלקו בעיזבון בשל יחסיו המורכבים עם אחיו.



יש לבחון את תום לבו של היורש המסתלק



ואולם השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את הטענות האלה וקבעה כי, "הסתלקות המשיב מחלקו בעיזבון אמו המנוחה, בעת שתלויים ועומדים כנגדו הליכי הוצאה לפועל, משמעה הברחת נכסים מנושיו והכשלת הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו". בפסק הדין שפורסם, הדגישה השופטת את חשיבות העיקרון שלפיו, "אין אדם רשאי להיפרע חוב מנכסיו של אחר, כשם שאין אדם רשאי להבריח נכסיו מנושיו". היא הוסיפה כי "התנהלותו של המשיב אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון שחייב אינו רשאי להבריח נכסיו מנושיו וכי עליו לשלם את חובותיו".


השופטת ניתחה לעומק את סעיף 6 לחוק הירושה, שמאפשר לאדם להסתלק מחלקו בעיזבון, אך הבהירה כי זכות זו אינה מוחלטת. בפסק הדין נקבע כי, "אכן, סעיף 6 לחוק הירושה מקנה ליורש זכות להסתלק מחלקו בעיזבון. אולם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לבחון את תום לבו של היורש המסתלק. כאשר ההסתלקות נעשית במטרה להבריח נכסים מנושים, ניתן וראוי לבטל את ההסתלקות". השופטת הוסיפה וקבעה כי "התנהלותו של המשיב מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט". היא ציינה בפסק הדין שלה גם כי, "הזכות להסתלק מירושה היא זכות דיונית המוקנית ליורש, אך אין לנצל זכות זו לרעה. שימוש בזכות ההסתלקות לצורך הברחת נכסים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך הדיון, התברר כי הסתלקותו של החייב נעשתה ללא תמורה וללא הסבר משכנע לכך שבחר להעביר נכסים בשווי מאות אלפי שקלים לאחיו, במקום לפרוע את חובותיו. השופטת קבעה כי "טענתו של המשיב, לפיה הסתלק מחלקו בעיזבון רק משום שלא רצה לתבוע אותו נוכח יחסיו עם אחיו, אינה משכנעת נוכח העובדה שמדובר בנכסים בשווי של מאות אלפי שקלים".


בפסק דינה, השופטת בן-דב ג'וליאן הזכירה את הכלל הידוע בדיני הקניין שלפיו, "אין אדם יכול להעביר יותר זכויות משיש לו", כלומר שחייב אינו יכול להעביר את נכסיו לאחר באופן שיפגע בזכויות נושיו. היא הדגישה בהכרעתה כי, "המחוקק לא התכוון להעניק לחייב אפשרות להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות הסתלקות מעיזבון. מטרת הדין היא להבטיח שחייב לא יוכל להבריח נכסיו מנושיו באמצעות שימוש בהוראות חוק הירושה".

קיראו עוד ב"משפט"


"הוראות חוק הירושה לא יכולות לשמש מקלט לחייבים"


השופטת קבעה עוד כי "הוראות חוק הירושה אינן יכולות לשמש מקלט לחייבים המבקשים להתחמק מתשלום חובותיהם. פרשנות ראויה של החוק מחייבת לראות בהסתלקות מעיזבון, כאשר היא נעשית במטרה להבריח נכסים, כהסתלקות שנעשתה בחוסר תום לב, ובהתאם - כהסתלקות בטלה".


בסיום פסק הדין, הורתה השופטת בן-דב ג'וליאן על ביטול הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון אמו המנוחה, וקבעה כי, "המבקשים רשאים לפעול למימוש זכויותיהם כנושים מתוך חלקו של המשיב בעיזבון". כמו כן, היא חייבה את החייב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בכל הנוגע להסתלקות מירושה כשקיימים חובות, ומבהיר כי בתי המשפט יבחנו בקפידה את תום ליבו של יורש המסתלק מחלקו בעיזבון כאשר תלויים נגדו הליכי הוצאה לפועל. השופטת סיכמה את עמדתה באופן נחרץ: "אין לאפשר לחייב להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות הסתלקות מעיזבון. התנהלות זו פוגעת בעקרונות הצדק והיושר, ומנוגדת לתכלית הדין. חייב חייב לשלם את חובותיו, ואין להכשיר ניסיונות להבריח נכסים מנושים".


מה ההבדל בין הסתלקות מירושה לבין ויתור על ירושה?

הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית שמעוגנת בסעיף 6 לחוק הירושה, שבמסגרתה יורש מודיע רשמית כי הוא מוותר על חלקו בעיזבון. ההסתלקות חייבת להיעשות בכתב בפני רשם לענייני ירושה או בפני בית המשפט, וחייבת להיות ללא תנאי. בהסתלקות מלאה, חלקו של המסתלק עובר ליורשים האחרים לפי חלקם היחסי, או ליורש ספציפי שצוין בהודעת ההסתלקות. לעומת זאת, ויתור על ירושה (המכונה גם "דחיית ירושה") הוא מצב בו היורש פשוט אינו פועל למימוש זכויותיו בעיזבון, אך מבחינה משפטית הוא עדיין נחשב יורש, ונכסי העיזבון שמגיעים לו יכולים לשמש לתשלום חובותיו.


האם ניתן לקבוע מראש בצוואה שנושים לא יוכלו לגבות חובות מכספי הירושה?

לא. אדם לא יכול לקבוע בצוואתו הוראות שימנעו מנושיו של היורש לגבות את חובם מנכסי העיזבון שיקבל היורש. ברגע שאדם זוכה בירושה, הנכסים נהפכים לחלק מרכושו ונושיו רשאים לפעול למימוש זכויותיהם מתוך נכסים אלה. יש אמנם אפשרות להקים נאמנות או לכלול תנאים מסוימים בצוואה שעשויים להקשות על נושים, אך לא ניתן למנוע זאת לחלוטין, בייחוד כשבתי המשפט מוסמכים לבטל הוראות או פעולות שנעשו במטרה להבריח נכסים מנושים.


מהם הקריטריונים שבוחן בית המשפט כדי לקבוע אם הסתלקות מירושה נעשתה בתום לב?

בית המשפט בוחן כמה קריטריונים כדי לקבוע אם הסתלקות מירושה נעשתה בתום לב, בהם: עיתוי ההסתלקות - האם נעשתה בסמוך לפתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד היורש; קיומם של חובות משמעותיים של היורש בעת ההסתלקות; האם ניתן הסבר משכנע וסביר להסתלקות שאינו קשור להימנעות מתשלום חובות; מערכת היחסים בין היורש המסתלק לבין מי שמקבל את חלקו בעיזבון; האם היתה תמורה כלשהי להסתלקות; וסבירות הטענה כי ההסתלקות משקפת את רצון המוריש. בית המשפט גם בוחן את התנהלותו הכללית של היורש המסתלק בכל הנוגע לחובותיו.


האם ההחלטה לבטל הסתלקות מירושה פוגעת בעקרון חופש הרצון של היורש?

אמנם החלטה לבטל הסתלקות מירושה מגבילה במידה מסוימת את חופש הרצון של היורש, אך בתי המשפט רואים בכך איזון ראוי מול עקרונות חשובים אחרים של שיטת המשפט. בפסיקה נקבע כי חופש הרצון של היורש אינו מוחלט, בייחוד כשהוא מתנגש עם זכויות קנייניות של אחרים (הנושים) ועם עקרון תום הלב. כפי שציינה השופטת בן-דב ג'וליאן בפסק הדין, "אין להשתמש בזכות ההסתלקות באופן המנוגד לדין ולתכליתו", וכשהיורש משתמש בזכותו להסתלק מירושה כדי להתחמק מתשלום חובותיו, הוא עושה שימוש לרעה בזכות דיונית - מה שמצדיק את התערבות בית המשפט.


בפסק דין ע"א 2960/94 פריד נגד פריד, עסק בית המשפט העליון בשאלת תוקפה של הסתלקות מירושה שנעשתה על ידי בן שהסתלק מחלקו בעיזבון אביו לטובת אחיו. בית המשפט קבע כי הסתלקות מירושה שנעשתה במטרה להבריח נכסים מנושים היא פעולה שנעשתה בחוסר תום לב, ולכן היא בטלה מעיקרה. בפסק הדין הזה נקבע עקרון יסוד שלפיו, "אין לאפשר לחייב להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות שימוש במנגנון ההסתלקות הקבוע בחוק הירושה".


במקרה של פסק הדין בר"ע 6637/04 פלוני נגד כונס הנכסים הרשמי, דן בית המשפט המחוזי בשאלה אם נכסי עיזבון שקיבל חייב בפשיטת רגל לאחר תחילת הליכי פשיטת הרגל מהווים חלק מקופת פשיטת הרגל, וניתנים לחלוקה בין נושיו. בית המשפט קבע כי נכסי ירושה שמקבל פושט רגל במהלך הליכי פשיטת הרגל מצטרפים לקופת פשיטת הרגל, וכי הסתלקות פושט הרגל מהעיזבון לאחר פתיחת ההליכים מהווה הברחת נכסים - ולכן יש לבטל אותה.


בפסק הדין ת"א 12834/08 בנק לאומי נגד שמעוני דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שהגיש בנק לביטול הסתלקות של חייב מזכויותיו בעיזבון לטובת ילדיו. בית המשפט ניתח את המתח בין הוראות חוק הירושה לבין עקרונות דיני החיובים והקניין, וקבע כי כשמוכח שההסתלקות נעשתה תוך ניסיון להבריח נכסים מנושים, יש לבטלה. בית המשפט הדגיש כי "יש לבחון את כוונתו הסובייקטיבית של המסתלק בעת ההסתלקות", וכי נטל ההוכחה להראות שההסתלקות נעשתה בתום לב מוטל על החייב המסתלק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם

האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם

עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקועל מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.

על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.

במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.

בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.

עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.