בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע באחרונה כי הסתלקות של חייב מזכויותיו בעיזבון אמו המנוחה לטובת אחיו, בשעה שנושיו ממתינים לפירעון חובות בסך מאות אלפי שקלים, היא פעולה שנעשתה במטרה להבריח נכסים ולהונות את הנושים, ולכן יש בטלה. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות החייב, עורך דין במקצועו, וקבעה כי הסתלקותו מהעיזבון נעשתה בחוסר תום לב, ומתוך כוונה להתחמק מתשלום חובותיו. בפסק הדין שניתן בעתירת הנושים, קבעה השופטת כי מדובר ב"ניסיון מובהק לנהל הליכי הוצאה לפועל בכלים שאינם כשרים".

הפרשה החלה עם פטירתה של האם המנוחה של האיש ב-2017, שהותירה אחריה צוואה שלפיה רכושה יחולק בחלקים שווים בין שני בניה. בעת פטירת האם, היו תלויים ועומדים נגד אחד הבנים הליכי הוצאה לפועל בגין חובות לנושיו, המבקשים בתיק זה, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. זמן קצר לאחר פטירת אמו, הגיש הבן החייב בקשה להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אחיו, כך שהאח יקבל את מלוא העיזבון. נושיו של החייב טענו כי מדובר בפעולה שמטרתה להבריח נכסים ולמנוע מהם לגבות את חובם מכספי הירושה, ולכן עתרו לביטול ההסתלקות.

בדיון בבית המשפט, טען החייב כי הסתלק מהעיזבון בתום לב וממניעים אישיים, וכי מדובר בזכות מוקנית לו על פי חוק. לטענתו, הוא הסתלק מחלקו בעיזבון מכיוון שאחיו הוא זה שטיפל באמם בשנותיה האחרונות, וכי זו היתה כוונתה האמיתית של המנוחה. בנוסף, הוא טען גם כי אינו רוצה לתבוע את חלקו בעיזבון בשל יחסיו המורכבים עם אחיו.

יש לבחון את תום לבו של היורש המסתלק

ואולם השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את הטענות האלה וקבעה כי, "הסתלקות המשיב מחלקו בעיזבון אמו המנוחה, בעת שתלויים ועומדים כנגדו הליכי הוצאה לפועל, משמעה הברחת נכסים מנושיו והכשלת הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו". בפסק הדין שפורסם, הדגישה השופטת את חשיבות העיקרון שלפיו, "אין אדם רשאי להיפרע חוב מנכסיו של אחר, כשם שאין אדם רשאי להבריח נכסיו מנושיו". היא הוסיפה כי "התנהלותו של המשיב אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון שחייב אינו רשאי להבריח נכסיו מנושיו וכי עליו לשלם את חובותיו".

• רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
• ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת ניתחה לעומק את סעיף 6 לחוק הירושה, שמאפשר לאדם להסתלק מחלקו בעיזבון, אך הבהירה כי זכות זו אינה מוחלטת. בפסק הדין נקבע כי, "אכן, סעיף 6 לחוק הירושה מקנה ליורש זכות להסתלק מחלקו בעיזבון. אולם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לבחון את תום לבו של היורש המסתלק. כאשר ההסתלקות נעשית במטרה להבריח נכסים מנושים, ניתן וראוי לבטל את ההסתלקות". השופטת הוסיפה וקבעה כי "התנהלותו של המשיב מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט". היא ציינה בפסק הדין שלה גם כי, "הזכות להסתלק מירושה היא זכות דיונית המוקנית ליורש, אך אין לנצל זכות זו לרעה. שימוש בזכות ההסתלקות לצורך הברחת נכסים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט".

במהלך הדיון, התברר כי הסתלקותו של החייב נעשתה ללא תמורה וללא הסבר משכנע לכך שבחר להעביר נכסים בשווי מאות אלפי שקלים לאחיו, במקום לפרוע את חובותיו. השופטת קבעה כי "טענתו של המשיב, לפיה הסתלק מחלקו בעיזבון רק משום שלא רצה לתבוע אותו נוכח יחסיו עם אחיו, אינה משכנעת נוכח העובדה שמדובר בנכסים בשווי של מאות אלפי שקלים".

בפסק דינה, השופטת בן-דב ג'וליאן הזכירה את הכלל הידוע בדיני הקניין שלפיו, "אין אדם יכול להעביר יותר זכויות משיש לו", כלומר שחייב אינו יכול להעביר את נכסיו לאחר באופן שיפגע בזכויות נושיו. היא הדגישה בהכרעתה כי, "המחוקק לא התכוון להעניק לחייב אפשרות להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות הסתלקות מעיזבון. מטרת הדין היא להבטיח שחייב לא יוכל להבריח נכסיו מנושיו באמצעות שימוש בהוראות חוק הירושה".

• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

"הוראות חוק הירושה לא יכולות לשמש מקלט לחייבים"

השופטת קבעה עוד כי "הוראות חוק הירושה אינן יכולות לשמש מקלט לחייבים המבקשים להתחמק מתשלום חובותיהם. פרשנות ראויה של החוק מחייבת לראות בהסתלקות מעיזבון, כאשר היא נעשית במטרה להבריח נכסים, כהסתלקות שנעשתה בחוסר תום לב, ובהתאם - כהסתלקות בטלה".

בסיום פסק הדין, הורתה השופטת בן-דב ג'וליאן על ביטול הסתלקותו של החייב מחלקו בעיזבון אמו המנוחה, וקבעה כי, "המבקשים רשאים לפעול למימוש זכויותיהם כנושים מתוך חלקו של המשיב בעיזבון". כמו כן, היא חייבה את החייב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בכל הנוגע להסתלקות מירושה כשקיימים חובות, ומבהיר כי בתי המשפט יבחנו בקפידה את תום ליבו של יורש המסתלק מחלקו בעיזבון כאשר תלויים נגדו הליכי הוצאה לפועל. השופטת סיכמה את עמדתה באופן נחרץ: "אין לאפשר לחייב להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות הסתלקות מעיזבון. התנהלות זו פוגעת בעקרונות הצדק והיושר, ומנוגדת לתכלית הדין. חייב חייב לשלם את חובותיו, ואין להכשיר ניסיונות להבריח נכסים מנושים".

מה ההבדל בין הסתלקות מירושה לבין ויתור על ירושה?

הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית שמעוגנת בסעיף 6 לחוק הירושה, שבמסגרתה יורש מודיע רשמית כי הוא מוותר על חלקו בעיזבון. ההסתלקות חייבת להיעשות בכתב בפני רשם לענייני ירושה או בפני בית המשפט, וחייבת להיות ללא תנאי. בהסתלקות מלאה, חלקו של המסתלק עובר ליורשים האחרים לפי חלקם היחסי, או ליורש ספציפי שצוין בהודעת ההסתלקות. לעומת זאת, ויתור על ירושה (המכונה גם "דחיית ירושה") הוא מצב בו היורש פשוט אינו פועל למימוש זכויותיו בעיזבון, אך מבחינה משפטית הוא עדיין נחשב יורש, ונכסי העיזבון שמגיעים לו יכולים לשמש לתשלום חובותיו.

האם ניתן לקבוע מראש בצוואה שנושים לא יוכלו לגבות חובות מכספי הירושה?

לא. אדם לא יכול לקבוע בצוואתו הוראות שימנעו מנושיו של היורש לגבות את חובם מנכסי העיזבון שיקבל היורש. ברגע שאדם זוכה בירושה, הנכסים נהפכים לחלק מרכושו ונושיו רשאים לפעול למימוש זכויותיהם מתוך נכסים אלה. יש אמנם אפשרות להקים נאמנות או לכלול תנאים מסוימים בצוואה שעשויים להקשות על נושים, אך לא ניתן למנוע זאת לחלוטין, בייחוד כשבתי המשפט מוסמכים לבטל הוראות או פעולות שנעשו במטרה להבריח נכסים מנושים.

מהם הקריטריונים שבוחן בית המשפט כדי לקבוע אם הסתלקות מירושה נעשתה בתום לב?

בית המשפט בוחן כמה קריטריונים כדי לקבוע אם הסתלקות מירושה נעשתה בתום לב, בהם: עיתוי ההסתלקות - האם נעשתה בסמוך לפתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד היורש; קיומם של חובות משמעותיים של היורש בעת ההסתלקות; האם ניתן הסבר משכנע וסביר להסתלקות שאינו קשור להימנעות מתשלום חובות; מערכת היחסים בין היורש המסתלק לבין מי שמקבל את חלקו בעיזבון; האם היתה תמורה כלשהי להסתלקות; וסבירות הטענה כי ההסתלקות משקפת את רצון המוריש. בית המשפט גם בוחן את התנהלותו הכללית של היורש המסתלק בכל הנוגע לחובותיו.

האם ההחלטה לבטל הסתלקות מירושה פוגעת בעקרון חופש הרצון של היורש?

אמנם החלטה לבטל הסתלקות מירושה מגבילה במידה מסוימת את חופש הרצון של היורש, אך בתי המשפט רואים בכך איזון ראוי מול עקרונות חשובים אחרים של שיטת המשפט. בפסיקה נקבע כי חופש הרצון של היורש אינו מוחלט, בייחוד כשהוא מתנגש עם זכויות קנייניות של אחרים (הנושים) ועם עקרון תום הלב. כפי שציינה השופטת בן-דב ג'וליאן בפסק הדין, "אין להשתמש בזכות ההסתלקות באופן המנוגד לדין ולתכליתו", וכשהיורש משתמש בזכותו להסתלק מירושה כדי להתחמק מתשלום חובותיו, הוא עושה שימוש לרעה בזכות דיונית - מה שמצדיק את התערבות בית המשפט.

בפסק דין ע"א 2960/94 פריד נגד פריד, עסק בית המשפט העליון בשאלת תוקפה של הסתלקות מירושה שנעשתה על ידי בן שהסתלק מחלקו בעיזבון אביו לטובת אחיו. בית המשפט קבע כי הסתלקות מירושה שנעשתה במטרה להבריח נכסים מנושים היא פעולה שנעשתה בחוסר תום לב, ולכן היא בטלה מעיקרה. בפסק הדין הזה נקבע עקרון יסוד שלפיו, "אין לאפשר לחייב להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות שימוש במנגנון ההסתלקות הקבוע בחוק הירושה".

במקרה של פסק הדין בר"ע 6637/04 פלוני נגד כונס הנכסים הרשמי, דן בית המשפט המחוזי בשאלה אם נכסי עיזבון שקיבל חייב בפשיטת רגל לאחר תחילת הליכי פשיטת הרגל מהווים חלק מקופת פשיטת הרגל, וניתנים לחלוקה בין נושיו. בית המשפט קבע כי נכסי ירושה שמקבל פושט רגל במהלך הליכי פשיטת הרגל מצטרפים לקופת פשיטת הרגל, וכי הסתלקות פושט הרגל מהעיזבון לאחר פתיחת ההליכים מהווה הברחת נכסים - ולכן יש לבטל אותה.

בפסק הדין ת"א 12834/08 בנק לאומי נגד שמעוני דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שהגיש בנק לביטול הסתלקות של חייב מזכויותיו בעיזבון לטובת ילדיו. בית המשפט ניתח את המתח בין הוראות חוק הירושה לבין עקרונות דיני החיובים והקניין, וקבע כי כשמוכח שההסתלקות נעשתה תוך ניסיון להבריח נכסים מנושים, יש לבטלה. בית המשפט הדגיש כי "יש לבחון את כוונתו הסובייקטיבית של המסתלק בעת ההסתלקות", וכי נטל ההוכחה להראות שההסתלקות נעשתה בתום לב מוטל על החייב המסתלק.