שינוי הצוואה היה תיקון יחסים או תוצאה של השפעה בלתי הוגנת?
המנוח הספיק לכתוב בחייו שלוש צוואות, אך זו האחרונה – ששינתה את החלוקה בין ילדיו, השיבה לבנו את חלקו בעיזבון ונישלה את אחייניתו – ניצבת במוקד של המאבק המשפטי. בצוואה הקודמת היתה בתו היורשת העיקרית, עם 75% מהעיזבון, אך באחרונה המנוח החליט לחלק את רכושו
שווה בשווה בינה לבין אחיה, שגר בחו"ל וידע עמו יחסים מורכבים לאורך השנים. השינוי גרע 25% מירושת הבת, אך היא לא הלינה על כך
מאבק ירושה סוער, טענות על חוסר כשירות, וחוות דעת רפואית שניתנה רק לאחר המוות – כך הוכרע תיק מלא יצרים בבית המשפט. המנוח הספיק לכתוב בחייו שלוש צוואות, אך זו האחרונה – ששינתה את החלוקה בין ילדיו, השיבה לבנו את חלקו בעיזבון ונישלה את אחייניתו – ניצבת במוקד של המאבק המשפטי.
בצוואה הקודמת היתה בתו היורשת העיקרית, עם 75% מהעיזבון, אך בצוואתו האחרונה המנוח החליט לחלק את רכושו שווה בשווה בינה לבין אחיה, שהתגורר בחו"ל וידע עמו יחסים מורכבים לאורך השנים. השינוי הזה גרע 25% מהירושה של הבת, אך היא לא הלינה על כך. מנגד, האחיינית, שנושלה לחלוטין, טענה כי המנוח היה בלתי כשיר לחתום על צוואה, וכי הבת היא שהשפיעה עליו באופן בלתי הוגן.
מצדה של הבת, שתמכה בתקפות הצוואה, הודגש כי המנוח היה צלול ומודע למעשיו, כפי שמעידים עורך דינו והמסמכים המשפטיים. נטען כי הצוואה נערכה מתוך רצון חופשי, וללא כל השפעה חיצונית בלתי הוגנת. כמו כן, נטען כי השינוי שנעשה נועד לתקן עוול היסטורי, ולאפשר חלוקה שוויונית יותר של נכסיו בין ילדיו. בנוסף, לא הוצגו הוכחות חד-משמעיות המעידות על הפעלת לחץ או כפייה מצדה של הבת.
מנגד, טענות המתנגדים לצוואה התבססו על כך שהמנוח היה במצב רפואי קשה ולא היה מסוגל להבין באופן מלא את המשמעות של השינוי שהוא ביצע. הם טענו כי בתו היתה מעורבת באופן אינטנסיבי בתהליך, כולל ארגון חוות הדעת הרפואית ושינוי הצוואה. חוות הדעת הרפואית עצמה ניתנה לאחר מותו של המנוח, ולכן אינה יכולה לשמש הוכחה חד-משמעית לכשירותו המשפטית. כמו כן, נטען כי הליך שינוי הצוואה התבצע במהירות רבה - מה שמעלה חשד להשפעה חיצונית, ולניסיון לכפות על המנוח שינוי שאינו משקף את רצונו האמיתי.
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו בפניו, והתייחס במיוחד לטענות בדבר חוסר כשירות והשפעה בלתי הוגנת. אחד השיקולים המרכזיים שהנחו את החלטתו היה העדויות של אנשי המקצוע, ובעיקר עורך הדין שערך את הצוואה, שהעיד כי הכיר את המנוח במשך שנים רבות, והעיד על כשירותו המלאה בעת החתימה. כמו כן, אף שחוות הדעת הרפואית ניתנה בדיעבד, היא תמכה בעמדת הבן והבת כי המנוח פעל מתוך רצון חופשי. בית המשפט הדגיש גם את היעדר הוכחות מספקות להשפעה בלתי הוגנת, וקבע כי אין עדויות ישירות ללחץ שהופעל על המנוח. לבסוף, ציין בית המשפש בפסק הדין שפורסם כי יש לכבד את עקרון רצון המצווה, ולפיכך זכותו של אדם לשנות את צוואתו כרצונו, כל עוד לא הוכח כי נעשתה עליו השפעה בלתי הוגנת.
בהכרעת הדין אף צוין כי ההליך המשפטי שהתנהל היווה בזבוז משאבים, וקבע כי לא הוכחו מעורבות פסולה או השפעה בלתי הוגנת מצד הבת. כמו כן, נדחו טענות נוספות שהועלו בערעור, ובהן הטענה כי היה צורך בנוכחות גורם נייטרלי בעת עריכת הצוואה.
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
מי שייצגו את הבן היו עורכי הדין בעז קראוס ועמית אלזם ממשרד עורכי הדין קראוס, שמהם נמסר כי, "בצדק קבע בית המשפט, כי זכותו של כל אדם לצוות את כל רכושו כפי רצונו, ובמקרה זה לשני ילדיו היחידים, במיוחד כאשר מדובר במנוח כשיר וצלול, אשר ניהל חברות ועסקים ביד רמה".
במקרה אחר, הכריע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באחרונה בערעור של אדם שהוא אחד מתוך כמה יורשים, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המנוחים, בני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, ערכו ב-2009 צוואה הדדית שקובעת כי עם מותו של אחד מהם יעבור עיזבונו בשלמותו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם יתחלק העיזבון בין חמשת ילדיהם בחלקים שנקבעו מראש. בצוואה אף נכללה הוראה שלפיה, "בן הזוג הנותר לא ישנה הוראות צוואתו", אלא בכפוף להוראות חוק הירושה. לאחר פטירת הבעל ב-2015, ערכה המנוחה ב-2016 צוואה חדשה, שבה שינתה את החלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית, כך שבנה שהגיש את הערעור יקבל את כל עיזבונה, וזאת בנימוק כי הוא טיפל בה יותר מאחיו. לעומת זאת, הוראות הצוואה ההדדית ביחס לנכסי הבעל המנוח נותרו בעינן. לאחר פטירתה של המנוחה, פרץ סכסוך בין ילדיה סביב תוקפה של הצוואה החדשה. אחת הבנות, שהתנגדה לקיומה של הצוואה המאוחרת, טענה כי הצוואה הדדית לא ניתנת לשינוי לאחר מות אחד מבני הזוג, אלא אם בן הזוג הנותר מסתלק מירושת המנוח או מחזיר את חלקו לעיזבון, כפי שמורה סעיף 8א לחוק הירושה בישראל.
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקו. על מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.
על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.
בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.
