עורכי דין
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

ההתמחות של עורכי דין עומדת להתקצר

שר המשפטים יריב לוין מקדם קיצור של תקופת ההתמחות של עורכי דין, מ-18 חודשים ל-12 חודשים. צעד זה יושם כפתרון זמני בתקופת המלחמה – ועכשיו הממשלה מבקשת להפוך אותו לקבוע; מה המשמעות?


עמית בר | (2)
נושאים בכתבה עורכי דין

עד לפני כמה עשורים, ההתמחות במשפטים הייתה בכלל שנתיים בדומה להתמחות בראיית חשבון. בשנת 1985 היא התקצרה ל-18 חודשים, וב-1994 היא שוב קוצרה לשנה. אבל אז, בשנת 2017, הוחלט להחזיר אותה ל-18 חודשים בעקבות המלצות של ועדה מקצועית שבחנה את רמת ההכשרה של המתמחים. נו, אז מה קרה מאז 2017 שגרם לקיצור? האם האיכות עכשיו כל כך טובה שתספיק למתמחים שנה כדי להיות עורכי דין איכותיים? לא בטוח. זה התחיל בסוג של אילוץ בשל המלחמה ועתיד להיות קבוע.

במלחמת חרבות ברזל, כשסטודנטים רבים נאלצו לצאת למילואים או לפנות את בתיהם, החליט משרד המשפטים לאפשר קיצור זמני לשנה אחת. עכשיו שר המשפטים, יריב לוין טוען שאין סיבה להחזיר את המצב לקדמותו, והגיש תזכיר חוק שקובע שהתמחות של שנה מספיקה בהחלט.

במשרד המשפטים מסבירים שקיצור ההתמחות מקל כלכלית על המתמחים. לא מעט סטודנטים שסיימו את לימודי המשפטים נאבקים למצוא מקום התמחות, ובמהלך התקופה הזו הם מרוויחים שכר נמוך מאוד. בהצעת החוק נכתב כי: "הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית". אבל אם כך - אז מה עם רואי החשבון? הם מתמחים שנתיים וזה בהחלט נטל כלכלי מכביד כי השכר בתקופה הזו נמוך יחסית. ככלל, משרדי עורכי הדין ורואי החשבון נהנים מההתמחות הזו שבה הם מעסיקים כוח אדם זול וככל שהתקופה
מתקצרת כך זה מפחית את הרווחים של השותפים במשרדים. 

בנוסף, נטען כי כבר היום עיקר ההכשרה המקצועית של עורכי דין נרכשת בשנה הראשונה של ההתמחות, ולאחר מכן זה בעיקר חזרה על אותם תהליכים. לפי הסקר שנערך בקרב 2,140 סטודנטים, מתמחים, ועורכי דין, רוב המשיבים סברו כי ההתפתחות המקצועית המשמעותית מתרחשת אחרי קבלת הרישיון – כאשר הם כבר עובדים כעורכי דין עצמאיים.

בהצעת החוק משרד המשפטים מוסבר שיש להגיע לרמה מסוימת בהתמחות, אבל שהפתרון הוא לאו דווקא באורך ההתמחות, אלא באיכות ההכשרה: "הכשרה מקצועית משמעותית היא החשובה – לאו דווקא משך הזמן". הצעת החוק תעלה לדיון בכנסת, ואם תאושר – ההתמחות תקוצר רשמית לשנה אחת. זה ישפיע על כל מי שיתחיל התמחות מ-2025 ואילך.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בזבזו שנים ולא תהיה להם עבודה במיוחד לבוגרי המכללה (ל"ת)
    מסכנים 02/02/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד דרך להורדת הרמה (ל"ת)
    תיימיקו 02/02/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי - ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו

עוזי גרסטמן |

במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.

רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.

הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.

הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים

השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.

המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.

סטודנטים קרדיט grokסטודנטים קרדיט grok
ראיון

"מסלול לימודים בלי בינה מלאכותית זה פשע נגד הסטודנטים"

שנת הלימודים האקדמית בפתח בזמן ששוק העבודה נמצא בצומת משמעותית: האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בעידן ה-AI?

הדס ברטל |

אם לפני שנה עוד דיברנו על העבודות שהבינה המלאכותית תחליף בעתיד, כיום אנחנו כבר רואים שהיא החליפה עובדים רבים בפועל. הקורבנות האחרונים של המהפכה הזו הם בוגרי מדעי המחשב שמתקשים למצוא עבודה גם חודשים רבים לאחר סיום התואר, מה שמעלה את השאלה הגדולה שאיתה מתמודדים צעירים רבים שנמצאים בתחילת דרכם - מה ללמוד באקדמיה והשאלה הגדולה עוד יותר- האם יש צורך באקדמיה?

"אם יש צורך בתואר? בגדול- כן אבל זה תלוי" אומר בר שלתיאל, מנהל קהילת בינה מלאכותית המונה מעל ל-100 אלף איש ומעביר קורסים בנושא. "מי שרוצה להיות עורך דין חייב לעשות תואר בשביל הרישיון, אבל הוא חייב להיות מבריק כדי להצליח והוא חייב לשלוט בבינה המלאכותית." 

לפי שלתיאל בראש רשימת המקצועות שהבינה המלאכותית כבר החליפה נמצאים מקצועות כמו עיצוב גרפי, כתיבה שיווקית, קופירייטרים ועורכים לשוניים, "אלו שעדיין עובדים זה רק מכיוון שהמיומנות עדיין לא נלמדה." 

בארה"ב פורסם כי הבינה המלאכותית הביאה לקיצוץ נרחב במשרות התחלתיות בהיי טק, מה שהוכח במחקר של הבנק הפדרלי במדינת ניו יורק שהראה כי בוגרי מדעי המחשב מתמודדים עם שיעור אבטלה כפול מזה של בוגרי ביולוגיה ואומנות. "בהייטק מנהל סניור יכול להחליף צוות של 5 אנשים כמו כלום. התותחים הכבדים המבריקים בתחומם אולי לא יוחלפו, אולי גם אלו שהיו גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא אבל בקרב מתכנתים ג'וניורים התחרות כמעט בלתי אפשרית. אם בעבר היה צורך בפועלים ביצועיסטים, אנשי שיושבים וכותבים קוד היום צריך מנהל פרויקטים שידע לנהל 10 פרויקטים שה-AI מבצע ולנהל להם את העבודה," אומר שאלתיאל.
"אני חושבת שזה לא ייחודי למדעי המחשב, המצב בו המשרות היותר זוטרות שצריך אותן פחות. עוד לפני הבינה המלאכותית, כבר תקופה שטכנולוגיה מחליפה משרות שהן יותר טכניות ויותר חזרתיות וזה עוד לפני הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת  דר' לילך לוריא, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב.   

היא מוסיפה כי הבינה המלאכותית היא לא המהפכה הראשונה שמביאה לגסיסה של משרות ומעלימה תפקידים מן העולם. "יש תפקידים שמתחלפים וזה משהו שרואים כל כמה שנים כאשר לפתע אין צורך בתפקיד ספציפי. כל בוגר לימודים צריך להתאים את עצמו כשיצא ממערכת ההשכלה הגבוהה עם ביטחון ויכולת לעבור מתפקיד לתפקיד עם ידע שיאפשר לו לעשות שינויים בקלות מאחר והתפקידים כל הזמן משתנים."