הירשמו
  1. ראשי
  2. ביזספורט

שחקנים בכירים בליגת העל הונו מיליונים מביטוח לאומי

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה כדורגל ליגת העל ביטוח לאומי הונאה

פרשה חמורה נחשפה היום, במסגרתה חשודים עשרות כדורגלנים, בהם גם שחקנים בולטים מליגת העל, בהונאה רחבת היקף מול המוסד לביטוח לאומי. החקירה, שנוהלה בשיתוף פעולה בין מחוז ירושלים של המשטרה לבין אגף החקירות של הביטוח הלאומי, חושפת מנגנון מתוחכם, שבמסגרתו הוצאו לכאורה מיליוני שקלים מקופת המדינה במרמה.



מהפרטים שנאספו עולה כי השיטה נשענה על סיוע של בעלי תפקידים מקצועיים שניצלו את מעמדם הציבורי: בין העצורים נמנים רופא, כמה עורכי דין ועובדת של הביטוח הלאומי, שלפי החשד פעלו באופן שיטתי כדי לאפשר לשחקנים לקבל קצבאות כספיות שלא הגיעו להם. סכומי ההונאה המצטברים מוערכים במיליוני שקלים, כאשר הכספים שזרמו לקבוצת המעורבים נרשמו תוך הצגת מצגים כוזבים, מסמכים מזויפים והונאה של מנגנוני הפיקוח.


הפרשה נולדה בעקבות בדיקה פנימית של הביטוח הלאומי, שעוררה חשדות לעבירות חמורות ובהן קבלת דבר במרמה, זיוף, שוחד, ניגוד עניינים והפרת אמונים. משם התפתחה החקירה למבצע רחב היקף, שכלל פשיטות על בתים ומשרדים. במהלך החיפושים נמצאו מאות אלפי שקלים במזומן, כמו גם מסמכים הקשורים לפרשה וארבעה רכבים שנתפסו לצורכי חקירה.


המשטרה והביטוח הלאומי מעריכים כי מדובר רק בקצה הקרחון. כעת, לאחר מעצרם של החשודים המרכזיים, מתמקדת החקירה בזיהוי כלל המעורבים בפרשה, וההערכה היא שבקרוב ייחקרו שחקנים נוספים ממגוון ליגות ברחבי הארץ. גורמים המעורבים בתיק אומרים כי מדובר בפרשיית הונאה מן הגדולות שידעה מערכת הרווחה הישראלית, ושעשויות להיות לה השלכות גם ברמה הציבורית והמשמעתית בכדורגל הישראלי.


מהמשטרה נמסר: "בתום חקירה סמויה - מספר חשודים ובהם רופא, עורכת דין ועובדת המוסד לביטוח לאומי, נעצרו הבוקר בחשד למעורבות בעבירות הונאה וגזל כספי ציבור על ידי עשרות שחקני כדורגל מקבוצות שונות, לרבות קבוצות מליגת העל. במסגרת חקירה משותפת של חוקרי מחוז ירושלים והביטוח הלאומי עלה חשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה וזיוף בידי עובד ציבור. בתוך כך, עלה חשד כי מספר מעורבים קשרו קשר עם עשרות שחקני כדורגל וזאת לטובת הוצאת כספי ציבור במרמה, בסכום מצטבר מוערך של מיליוני שקלים. לפנות בוקר בוצעה פשיטה על בתיהם של החשודים, ונערך חיפוש במקום מגוריהם ובמשרדיהם. במהלך החיפוש אותרו סכומי כסף בסך מאות אלפי ש"ח ומסמכים רבים, ונגררו לחזקת המשטרה ארבעה כלי רכב".

קיראו עוד ב"ביזספורט"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חשבתי שרק חרדים גונבים (ל"ת)
    אנונימי 23/05/2025 07:07
    הגב לתגובה זו
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן