איקאה אשתאול
צילום: גוגל מפס

מכה למגה אור ואיקאה: ביהמ"ש פסק נגד החריגה בסניף. ייתכן שערוך מטה

בפסק הדין נקבע שההרחבה שבוצעה ללא אישורים בסניף אשתאול לא חוקית, ובעוד 90 יום ההחלטה תיאכף, או בדמות קנס או בפירוק החריגה. הנכס מוחזק בשיעורים שווים בין מגה אור ובעלי איקאה ישראל.
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה איקאה מגה אור

בית המשפט המחוזי בירושלים פרסם היום את פסק דינו בנוגע למחלוקת הארוכה לסניף איקאה אשתאול ובו קבע שהיתר הבנייה שניתן לו רק לאחר סיום הבנייה בטל, ובכך בעצם השטח העודף, שהיה בלב המחלוקת, יחשב ללא חוקי החל מעוד 90 יום.

מקור המריבה נוגע לשטח של לא פחות מ-8,500 מ"ר שהקימו חברת הנדל"ן מגה אור 2.96% וחברת איקאה, זאת בנוסף ל-17,000 מ"ר של הסניף שנבנו כחוק. הסכסוך התנהל בבית המשפט, כאשר המדינה היא התובעת כמקובל בהליך שכזה וכלל מספר ערעורים כאשר איקאה טענה מצידה שהחלטה לטובת המדינה עלולה לגרור פגיעה במקום עבודתם של מאות העובדים שיש במתחם, זאת לפני כשנה, בין סגרי הקורונה ובתקופה בה האבטלה גאתה.

מדובר על נכס מרכזי עבור חברת מגה אור בו היא מחזיקה בו בשותפות עם בעלות איקאה, המשפחתו ברונפמן ופישר.  לצורך הרכישה של חלקה של איקאה בשותפות נתנה מגה אור הלוואה בריבית של 3.9% לשתיים. המרכז מניב NOI של 19 מיליון שקל בשנה והוא רשום בספרים לפי שווי של 314 מיליון שקל.

מכיוון שמגה אור מחזיקה 50% מהנכס, השווי שלו בדוחות שלה הוא 157 מיליון שקל, כאשר יתכן מאוד כי בעקבות החלטת בית המשפט היא תיאלץ לבצע הפחתה בשווי - שתשפיע על השורה התחתונה (אם כי לא על ה-FFO, שסעיף השינויים בשווי מנוטרל בו) של החברה.

כנימוק להחלטה הנכונה והמתבקשת, כתב השופט אלכסנדר רון כי "קשה להשתחרר מהתחושה שיש לייחס חלק לא מבוטל מהתנהלות המשיבות לשאיפה לעגן בתוכנית בנייה ובדין עבודות שבוצעו שלא כדין, במועד בו לא היו בנמצא היתרי בנייה ואף קודם שאושרה בוועדה המקומית. החלטת הוועדה המקומית במחצית ינואר להיחפז ולדון בתוכנית למרות שנתבקשה במפורש שלא לעשות כן, אמנם דקות לא רבות קודם לכן, מתיישבת גם היא היטב עם תחושה זאת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


השמרנות של הרגולטור מובנת, אבל היא מוגזמת. המדינה כבר מאפשרת משיכות מוקדמות במקרים של נכות, מחלה קשה או עזיבה לחו"ל, אז למה דווקא דירה, שהיא הצורך הבסיסי ביותר של משפחה צעירה, נשארת מחוץ לתמונה? האם עדיף שאדם ישלם שכר דירה כל חייו ויגיע לגיל פרישה עם פנסיה מלאה אבל בלי בית,  או שיהיה לו בית ועם קצבה קצת יותר נמוכה?


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


השמרנות של הרגולטור מובנת, אבל היא מוגזמת. המדינה כבר מאפשרת משיכות מוקדמות במקרים של נכות, מחלה קשה או עזיבה לחו"ל, אז למה דווקא דירה, שהיא הצורך הבסיסי ביותר של משפחה צעירה, נשארת מחוץ לתמונה? האם עדיף שאדם ישלם שכר דירה כל חייו ויגיע לגיל פרישה עם פנסיה מלאה אבל בלי בית,  או שיהיה לו בית ועם קצבה קצת יותר נמוכה?


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".