צפו איך תראה חזית הים בחיפה שתכלול נמל נוסעים ומוקדי בילוי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום את תוכנית חזית הים הכוללת טיילת, בתי קפה ומוקדי מסחר. יונה יהב: "נחבר מחדש אזורים מוזנחים ועזובים אל המרקם העירוני של העיר"
לירן סהר | (8)

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') את תכנית חזית הים העירונית לנמל חיפה, המשלבת בין נמל בינלאומי לסחורות ולהגעת תיירים לאזור תיירותי הכולל: טיילת, בתי קפה ומוסדות ציבור התוכנית אשר הוכנה ביוזמת עיריית חיפה, תעבור עתה להערות הועדות המחוזיות והשגות הציבור

במוקד התוכנית עומד פיתוח החזית הימית של העיר. התכנית אשר אושרה היום היא המשך ישיר לפרויקט ההתחדשות הכולל את הפיתוח המאסיבי של קמפוס הנמל, השוק התורכי, כיכר פריז, המושבה הגרמנית והאזור כולו.

במסגרת זו יהפוך חלקו המערבי של הנמל, מול שדרות בן גוריון, לנמל נוסעים בלבד. לצדו יפותח מרכז בילוי שיכלול בתי קפה, מסעדות, מסחר ומגורים. עיריית חיפה מבקשת כי בהמשך, בחלקו המזרחי יוקם "נמל המפרץ" מסוף מכולות חדש בהשקעה ראשונית של כ - 4 מיליארד שקל.

בתוכנית נקבע שיותרו למשך חמש שנים שימושים של פריקת והטענת סחורות בנמל עד למציאת אתרים חלופיים לשימושים השונים, ובכלל זה לממגורות דגון. התוכנית עתידה לשפר את חזות הנמל במטרה לעודד תיירות, מסחר ופנאי בחיפה ותוכננה כך שישמר הקשר בין העיר לבין הים.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, מסר: "אישור התכנית על ידי הוועדה הארצית, היא מכוננת והיסטורית ומשקפת את פרי היוזמה והמאמץ המתמשך של עיריית חיפה לפתח ולשקם את חזית הים העירונית וכמו כן, לחבר מחדש אזורים מוזנחים ועזובים אל המרקם העירוני של העיר וזאת היא בשורה גדולה. יוזמה זו משתלבת בפעולה מקיפה של העירייה להחייאת העיר התחתית, פתיחת העיר אל מתחם הנמל ויצירת אזורי פעילות חדשים אשר ייצבו את חיפה כעיר חוף מהמובילות בעולם."

יונה הוסיף כי "בתכנון הושם דגש על פיתוח התואם את הבינוי הקיים תוך השתלבות ושמירה על שטחים פתוחים נרחבים וניצול הזדמנויות בהתאמה לאילוצים קיימים. התוכנית מתווה אפשרויות להתחדשות חזית הבינוי הפונה לנמל, לפיתוח עירוני איכותי ופתיחת העיר התחתית אל אזור החוף והנמל."

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בשטח קורה בדיוק הפוך 05/07/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
    להבטיח לא עולה כסף אז ממשיכים להבטיח לתושבי חיפה 30 מלונות, שהאמוניה יזוז ושהנמל ייפתח. לא עולה כסף להבטיח וגם לא צריך לקיים..
  • 6.
    שרית קונדריאה 04/07/2012 12:00
    הגב לתגובה זו
    נראה מדהים ומתאים!
  • 5.
    jimmy 03/07/2012 22:21
    הגב לתגובה זו
    זה רק מראה איך אנו כחברה נראים. העירייה כמו גם המדינה עושה את הפרויקט רק שלה הכל מותר, ולא משנה איך זה יפגע בתושבי חיפה. העיקר שראש העירייה יגיד שהוא עשה
  • 4.
    חיפאי לא מרוצה 03/07/2012 20:49
    הגב לתגובה זו
    הבטיחו לנו לפני שלוש שנים מה קורה שם?
  • 3.
    חיפאי לא מרוצה 03/07/2012 20:49
    הגב לתגובה זו
    הבטיחו לנו לפני שלוש שנים מה קורה שם?
  • 2.
    ג'-842 03/07/2012 18:18
    הגב לתגובה זו
    לא נעים להגיד אבל יש כמה מכשולים בדרך הנמל עצמו התוכנית לחשמול הרכבת מה שאומר שיש עוד זמן עד שזה יקרה.
  • 1.
    [x-x] 03/07/2012 18:00
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד מאשרים תוכנית לחזית ים עירונית ומצד שני מקדמים תוכנית לחשמול הרכבת בתוואי הנוכחי בקיצור מה הולך פה.
  • עיר הבטחות שווא 05/07/2012 10:18
    הגב לתגובה זו
    להבטיח לא עולה כסף והדמיות לא צריך לממש. אפשר לשווק לציבור את אותן הדמיות מלפני 10 ו-20 שנה כמו שאפשר כבר 10 שנים להבטיח שהאמוניה תזוז ויבנו 30 מלונות ועוד כל מיני הבטחות והבטחות..
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?