הדולר שינה כיוון: "גל הירידות בוול-סטריט עלול להזניק את הדולר ל-4.2"

הדולר פתח את היום בירידה אולם השער היציג נקבע בעליה של 0.31% לרמה של 4.161 שקלים
אריאל אטיאס |

יום מסחר תנודתי נרשם היום בשוק המטבעות המקומי. הדולר פתח את היום בירידה קלה אולם לאחר מכן נסחר ביציבות מול השקל, ובהמשך עבר לעלייה קלה. זאת לאחר שאתמול הוריד נגיד בנק ישראל את הריבית במשק בשיעור של 0.25% בלבד, פחות מציפיות הכלכלנים.

הדולר פתח את היום בירידה אולם השער היציג נקבע בעליה של 0.31% לרמה של 4.161 שקלים, ואילו האירו ירד בשיעור של 0.06% לרמה של 5.32 שקלים. היום פקעו האופציות לפברואר, השערים הקובעים לפקיעה נקבעו על 4.161 שקל לדולר ו-5.3103 שקל לאירו.

ירידות בוול סטריט = עליות הדולר?

מחדר המסחר של פינוטק נמסר: "בטווח המיידי ישנו סיכוי להתחזקות השקל, אך לאורך זמן נראה כי למהלך אין כוח אמיתי. התחזקותו של הדולר בעולם תשפיע גם על המטבע המקומי אשר עשוי לחזור ולהיחלש אל מול הדולר".

כלכלני כלל פורקס, מציינים כי הצמד דולר-שקל עדיין בהמתנה דרוכה לתגובת הדולר בעולם לגל העכור המתגבר בוולסטריט, ומוסיפים: "בחודשים האחרונים הירידות בוול סטריט גררו את התחזקות הדולר בארץ ובעולם. גל הירידות הנוכחי בוול סטריט לא הצליח בינתיים לגרור את הדולר להתחזקות משמעותית, אך כזו יכולה להתרחש בפתאומיות ובאגרסיביות ואז עשוי הצמד דולר שקל לזנק מעלה לכיוון 4.20 שקלים לדולר".

היין כחוף מבטחים?

היין היפני נופל היום לשפל של 12 שבועות כנגד הדולר האמריקני בצל חששות המשקיעים שנתונים ממשלתיים שיפורסמו מחר יצביעו על התרחבות הגרעון המסחרי לרמה הגבוהה ביותר בשני העשורים האחרונים, ובכך יפחיתו את כוח הפיתוי של המטבע כחוף מבטחים.

המטבע היפני גם נסחר סביב רמתו הנמוכה ביותר בחודש האחרון כנגד האירו, ברקע לחשש שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם תמשיך להתכווץ, בהמשך לנתוני התוצר המקומי הגולמי שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על העמקה במיתון. באותו הזמן, הדולר נחלש כנגד האירו ברקע לספקולציות שמחירי הבתים בארה"ב נפלו בחודש דצמבר בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה, כך ע"פ נתונים שצפויים להתפרסם היום.

בזירה העולמית מתחזק הדולר מול היין בשיעור של 1.37% לרמה של 95.91 יין לדולר ואילו האירו מתחזק ב-0.5% לרמה של 1.2756 דולר לאירו.

המטבע היפני מאבד גובה זה היום החמישי ברציפות כנגד האירו, רצף הירידות הארוך ביותר מאז ספטמבר, בעוד משרד האוצר צפוי להודיע מחר שגרעון הסחר התרחב ל-1.2 טריליון יין (12.7 מיליארד דולר) בינואר, הגרעון הגדול ביותר ב-23 השנים האחרונות.

היין מרגיש גם לחץ בהמשך לדברי הרגולטורים האמריקנים שאמרו אתמול, כי הם יחלו לבחון השבוע האם לבנקים המקומיים יש מספיק הון. מניות סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה זינקו ברקע להודעה, למרות שמדדי וול סטריט המובילים נפלו לרמות שפל של 12 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.