פנסיית יסוד

תוכנית פנסיה בסיסית אותה הציעה קרן פנסיה בעבר. במסגרת זו לעמית זכאות לפנסיית זקנה ואינו זכאי לפנסיית שאירים או פנסיית נכות. אם נפטר העמית טרם הגיעו לגיל פרישה, יועברו הכספים אשר צבר בקרן לשאריו. בעת פטירת העמית לאחר גיל הפרישה, יקבלו שאריו אחוז מהפנסיה אותה קיבל, ובהתאם לתקנון הקרן. תוכנית זו סגורה לעמיתים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל

דחוף: תמכרו את פוליסת החיסכון הזו - גונבים אתכם

פסיבי במחיר אקטיבי: ארבע מחברות הביטוח הגדולות בישראל גובות דמי ניהול של עד 0.92% על פוליסות שמחקות את מדד ה-S&P 500 מוצר שלא מנוהל כלל וזה בזמן שקרנות סל ומחקות גובות אפס; הבדיחה על חשבונכם והאשמה היא בעיקר על סוכן הביטוח שלכם שדחף לכם את הפוליסה הזו כשיש פוליסות מקבילות באפס דמי ניהול - חוצפה ישראלית

מנדי הניג |

מסתבר שה"עושק" לא נגמר בפוליסות חיסכון. אם חשבתם שדמי הניהול הגבוהים בפוליסות החיסכון נגמרים שם - תחשבו שוב. אחרי שהראינו בכתבה הקודמת איך פוליסות החיסכון הפכו למוצר יקר שהביצועים שלו מפגרים אחרי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מגיעה עכשיו דוגמה נוספת: מגדל, הפניקס, כלל והראל, חברות הביטוח הגדולות בישראל גובות בין 0.62% ל-0.92% של דמי ניהול על מכשירים פסיביים לחלוטין, שעוקבים אחד לאחד אחרי מדד ה־S&P 500. מגדל בראש "החצופות" עם 0.92%. 

כן, קראתם נכון. 0.92% דמי ניהול על מוצר שלא “מנוהל” בפועל, אלא פשוט מחקה מדד אמריקאי. אין מנהל השקעות שמחליט על מניות, אין אסטרטגיה, אין תזמון שוק. רק מסלול פסיבי שמטרתו לשקף את ביצועי מדד ה-S&P 500. ובכל זאת - החוסך דרך חברת הביטוח צריך לשלם על זה דמי ניהול חצופים. גם קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה גובות דמי ניהול גבוהים על המוצר הפסיבי, אך פחות. וכל זה שיש קרנות נאמנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המוצר באפס דמי ניהול, או קרוב לאפס. 

איך אפשר להסביר את דמי הניהול האלו? קוראים לזה שיטת מצליח - דורשים 0.92% - הציבור מסכים, יופי. אם אין זרימת כספים גדולה לפוליסה עוברים לפוליסה אחרת, או שמורידים דמי ניהול. לא הוגן, זה ניצול גדול של הציבור ההדיוט. לצד העושק הזה, יש גם פוליסות חיסכון עם דמי ניהול אפס שעוקבות אחרי ה-S&P - מנורה, הכשרה ו...מגדל שמנוהלת על ידי מגדל שוקי הון.  הפוליסה הגדולה היא היקרה - כ-3.6 מיליארד שקל, פי 12 מהרן הקטנה. אגב, דמי הניהול של מגדל על הקרן הזו הם מעל 30 מיליון שקל!


“פסיבי” במחיר של אקטיבי

במבט ראשון זה נשמע כמעט לא הגיוני: הרי כל התכלית של מכשירים מחקי מדד היא להיות זולים, נגישים, פשוטים. בעולם, קרנות סל ותעודות מחקות S&P 500 גובות לרוב דמי ניהול של 0.03%-0.09% בלבד. גם בישראל רוב הקרנות המחקות דמי הניהול הם אפסיים או קרובים לזה אבל אצל חברות הביטוח, זה סיפור אחר: מגדל גובה 0.92%, הפניקס סביב 0.72%, כלל 0.67% והראל כ־0.62%.

איך זה בכלל אפשרי?

פוליסת חיסכון היא כמו "חוזה אישי" ביניכם לבין חברת הביטוח. החברה מנהלת את הכסף בתוך הבית. היא קובעת את דמי הניהול, את המסלולים, וגם מתי איפה וכמה תדעו על הביצועים. זה לא אותה רמה של פיקוח כמו במוצרים האחרים. ואין דרישה רגולטורית אחידה כמו זו שחלה על קופות גמל או קרנות נאמנות.

רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל

דחוף: תמכרו את פוליסת החיסכון הזו - גונבים אתכם

פסיבי במחיר אקטיבי: ארבע מחברות הביטוח הגדולות בישראל גובות דמי ניהול של עד 0.92% על פוליסות שמחקות את מדד ה-S&P 500 מוצר שלא מנוהל כלל וזה בזמן שקרנות סל ומחקות גובות אפס; הבדיחה על חשבונכם והאשמה היא בעיקר על סוכן הביטוח שלכם שדחף לכם את הפוליסה הזו כשיש פוליסות מקבילות באפס דמי ניהול - חוצפה ישראלית

מנדי הניג |

מסתבר שה"עושק" לא נגמר בפוליסות חיסכון. אם חשבתם שדמי הניהול הגבוהים בפוליסות החיסכון נגמרים שם - תחשבו שוב. אחרי שהראינו בכתבה הקודמת איך פוליסות החיסכון הפכו למוצר יקר שהביצועים שלו מפגרים אחרי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מגיעה עכשיו דוגמה נוספת: מגדל, הפניקס, כלל והראל, חברות הביטוח הגדולות בישראל גובות בין 0.62% ל-0.92% של דמי ניהול על מכשירים פסיביים לחלוטין, שעוקבים אחד לאחד אחרי מדד ה־S&P 500. מגדל בראש "החצופות" עם 0.92%. 

כן, קראתם נכון. 0.92% דמי ניהול על מוצר שלא “מנוהל” בפועל, אלא פשוט מחקה מדד אמריקאי. אין מנהל השקעות שמחליט על מניות, אין אסטרטגיה, אין תזמון שוק. רק מסלול פסיבי שמטרתו לשקף את ביצועי מדד ה-S&P 500. ובכל זאת - החוסך דרך חברת הביטוח צריך לשלם על זה דמי ניהול חצופים. גם קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה גובות דמי ניהול גבוהים על המוצר הפסיבי, אך פחות. וכל זה שיש קרנות נאמנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המוצר באפס דמי ניהול, או קרוב לאפס. 

איך אפשר להסביר את דמי הניהול האלו? קוראים לזה שיטת מצליח - דורשים 0.92% - הציבור מסכים, יופי. אם אין זרימת כספים גדולה לפוליסה עוברים לפוליסה אחרת, או שמורידים דמי ניהול. לא הוגן, זה ניצול גדול של הציבור ההדיוט. לצד העושק הזה, יש גם פוליסות חיסכון עם דמי ניהול אפס שעוקבות אחרי ה-S&P - מנורה, הכשרה ו...מגדל שמנוהלת על ידי מגדל שוקי הון.  הפוליסה הגדולה היא היקרה - כ-3.6 מיליארד שקל, פי 12 מהרן הקטנה. אגב, דמי הניהול של מגדל על הקרן הזו הם מעל 30 מיליון שקל!


“פסיבי” במחיר של אקטיבי

במבט ראשון זה נשמע כמעט לא הגיוני: הרי כל התכלית של מכשירים מחקי מדד היא להיות זולים, נגישים, פשוטים. בעולם, קרנות סל ותעודות מחקות S&P 500 גובות לרוב דמי ניהול של 0.03%-0.09% בלבד. גם בישראל רוב הקרנות המחקות דמי הניהול הם אפסיים או קרובים לזה אבל אצל חברות הביטוח, זה סיפור אחר: מגדל גובה 0.92%, הפניקס סביב 0.72%, כלל 0.67% והראל כ־0.62%.

איך זה בכלל אפשרי?

פוליסת חיסכון היא כמו "חוזה אישי" ביניכם לבין חברת הביטוח. החברה מנהלת את הכסף בתוך הבית. היא קובעת את דמי הניהול, את המסלולים, וגם מתי איפה וכמה תדעו על הביצועים. זה לא אותה רמה של פיקוח כמו במוצרים האחרים. ואין דרישה רגולטורית אחידה כמו זו שחלה על קופות גמל או קרנות נאמנות.