ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

האטה משמעותית בקצב הגיוסים בקרנות הנאמנות בשבוע החולף

למרות הירידה בגיוסים, נמשכת ההתאוששות בקרנות זה שבוע שני ברציפות. היכן עיקר הגיוסים ואיפה נמשכים הפדיונות? 

מורן ישעיהו |

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את השבוע החולף עם האטה משמעותית בקצב הגיוסים שהסתכם בכ-395 מיליון שקל, מהם 100 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות (בחלוקה שווה לקרנות השקליות והדולריות) ו-295 מיליון שקל לקרנות המסורתיות. למרות הירידה בגיוסים, הקרנות ממשיכות להציג התאוששות זה שבוע שני ברציפות. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.

בתוך כך, מבחינת סגנון הניהול, בקרנות המסורתיות האקטיביות-המנוהלות נרשם פדיון של כ-130 מיליון שקל לעומת הקרנות הפאסיביות שרשמו יחד גיוס של כ-425 מיליון שקל. בתעשייה הפאסיבית, הקרנות המחקות גייסו כ-205 מיליון שקל בעוד קרנות הסל גייסו כ-220 מיליון שקל.

הנתונים מובאים ברקע למגמה מעורבת שאפיינה את שוק המניות בארה"ב ועליות שערים שהציגו מדדי המניות בארץ, באירופה ובמזרח הרחוק. בסיכום שבועי, מדד S&P500 נותר ללא שינוי, מדד הנאסד"ק רשם ירידה של כ-0.2%, ה-DAX הגרמני עלה בכ-1% והניקיי זינק בכ-2.7%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה חיובית של עד כ-0.85%. 

עליות שערים נרשמו גם בשוק האג"ח הקונצרני המקומי כאשר מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.4%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי עלה קלות בכ-0.05%.

אג"ח כללי מובילה את הגיוסים בקרנות האקטיביות

הקטגוריה הגדולה בתעשייה האקטיבית יורדת מעט בקצב הגיוסים אך שומרת על מקומת בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס שבועי הנאמד בכ-20 מיליון שקל. מנגד, הקרנות המתמחות באג"ח חברות שפתחו את החודש בגיוסים, רושמות השבוע פדיון בסכום של כ-20 מיליון שקל.

שינוי מגמה נצפה בקרב קרנות אג"ח מדינה שלראשונה מאז תחילת השנה, מציגות גיוס חיובי של כ-35 מיליון שקל. לצד זאת, נרשמה עלייה בקצב הפדיונות של הקרנות האג"חיות השקליות לסכום של כ-105 מיליון שקל.

לאחר שגייסו בשבוע הקודם, קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, חוזרות השבוע לפדיונות הנאמדים בכ-20 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל שהייתה הקטגוריה היחידה שסיימה את חודש ינואר עם גיוס חיובי, ממשיכה לפדות זה שבוע שלישי ברציפות, סכום הנאמד בכ-45 מיליון שקל. זאת, בעקבות המגמה המתמשכת של היחלשות הדולר אל מול השקל מתחילת שנת 2019.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרנות הסל מגדילות גיוסים

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו - קרנות המתמחות במניות - מסיימת את השבוע בגיוסים בהיקף של כ-355 מיליון שקל. כמו כן, הקרנות המחקות גייסו כ-115 מיליון שקל וקרנות הסל רשמו גיוסים גבוהים יותר של כ-240 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער קטן מאוד בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-170 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו גיוסים של כ-185 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה נותרו השבוע ללא שינוי כאשר קבוצת קרנות אג"ח כללי שחלקה בתעשייה זו קטן מאוד, פדתה סכום של כ-5 מיליון שקל. מנגד, המומנטום החיובי בקרנות אג"ח חברות נמשך גם בשבוע השלישי של החודש, עם גיוסים של כ-80 מיליון שקל (מחקות וקרנות סל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.