ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

האטה משמעותית בקצב הגיוסים בקרנות הנאמנות בשבוע החולף

למרות הירידה בגיוסים, נמשכת ההתאוששות בקרנות זה שבוע שני ברציפות. היכן עיקר הגיוסים ואיפה נמשכים הפדיונות? 

מורן ישעיהו |

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את השבוע החולף עם האטה משמעותית בקצב הגיוסים שהסתכם בכ-395 מיליון שקל, מהם 100 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות (בחלוקה שווה לקרנות השקליות והדולריות) ו-295 מיליון שקל לקרנות המסורתיות. למרות הירידה בגיוסים, הקרנות ממשיכות להציג התאוששות זה שבוע שני ברציפות. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש. בתוך כך, מבחינת סגנון הניהול, בקרנות המסורתיות האקטיביות-המנוהלות נרשם פדיון של כ-130 מיליון שקל לעומת הקרנות הפאסיביות שרשמו יחד גיוס של כ-425 מיליון שקל. בתעשייה הפאסיבית, הקרנות המחקות גייסו כ-205 מיליון שקל בעוד קרנות הסל גייסו כ-220 מיליון שקל. הנתונים מובאים ברקע למגמה מעורבת שאפיינה את שוק המניות בארה"ב ועליות שערים שהציגו מדדי המניות בארץ, באירופה ובמזרח הרחוק. בסיכום שבועי, מדד S&P500 נותר ללא שינוי, מדד הנאסד"ק רשם ירידה של כ-0.2%, ה-DAX הגרמני עלה בכ-1% והניקיי זינק בכ-2.7%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה חיובית של עד כ-0.85%.  עליות שערים נרשמו גם בשוק האג"ח הקונצרני המקומי כאשר מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.4%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי עלה קלות בכ-0.05%. אג"ח כללי מובילה את הגיוסים בקרנות האקטיביות הקטגוריה הגדולה בתעשייה האקטיבית יורדת מעט בקצב הגיוסים אך שומרת על מקומת בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס שבועי הנאמד בכ-20 מיליון שקל. מנגד, הקרנות המתמחות באג"ח חברות שפתחו את החודש בגיוסים, רושמות השבוע פדיון בסכום של כ-20 מיליון שקל. שינוי מגמה נצפה בקרב קרנות אג"ח מדינה שלראשונה מאז תחילת השנה, מציגות גיוס חיובי של כ-35 מיליון שקל. לצד זאת, נרשמה עלייה בקצב הפדיונות של הקרנות האג"חיות השקליות לסכום של כ-105 מיליון שקל. לאחר שגייסו בשבוע הקודם, קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, חוזרות השבוע לפדיונות הנאמדים בכ-20 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל שהייתה הקטגוריה היחידה שסיימה את חודש ינואר עם גיוס חיובי, ממשיכה לפדות זה שבוע שלישי ברציפות, סכום הנאמד בכ-45 מיליון שקל. זאת, בעקבות המגמה המתמשכת של היחלשות הדולר אל מול השקל מתחילת שנת 2019. קרנות הסל מגדילות גיוסים ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו - קרנות המתמחות במניות - מסיימת את השבוע בגיוסים בהיקף של כ-355 מיליון שקל. כמו כן, הקרנות המחקות גייסו כ-115 מיליון שקל וקרנות הסל רשמו גיוסים גבוהים יותר של כ-240 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער קטן מאוד בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-170 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו גיוסים של כ-185 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה נותרו השבוע ללא שינוי כאשר קבוצת קרנות אג"ח כללי שחלקה בתעשייה זו קטן מאוד, פדתה סכום של כ-5 מיליון שקל. מנגד, המומנטום החיובי בקרנות אג"ח חברות נמשך גם בשבוע השלישי של החודש, עם גיוסים של כ-80 מיליון שקל (מחקות וקרנות סל).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל


משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל