כששמעתי שהסיבה להקמת ממשלת האחדות היא מצב החירום בשל וירוס הקורונה, הייתי אופטימי. זאת כנראה הממשלה הראשונה בהיסטוריה של ישראל שהוקמה כדי להתמודד עם בעיה כלכלית-רפואית, וזה בהחלט שינוי מרענן.

האופטימיות שלי לא נפגעה גם כששמעתי שממנים כמעט מחצית מהכנסת לתפקידים של שר או סגן שר. זה אומנם נראה מוזר כשבמקום למצוא כסף למובטלים, משדרגים את השכר של הח"כים שמקבלים תפקידים כמו השר לענייני התפוצות או השר לענייני מיעוטים. אבל זאת בסך הכל תוספת של כ- 3,000 לחודש (תוספת שכר לשר לעומת חבר כנסת) לשר ושדרוג קטן לרכב. באמת לא נורא. גם זה שכל שר צריך לשכה ויועצים זה ממש לא נורא. בסך הכל מספקים תעסוקה בכבוד לכמה עשרות אנשים בזמן של אבטלה גבוהה. בהחלט שיטה יצירתית לעידוד התעסוקה.

אבל בסוף אפילו אני איבדתי חלק מהאופטימיות. עזבו את הניפוח במספר השרים. יותר חמור בעיני שהממשלה החדשה מתכוונת להתחיל את דרכה בחקיקת חוקי תקציב דו שנתיים. אני רוצה להזכיר שתקציב 2019 אומנם לא היה דו-שנתי, אבל העבירו אותו כבר במרץ 2018. התוצאה הייתה גירעון של אחוז מעל המתוכנן, וחקירה של מבקר המדינה, למרות שאז לא היה שום משבר. להפך, 2018-2019 היו שנים לא רעות בכלל.

בתנאים של היום, להעביר תקציב דו-שנתי לא ייצור גירעון של אחוז יותר מהמתוכנן. הוא ייצור בעיות שייקח הרבה מאוד שנים להתמודד איתן. כי היום, יש משהו שלא היה ב- 2018: אם הממשלה לא תעביר את התקציב בתוך 100 ימים, אנחנו הולכים עוד פעם לבחירות. וכשממשלה פועלת עם אקדח כזה על הרקה, אין כמעט אפשרות להימנע מלהיענות לדרישות סקטוריאליות. בעיקר כשיש כל-כך הרבה אי ודאות, ולא ברור אם מי שמבקש את הכסף באמת נפגע מהקורונה, או שהוא פשוט רוצה תוספת בגלל שאפשר. הרי אף חבר קואליציה לא הולך להתנגד לתוספת של 500 מיליון פה, חצי מיליארד שם, אם זה מה שיציל את הממשלה. אבל מיליארד ועוד מיליארד, בסוף זה מצטבר לסכום די גדול.

• ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
• הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז כדי להקטין את היכולת לסחוט כספים למינימום, עדיף להעביר תקציב ל- 2020 בלבד, כדי שאי אפשר יהיה לסחוט יותר מדי כסף תחת הכותרת של משבר הקורונה. אחרי שהתקציב ל- 2020 יעבור, אפשר יהיה לראות איזה הוצאות יהיו נדרשות בעוד שישה חודשים. אבל כשמעבירים את התקציב ל- 2021 כבר עכשיו, אז תחת הכותרת של התמודדות עם הקורונה, אפשר להעביר המון הוצאות שכל קשר בינן לבין הקורונה הוא מקרי בהחלט.

למשל, מתברר שההסכמים הקואליציוניים מכניסים את תקציבי הישיבות לבסיס התקציב. כלומר, דווקא בזמן שבו עשרות אלפי אנשים נמצאים בחל"ת או קיבלו מכתב פיטורים, מקבעים את האופן שבו תקציב הישיבות גדל משנה לשנה. את זה עושים דווקא שהגירעון בתקציב יהיה בגודל שלא זכור מאז שנות ה- 1980 והאינפלציה הגדולה. את הגירעון הזה, משלמי המסים יצטרכו לשלם. כדי שזה יכאב קצת פחות, צריך לעודד כמה שיותר אנשים להיכנס לשוק העבודה. אבל מתברר שתחת הכותרת של תקציב דו-שנתי ומצב חרום, הממשלה הולכת לקבע את המצב שבו חרדים גם לא לומדים לימודי ליבה, וגם לא מקבלים תמריצים לצאת לעבודה.

אני לא אתפלא אם תחת הכותרת של מצב חירום, מה שכן יקוצץ זה תקציבים לעידוד יציאה לעבודה של סקטורים מוחלשים אחרים: ערבים, מוגבלים, תושבי פריפריה ונשים חד הוריות.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

אבל העיקר זה לשמור על האופטימיות.

ד"ר אביחי שניר