הבהלה לזהב השחור תגיע

מחיר הנפט עלול לדשדש ולהישאר נמוך אבל הכלכלה העולמית תחזור לאט ובזהירות למסלול; בתרחיש הפסימי, העלייה במחיר הנפט תגיע תוך שנתיים
הלל בש | (17)

בשני העשורים האחרונים מחירי הנפט חווים תנודתיות גבוהה והגיעו כעת לשפל. כמו כל שינוי בשוק מפותח, הדבר נובע מהיצע וביקוש. לפני שנדון בכך, ראוי להבהיר כי מחיר הנפט העולמי אינו אחיד. אין מחיר אחד בכל רגע נתון, אלא מגוון מחירים כתלות באזור האספקה: WTI (טקסס), Brent (הים הצפוני) וכו'. ההבדלים הופכים משמעותיים, במיוחד ברמת המחירים העכשווית.

כניסת ארה"ב לתמונה כשחקנית מרכזית: ישנן מדינות עתירות משאבים טבעיים כמו סעודיה ורוסיה, שסיפקו במשך שנים את התיאבון הגובר לנפט של אוכלוסיית העולם. בשנים האחרונות הייתה מהפכה: ארצות הברית הצליחה, בעזרת טכנולוגיה חדשנית ומתוחכמת, להפיק את הזהב השחור מבארות שנחשבו ריקות והפכה למעצמת נפט. אולם, התהליך יקר ודורש מחיר גבוה ביותר (כ-40 דולר לחבית).

חלק מיצרניות הנפט הגדולות בעולם מאוגדות באופ"ק+, במטרה לתאם ולהגביל תפוקות, כדי לשמר מחיר גבוה. הבעיה, שאם הארגון מצמצם את היקף הייצור - המחיר עולה, אך במקביל, נתח השוק פוחת ונתפס בידי האמריקאים. לקלחת נוספים אגו, גיאו-פוליטיקה וטסטוסטרון. בדיון של אופ"ק+ ממארס 2020 התברר כי סעודיה ורוסיה נמצאות בעימות, שבמסגרתו אינן מסכימות להפחית תפוקות נפט, ואפילו מנסות להגבירו.

בצד השני, החברות האמריקאיות במלכוד. הן לקחו הלוואות רבות כדי לממן רכישת בארות וציוד, וכעת נדרשות לתחזק את ההלוואות בתשלומי ריבית שוטפים. הן מפיקות נפט, גם במחיר הפסד, בשל ההעדפה לשלם תשלומי הלוואה, ולהימנע מחדלות פירעון. היינו, למרות מחיר נמוך, חברות הנפט בארה"ב ממשיכות ליצור עוד היצע.

ביקוש: כל מדינות העולם צמאות לנפט, שמשמש לתחבורה, לתעשייה ועוד. יש המנסים לשנות את ההתמכרות לדלק מאובנים ע"י מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים וירוקים יותר. המגמה חיובית ורצויה, אך עדיין נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים ובהיקפים קטנים. ברבות השנים, בעקבות הפיתוח המואץ של סין, התיאבון של מעצמת העל לנפט הולך וגובר והיא יוצרת ביקושים עולמיים אימתניים. זו אחת הסיבות לעליית המחיר מ-20-40 דולר לחבית עד סוף שנות התשעים, למעל 60 ברוב השנים שאחרי.

משבר הקורונה: בדיוק כשסעודיה ורוסיה החליטו לייצר יותר נפט, רוב העולם נכנס לסגר ולהקפאת הפעילות הכלכלית. הביקוש לנפט נעלם בזמן שההיצע זינק. כתוצאה מכך מאגרי הנפט העולמיים, מחסני החירום ומכליות הענק מלאים בסחורה שאין לה קונה והמחיר צונח. בעבר, במצב דומה, חברות הנפט, התעופה ובתי הזיקוק היו רוכשים בכמויות. הפעם, בשל חוסר הוודאות, מכלי אחסון גדושים, ומצוקת מזומנים - הביקוש נעלם.

מה לגבי תחנות הדלק בישראל?

המחיר הנמוך של הנפט לא צפוי לבוא לידי ביטוי ממשי בעלות הדלק בישראל. הדבר נובע מחישוב מחיר הדלק, שמאפשר לבתי הזיקוק למכור לפי עלות הרכישה, ומהעובדה שכ-65% מהמחיר הינו מס (בלו). לאחרונה, בשל המצב, ריאד ומוסקבה התעשתו וסיכמו על צמצום נרחב בהיצע. הסכמה הנראית כמעט ומאוחר מדי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נוכח החוסר הממשי במכלי אחסון לנפט, ובשל החוזים העתידיים, שכוללים התחייבות של הקונה לקבל סחורה ממשית במחיר קבוע מראש, המשקיעים הסכימו למכור בהפסד ממשי. הם עשו שיקול קר, הבינו שאין מקום אחסון ומוכנים לשלם למישהו אחר שייקח את ההתחייבות לקבלת הנפט. זה מצב קיצוני שכולל הזדמנויות להשקעה.

צריך להמתין מקסימום שנתיים. כל זמן שחוסר הוודאות יימשך, מחיר הנפט עלול לדשדש ולהישאר נמוך. הכלכלה העולמית תחזור לאט ובזהירות למסלול כשיקרה לפחות אחד משלושה דברים: חיסון, תרופה או מערך בדיקות רחב ומהיר. כל אחד מהנ"ל יאפשר חזרה מסוימת לפעילות כלכלית ממשית, שתיצור ביקושים ועלייה במחיר הנפט. במקרה הגרוע, זה יקרה תוך שנתיים. יש מי שישכיל לנצל את ההזדמנות ולהרוויח הרבה כסף על העלייה הצפויה.

הכותב הינו הלל בש מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב וכן מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארטאופשנס

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    עידן 08/05/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    תודות לראש ממשלה שהשחיתות אורך חיים בשבילו ושאר נבלות בכנסת ישראל מימין ומשמאל רובם מושחתים שם והכל מותר על חשבון הציבור
  • 11.
    לרון 07/05/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    ברמתו לתקופה יעזור לערי חוף כמו חיפה!
  • 10.
    לרון 07/05/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    מגביל את עצמו!!!!
  • 9.
    10 דולר גג 07/05/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    כל הסיבות בכתבה לעלייה של מחירי הנפט רלוונטיות לתחילת שנות ה 2000 . העולם השתנה
  • 8.
    ג'ק 07/05/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    הבריאות של האנשים ושל כדור הארץ מעדיפה אנרגיות נקיות ובטוחות כמו אנרגיה סולארית ודומות לה . יש לברך על כל ירידה בשימוש באנרגיה מזהמת כמו פחם נפט או גז .
  • 7.
    קומונסנס 07/05/2020 07:55
    הגב לתגובה זו
    זה מה שמביאה שחיתות הפוליטיקאים לעולם ובמקום השקעה באנרגיה נקיה משקיעים בזהום
  • 6.
    אנונימי 06/05/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
    ההפך מחיר הנפט יזנק!! לחצי מהחברות לא ישתלם להפיק יותר. ומכך יהיה חוסר. ואז המחיר יקפוץ פי2
  • 5.
    היה מתרגל שלי בתואר (ל"ת)
    דודו 05/05/2020 22:32
    הגב לתגובה זו
  • אז ???????????? (ל"ת)
    בידי 09/05/2020 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 05/05/2020 22:03
    הגב לתגובה זו
    אני לא כל כך מבין איך לאפשרות של חוסר בהיצע בהמשך הדרך.סביר שחלק לא קטן מהבארות יסגר וכשהביקוש יעלה יהיה מחסור בהיצע.כדי לפתוח את חלק מהבארות הללו מחיר הנפט יהיה חייב להיות מאוד אטרקטיבי ליצרניות.
  • חוסר הבנה 05/05/2020 22:54
    הגב לתגובה זו
    זה לא כפתור ON-OFF אם ניתן היה לסגור בארות - מזמן היו מורידים את התפוקה. יש כאן מאזן אימה - באר שנסגרת ישנה סכנה שלא ניתן יהיה לפתוח אותה מחדש - אתה מפסיק את הזרימה - הבאר מתמוטטת. הרוסים חשבור על להפיק ולשרוף את הנפט על מנת לא לאבד את הבארות
  • 3.
    כתבה כזאת גם אני יכול לכתוב (ל"ת)
    ערק 05/05/2020 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה מאוד נחמד שאתם מארחים כתבים חיצוניים, אבל כדאי לשמור גם על איכות הכתבה. כתבה זו לא חידשה שום דבר וסיכמה תוכן שנכתב עשרות פעמים בחודש האחרון. (ל"ת)
    למערכת ביזפורטל 05/05/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא רלוונטי 05/05/2020 18:47
    הגב לתגובה זו
    רק מי שקונה חוזים על מחיר הנפט יכול להרוויח משהוא שמתקרב לכותרות "הנפט עלה ב 30 אחוז בחודשיים" . מי שיקנה את XOM CVX או USO לא יראה רווחים בסדר כודל כזה כי הכול כבר מגולם במחיר המניות או תעודות הסל
  • האמיתי 05/05/2020 20:15
    הגב לתגובה זו
    מהשפל עלתה ארבעים וחמש אחוז אני מחזיק כמובן
  • האמיתי 05/05/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    התעודה בסיכון בינוני כבר עלתה המשפחה בארבעים אחוזים אתה יכול לבדוק תכף אספר מספר נייר יותר טוב שלא תאמין למה שכותבים כאן כל המומחים
  • לא רלוונטי 05/05/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
    בתרבות הכותרות הנפט עולה היום 17 אחוז - במציאות רק החוזה הקרוב עולה 17 אחוז - לכן XOM CVX לא זזות כמעט
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.