אלה אלקלעי
צילום: אילן בשור

האם הירידות בתחום הקנאביס מוצדקות, ומה יהיה בהמשך?

על שלבי החיים של טכנולוגיות חדשות, ולמה אנחנו חושבים שקיים פוטנציאל גדול בתחום הקנאביס
נושאים בכתבה אי.בי.אי קנאביס

כפי שכל אמא ואבא, שהקריאו לילדיהם את מעשה בחמישה בלונים יודעים, כשהבלון מתפוצץ, אין מה להצטער, כך קרה גם לרון – זה סופו של כל בלון. ברור שאם השקעתם כסף בשנה האחרונה בשוק הקנאביס זה לא ממש מנחם אתכם שכך קרה גם לרון והשאלה המטרידה את מנוחתכם היא האם היה כאן בלון. בכדי שלא תהיו במתח נגלה כבר עכשיו שאנחנו חושבים שלא.

חברת גרטנר בנתה מודל שמתאר את שלבי החיים של טכנולוגיות חדשות המכונה מודל מחזור ההתלהבות The hype cycle model. כבר מהשם אפשר להבין למה המודל מתאים לקנאביס על אף שבמהות קנאביס רחוק כמה אלפי שנים מלהיות המצאה חדשה.

במודל הבסיסי של גרטנר יש חמישה שלבים:

1. טריגר טכנולוגי 

במודל של גרטנר, טריגר טכנולוגי הוא השלב הראשון במחזור ההייפ. זה השלב שבו לקוחות, מדיה ומשקיעים מתחילים לגלות עניין גובר בתחום. באנלוגיה שלנו לשוק הקנאביס הקיים יש לומר אלפי שנים, הטריגר להתלהבות אמנם לא היה טכנולוגי אבל היה שינוי רגולטורי שיצר את אותה התגובה. הטריגר של שוק הקנאביס הגלובלי היה כשקנדה וקליפורניה נכנסו לתהליכי לגליזציה מואצים. גרמניה וישראל הסדירו פחות או יותר באותה התקופה את הרגולציה בתחום הקנאביס הרפואי וישראל אישרה אף כי לא הסדירה יצוא.

2. שיא הציפיות המוגזמות Peak of inflated expectations

העיסוק במדיה ומספר קטן של סיפורי הצלחה מסחררים מטיסים את הציפיות לשמיים ומשם את רוב הדרך חזרה לרצפה. בשוק הקנאביס הציפייה הלא סבירה שמיד לאחר הלגליזציה המכירות ימריאו לשמים לא התממשה. להפך, לקח לחברות הפעילות בשווקים זמן רב להתאים את עצמן לסביבה החוקית והעסקית החדשה. תהליך שיצר יותר הוצאות מהצפוי ופחות הכנסות מהצפוי. בנוסף לא התממשה הצפייה, הספקולטיבית יש לומר, שתהליך הלגליזציה ימשך ברצף. בינתיים רק ב 10 מדינות בארה"ב יש לגליזציה מלאה ועדיין לא הוסדרו החוקים הפדרליים שכיום מונעים תנועה של מוצרים בין מדינות ואת פתיחת הבנקים הפדרליים לתעשייה.

בישראל תהליך ההסדרה של קנאביס רפואי שיבש את כל מערכת האספקה, יצר מחסור ובלבול אצל חולים רבים אבל הבעיה העיקרית היא שלא הוקצו תקנים להסדרת הייצוא ובכלל לא ברור כיום שיצוא מישראל לאירופה, תחת תקנים מחמירים עשוי לעמוד בתחרות מול מלטה, פורטוגל ומדינות אחרות שהזדרזו לזהות את הביקוש ולפתח מהר מאתנו יכולת לייצר היצע. בנוסף גם באירופה בינתיים, מעבר לשינוי בגרמניה עדיין לא חלה מהפכה. כמקובל בתהליכי רגולציה, לא מעט תהליכים נתקעו במסדרונות המחוקקים והשאירו את המערכת עם פער עצום בין יכולת הייצור שפותחה לשוק הרלוונטי באופן מידי.

3. שוקת ההתפכחות Trough of Disillusionment

העניין הציבורי בטכנולוגיה או במוצר פוחת, מפתחים ויצרנים רבים נכשלים ומשקיעים ממשיכים לתמוך רק בחברות מועטות שהצליחו לשפר את המוצרים וללכוד לקוחות שמוכנים או אוהבים להיות ראשונים.בתעשיית הקנאביס התהליך הזה נמצא בעיצומו. תקופת הצפיות המוגזמות אפשרה לחברות לא מעטות לגייס הון רב שהניע מספר תהליכים – מיזוגים ורכישות, הקמת צוותי ומתקני מחקר מתקדמים, השקעות מאסיביות בחממות לגידול ומפעלי טיפול ואריזה העומדים בתקנים רפואיים מחמירים. אם השלב הזה לא היה נמדד בתשואות בשוק ההון היינו מסכמים אותו כתהליך בריא וחשוב להמשך פיתוח התעשייה.

4. שיפוע ההארה Slope of Enlightenment

השוק לומד להבין מתי לטכנולוגיה החדשה יש ערך מובחן ואיך ואיפה נכון לשלב אותה, יש יותר ויותר ניסויים בחברות מלבד החברות השמרניות יותר שעדיין שומרות מרחק. דורות המשך משופרים של הטכנולוגיה מגיעים ומשתלבים בשוק. בשוק הקנאביס השלב הזה צפוי להיות ממושך. תהליכי הריבוי, הגידול, הטיפול וההפצה ימוסדו ויתבססו. לתוספי המזון והבריאות שבחלק מהשווקים כבר תפסו אחיזה, ימשיכו לצמוח, להשתפר ולהשתכלל. התהליך הארוך ביותר יהיה כמובן בתחום הרפואי. פיתוח תרופות ספציפיות למגוון מחלות ייקח שנים, אבל בתהליך כל מעבר שלב ושיפור יחסי הסיכון-סיכוי עשויים להניב תוספת ערך לחברות המובילות בתחום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

5. מישור הפרודוקטיביות Plateau of Productivity

הציבור הרחב מאמץ את הטכנולוגיה. הקריטריונים שמאפשרים לנו לבחור בין ספקים נהיים ברורים. השוק מבין את היישומים והרלוונטיות של המוצרים ואת הערך המוסף שהם מביאים. ככל שהטכנולוגיה מתאימה לשוק רחב יותר כך הצמיחה בשלב זה תהיה משמעותית יותר ותימשך זמן רב יותר על כפי שמרמז השם, קצב הצמיחה בשלב הזה צפוי להיות מתון. 

ככל הנראה אנחנו בשלב שוקת ההתפכחות

כפי שניתן להבין אנחנו מתרשמים שהמודל של גרטנר מתאים מאוד לתיאור מה שהתרחש ומה שצפוי בשוק הקנאביס. אם לשפוט מתהליכי הקונסולידציה וממחירי המניות אנחנו מעריכים שכיום אנו מצויים בשלב השלישי 'שוקת ההתפכחות'. אם לשפוט לפי רמת ההיפ במדיה אולי אנחנו עדיין בשלהי השלב השני. היות שבטווח הקצר מה שמניע את שוק הקנאביס בשלב הזה הוא התפתחויות רגולטוריות ולא פריצות דרך טכנולוגיות בהחלט ייתכנו עוד פרצי הייפ לפני שהתהליך ימשך. ציוץ של טראמפ, אימוץ הנושא במערכת הבחירות בארה"ב, קידום משמעותי באנגליה, צרפת ומדינות אירופאיות נוספות ישפיע דרמטית על מחירי המניות ועל הפוטנציאל הגלום בשוק.

מחד הצפיות ב-2019 מגידול המכירות ושיעורי הרווחיות הרגישו כאילו מישהו נאץ סיכה בבלון מאידך אנו רואים תזוזה ברורה של השקעות לחברות בעלות הפוטנציאל הגבוה יותר בשוק, שמנוהלות טוב יותר והצליחו להתבסס בסביבת העבודה החדשה שנוצרה.

אנו מעריכים כיום, כפי שגם הערכנו בעבר, שפוטנציאל השוק גדול ומשמעותי מאוד אבל בדומה לתהליך שמציע המודל יש עוד שני שלבים (וחצי) לפנינו בתהליך התבגרות השוק. הטריגרים הקרובים הם רגולטורים בעיקרם. כל פתיחה של שוק חדש, שיפור ברגולציה בשווקים קיימים ישפרו את פוטנציאל הרווח של המשקיעות והמשקיעים באופן מידי. על אף שאנו מעריכים כי המגמה הרגולטורית צפויה להמשיך ולהיות חיובית לשוק (כמו לדוגמא הלגליזציה שהולכת מתקרבת במקסיקו ובלוקסמבורג) יש לקחת בחשבון שכל עיכוב או הרעה בתנאי הרגולציה עשויים כמובן להשפיע הפוך.

ניתן לראות את הקשת בהמשך הדרך

המשך המחקר והפיתוח טומן לא מעט הזדמנויות לשלבים הבאים, ובניגוד לחלום היצוא כאן לישראל יש יתרון תחרותי מובהק. תחילה בתחומי ה- wellness ותוספי המזון ובהמשך בתחום הטיפול הרפואי הממוסד. התפתחויות אלו צפויות להביא שוק גלובלי של מיליארדים בודדים לשוק שיכול להגיע למאות מיליארדים. כמו בכל טכנולוגיה אחרת ההצלחה תלויה בהצלחת המו"פ וההבדל בשוק הקנאביס טמון בכך שהיות שבני אדם משתמשים בחומר אלפי שנים, יחסי הסיכון-סיכוי בפיתוח נראים מוטים בברור לצד הסיכוי. שלב הציפיות המוגזמות הזרים הון משמעותי למחקר ופיתוח של מוצרי קנאביס שצפוי לאפשר שפע של מחקר אבל גם הון רב לא פותר את המציאות שפיתוח לוקח זמן. בנתיים צפויה לנו נסיעה בעלת שיפועים תלולים בענף הזה, אך עם כל הפוטנציאל הגלום ניתן בהחלט לראות את הקשת בהמשך הדרך.

 

הכותבים הינם אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי ויו"ר קרנות נאמנות באי.בי.אי וליאור שילה, אנליסט בבית ההשקעות אי.בי.אי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Atuk19 20/11/2019 10:53
    הגב לתגובה זו
    Ibi קנאביס מחזיקה את כל המניות הישראליות וירדה 43 אחוז מההשקה
  • ציפה 21/11/2019 08:05
    הגב לתגובה זו
    אתה מעדיף שיכתבו שאין להם שום עניין לשים את כספם וכספי המשקיעים בתחום והסקירה היא טובה אבל לא נשים כספים שם?
  • 5.
    בהצלחה! עליות ?? (ל"ת)
    אור 20/11/2019 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דדי 19/11/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
    מתחילים לפמפם.
  • 3.
    יודע דבר 19/11/2019 14:42
    הגב לתגובה זו
    למי שלא הבין יש אור בקצה המינהרה והוא ירוק ברגע שהממשלה תיתן אור ירוק ליצוא ולשיווק בלי הגבלות העסק ישגשג לנשוםעמוק ולחכות
  • 2.
    דוד 19/11/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
    בבנקים לא מסקרים ולא ממליצים.
  • 1.
    fu,c 19/11/2019 13:11
    הגב לתגובה זו
    מהנכון לציין תס או מניות שלדעת הנתחים-הינן-מוביליות מודגש אחרת זה כלם פאדי-
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.