הבעיה של קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס לתקנות החדשות מאת המפקח על חברות הביטוח והשפעתן על הגופים בתחום והציבור הפרטי
רביב רזניק | (7)

לפי פרסומים בעיתונות, לפני כשבוע החליט המפקח על הביטוח כי החל משנת 2013 ייאסר על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים המבטיחים מקדמי קצבה. הסיבה לכך היא ההנחה שחברות הביטוח מבטיחות מקדמי קצבה נמוכים מדי אשר אינם לוקחים בחשבון את העלייה בתוחלת החיים, לכן קיים חשש שהן יקלעו למצב בו לא יוכלו לשלם למבוטחים את כל הכספים המגיעים להם.

כיום, החוסכים לפנסיה יכולים לבחור בין שלושה מכשירים עיקריים: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה או קופת גמל. כיוון שהחל משנת 2008 כל הפקדה חדשה למכשירי הפנסיה תוכל להשתלם בגיל פרישה רק כקצבה או כהיוון קצבה ולא כתשלום הוני של הסכום אשר נצבר, קופות הגמל איבדו למעשה את אחד היתרונות הגדולים שלהן. לפיכך הציבור נותר למעשה עם בחירה בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.

בשני המכשירים הללו החוסך מפקיד מדי חודש חלק משכרו לטובת הפנסיה ובהגיעו לגיל פרישה הוא מתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים.

כיצד נקבעת אותה קצבה?

בעת הגעה לגיל פרישה קרן הפנסיה / ביטוח המנהלים מחלקים את הסכום אשר נצבר לזכותו של החוסך במקדם הקצבה, התוצאה של חלוקה זו קובעת את גובה הקצבה לה יהיה זכאי. מקדם הקצבה מורכב מהנחות אקטואריות לגבי תוחלת החיים, הנחות לגבי התשואה שתושג בהשקעת כספי החוסך ומגובה דמי הניהול.

ההבדל העיקרי בין ביטוח המנהלים לקרן הפנסיה הוא שהחוסך בביטוח המנהלים יודע מראש מהו אותו מקדם. לעומת זאת, בקרן הפנסיה המקדם יכול להשתנות בהתאם לקצב העלייה בתוחלת החיים.

יתרונות קרנות הפנסיה הם דמי ניהול זולים יותר, מקדם הקצבה המובטח בביטוחי המנהלים גבוה יותר (מניח עלייה בתוחלת החיים) מזה המשמש כיום את קרנות הפנסיה, וכן העובדה כי קרנות הפנסיה מחזיקות כיום אג"ח מיועדות הנושאות תשואה של 4.86% צמודת מדד בשיעור של כ-30% מתיק ההשקעות שלהן.

היתרון המשמעותי ביותר של ביטוחי המנהלים היה הבטחת המקדם - כך שלא משנה מה תהיה תוחלת החיים בעוד 20, 30 או 40 שנים, אותו מבוטח יודע מהו המקדם לו יהיה זכאי. לכאורה, קרנות הפנסיה הינן המרוויחות העיקריות ממהלך זה כיוון שביטוחי המנהלים יאבדו את היתרון הגדול אשר עמד לזכותם. אולם החשש של המפקח על הביטוח כי קצב העלייה בתוחלת החיים יהיה גבוה מזה הנלקח בחשבון על ידי חברות הביטוח, אמור להדאיג גם את החוסכים בקרנות הפנסיה. אם אכן תוחלת החיים תעלה כפי שחושש המפקח, תאלצנה גם קרנות הפנסיה להגדיל את מקדם הקצבה (הקצבה לה יהיה זכאי הפורש תהיה קטנה יותר).

בשנים האחרונות היינו עדים לשינויים תקנוניים שביצעו מנהלי קרנות הפנסיה עקב שינוי ההנחות האקטואריות עקב שינויים דמוגרפים בהרכב החברים בקרן. בעיה נוספת איתה צריכות להתמודד חברות הביטוח וקרנות הפנסיה מלבד העלייה בתוחלת החיים, היא העובדה כי הריביות כיום נמוכות מאוד, לכן ההנחות שלהן לגבי התשואה העתידית אותה ישיגו עבור החוסכים כנראה גבוהות מדי.

מצב בו תוחלת החיים עולה מחד, והתשואות המושגות על ההשקעות יורדות מאידך, מהווה סכנה גדולה עבור החוסכים אשר ייאלצו להסתפק בקצבה מוקטנת או לעבוד יותר שנים (להעלות את גיל הפרישה). על הרשויות במדינה ביחד עם המפקח על הביטוח למצוא כבר כעת פתרונות למצב בו פורשים רבים יגיעו לגיל פרישה ויגלו כי הכספים אשר הפקידו כל השנים לקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים אינם מספיקים עבורם בעת פרישה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א-ב 18/07/2012 19:33
    הגב לתגובה זו
    לדעתי האפיק המשתלם הזול והרווחי ביותר. בטוח לרכוש בנפרד.
  • 4.
    מה שלא מספרים לכם 18/07/2012 18:02
    הגב לתגובה זו
    מבוטחים בביטוחי המנהלים שילמו שנים דמי ניהול גבוהים לעומת מבוטחי קרן הפנסיה (הבדלים של הם בערך פי 1.5-2 מהצבירה) והמשמעות היא שמי שהעדיף את ודאות במקדם שילם על כך מחיר גבוה שיתבטא בכ 40% פחות בצבירה. את יתרת דמי הניהול הללו חברות הביטוח היו צריכות לשמור כעתודות למקרה שתוחלת החיים תעלה מעבר לצפי אבל במקום זה הגיע המפקח ופתר אותם מהבעיה הזו. כלומר מצד אחד קניתם ודאות מצד שני התשלום ששילמתם הלך לבעלי חברת הביטוח במקום לחוסכים
  • דוד 18/07/2012 23:28
    הגב לתגובה זו
    לא פתר ולא בטיח רק מונע ממנה לגדול! מי שחתם הסכם מול חברת ביטוח לעניין ביטוח מנהלים אין לגביו שום שינוי ואתה יכול להיות רגוע, אם נגזר על חברת הביטוח להפסיד בשל כך היא תפסיד.
  • 3.
    shlomog 18/07/2012 17:23
    הגב לתגובה זו
    שההנהלות של חברות הביטוח לא יודעות לנהל נכון את חברותיהן. אם ככה אפשר את כל חברות הביטוח למזג לחברה אחת והמנכ"ל שלה יהיה המפקח על הביטוח.
  • 2.
    כמה פעמים אפשר לכתוב אותו דבר? (ל"ת)
    אלכס 18/07/2012 15:54
    הגב לתגובה זו
  • שרלוק 18/07/2012 17:27
    הגב לתגובה זו
    שווו???
  • 1.
    אחד 18/07/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
    קצבת ביטוח לאומי היא רובד הפנסיה הבסיסי ביותר. וגובה הקצבה הוא בדיחה במדינת ישראל.דרוש להכפיל את הקצבה ( או אפילו למעלה מזה) וכך יהיה ניתן להתמודד עם עליית תוחלת החיים והקטנת הפנסיה שמשלמות הקרנות. איך לממן את זה ? פשוט, להגדיל את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי ואם דרוש אז גם את הפרשות העובד. אבל ביבי כמובן מתנגד שהחברות ישלמו יותר...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.