הבעיה של קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים
לפי פרסומים בעיתונות, לפני כשבוע החליט המפקח על הביטוח כי החל משנת 2013 ייאסר על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים המבטיחים מקדמי קצבה. הסיבה לכך היא ההנחה שחברות הביטוח מבטיחות מקדמי קצבה נמוכים מדי אשר אינם לוקחים בחשבון את העלייה בתוחלת החיים, לכן קיים חשש שהן יקלעו למצב בו לא יוכלו לשלם למבוטחים את כל הכספים המגיעים להם.
כיום, החוסכים לפנסיה יכולים לבחור בין שלושה מכשירים עיקריים: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה או קופת גמל. כיוון שהחל משנת 2008 כל הפקדה חדשה למכשירי הפנסיה תוכל להשתלם בגיל פרישה רק כקצבה או כהיוון קצבה ולא כתשלום הוני של הסכום אשר נצבר, קופות הגמל איבדו למעשה את אחד היתרונות הגדולים שלהן. לפיכך הציבור נותר למעשה עם בחירה בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.
בשני המכשירים הללו החוסך מפקיד מדי חודש חלק משכרו לטובת הפנסיה ובהגיעו לגיל פרישה הוא מתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים.
כיצד נקבעת אותה קצבה?
בעת הגעה לגיל פרישה קרן הפנסיה / ביטוח המנהלים מחלקים את הסכום אשר נצבר לזכותו של החוסך במקדם הקצבה, התוצאה של חלוקה זו קובעת את גובה הקצבה לה יהיה זכאי. מקדם הקצבה מורכב מהנחות אקטואריות לגבי תוחלת החיים, הנחות לגבי התשואה שתושג בהשקעת כספי החוסך ומגובה דמי הניהול.
ההבדל העיקרי בין ביטוח המנהלים לקרן הפנסיה הוא שהחוסך בביטוח המנהלים יודע מראש מהו אותו מקדם. לעומת זאת, בקרן הפנסיה המקדם יכול להשתנות בהתאם לקצב העלייה בתוחלת החיים.
יתרונות קרנות הפנסיה הם דמי ניהול זולים יותר, מקדם הקצבה המובטח בביטוחי המנהלים גבוה יותר (מניח עלייה בתוחלת החיים) מזה המשמש כיום את קרנות הפנסיה, וכן העובדה כי קרנות הפנסיה מחזיקות כיום אג"ח מיועדות הנושאות תשואה של 4.86% צמודת מדד בשיעור של כ-30% מתיק ההשקעות שלהן.
היתרון המשמעותי ביותר של ביטוחי המנהלים היה הבטחת המקדם - כך שלא משנה מה תהיה תוחלת החיים בעוד 20, 30 או 40 שנים, אותו מבוטח יודע מהו המקדם לו יהיה זכאי. לכאורה, קרנות הפנסיה הינן המרוויחות העיקריות ממהלך זה כיוון שביטוחי המנהלים יאבדו את היתרון הגדול אשר עמד לזכותם. אולם החשש של המפקח על הביטוח כי קצב העלייה בתוחלת החיים יהיה גבוה מזה הנלקח בחשבון על ידי חברות הביטוח, אמור להדאיג גם את החוסכים בקרנות הפנסיה. אם אכן תוחלת החיים תעלה כפי שחושש המפקח, תאלצנה גם קרנות הפנסיה להגדיל את מקדם הקצבה (הקצבה לה יהיה זכאי הפורש תהיה קטנה יותר).
בשנים האחרונות היינו עדים לשינויים תקנוניים שביצעו מנהלי קרנות הפנסיה עקב שינוי ההנחות האקטואריות עקב שינויים דמוגרפים בהרכב החברים בקרן. בעיה נוספת איתה צריכות להתמודד חברות הביטוח וקרנות הפנסיה מלבד העלייה בתוחלת החיים, היא העובדה כי הריביות כיום נמוכות מאוד, לכן ההנחות שלהן לגבי התשואה העתידית אותה ישיגו עבור החוסכים כנראה גבוהות מדי.
מצב בו תוחלת החיים עולה מחד, והתשואות המושגות על ההשקעות יורדות מאידך, מהווה סכנה גדולה עבור החוסכים אשר ייאלצו להסתפק בקצבה מוקטנת או לעבוד יותר שנים (להעלות את גיל הפרישה). על הרשויות במדינה ביחד עם המפקח על הביטוח למצוא כבר כעת פתרונות למצב בו פורשים רבים יגיעו לגיל פרישה ויגלו כי הכספים אשר הפקידו כל השנים לקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים אינם מספיקים עבורם בעת פרישה.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 5.א-ב 18/07/2012 19:33הגב לתגובה זולדעתי האפיק המשתלם הזול והרווחי ביותר. בטוח לרכוש בנפרד.
- 4.מה שלא מספרים לכם 18/07/2012 18:02הגב לתגובה זומבוטחים בביטוחי המנהלים שילמו שנים דמי ניהול גבוהים לעומת מבוטחי קרן הפנסיה (הבדלים של הם בערך פי 1.5-2 מהצבירה) והמשמעות היא שמי שהעדיף את ודאות במקדם שילם על כך מחיר גבוה שיתבטא בכ 40% פחות בצבירה. את יתרת דמי הניהול הללו חברות הביטוח היו צריכות לשמור כעתודות למקרה שתוחלת החיים תעלה מעבר לצפי אבל במקום זה הגיע המפקח ופתר אותם מהבעיה הזו. כלומר מצד אחד קניתם ודאות מצד שני התשלום ששילמתם הלך לבעלי חברת הביטוח במקום לחוסכים
- דוד 18/07/2012 23:28הגב לתגובה זולא פתר ולא בטיח רק מונע ממנה לגדול! מי שחתם הסכם מול חברת ביטוח לעניין ביטוח מנהלים אין לגביו שום שינוי ואתה יכול להיות רגוע, אם נגזר על חברת הביטוח להפסיד בשל כך היא תפסיד.
- 3.shlomog 18/07/2012 17:23הגב לתגובה זושההנהלות של חברות הביטוח לא יודעות לנהל נכון את חברותיהן. אם ככה אפשר את כל חברות הביטוח למזג לחברה אחת והמנכ"ל שלה יהיה המפקח על הביטוח.
- 2.כמה פעמים אפשר לכתוב אותו דבר? (ל"ת)אלכס 18/07/2012 15:54הגב לתגובה זו
- שרלוק 18/07/2012 17:27הגב לתגובה זושווו???
- 1.אחד 18/07/2012 08:57הגב לתגובה זוקצבת ביטוח לאומי היא רובד הפנסיה הבסיסי ביותר. וגובה הקצבה הוא בדיחה במדינת ישראל.דרוש להכפיל את הקצבה ( או אפילו למעלה מזה) וכך יהיה ניתן להתמודד עם עליית תוחלת החיים והקטנת הפנסיה שמשלמות הקרנות. איך לממן את זה ? פשוט, להגדיל את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי ואם דרוש אז גם את הפרשות העובד. אבל ביבי כמובן מתנגד שהחברות ישלמו יותר...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
