לפי פרסומים בעיתונות, לפני כשבוע החליט המפקח על הביטוח כי החל משנת 2013 ייאסר על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים המבטיחים מקדמי קצבה. הסיבה לכך היא ההנחה שחברות הביטוח מבטיחות מקדמי קצבה נמוכים מדי אשר אינם לוקחים בחשבון את העלייה בתוחלת החיים, לכן קיים חשש שהן יקלעו למצב בו לא יוכלו לשלם למבוטחים את כל הכספים המגיעים להם.

כיום, החוסכים לפנסיה יכולים לבחור בין שלושה מכשירים עיקריים: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה או קופת גמל. כיוון שהחל משנת 2008 כל הפקדה חדשה למכשירי הפנסיה תוכל להשתלם בגיל פרישה רק כקצבה או כהיוון קצבה ולא כתשלום הוני של הסכום אשר נצבר, קופות הגמל איבדו למעשה את אחד היתרונות הגדולים שלהן. לפיכך הציבור נותר למעשה עם בחירה בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.

בשני המכשירים הללו החוסך מפקיד מדי חודש חלק משכרו לטובת הפנסיה ובהגיעו לגיל פרישה הוא מתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים.

כיצד נקבעת אותה קצבה?

בעת הגעה לגיל פרישה קרן הפנסיה / ביטוח המנהלים מחלקים את הסכום אשר נצבר לזכותו של החוסך במקדם הקצבה, התוצאה של חלוקה זו קובעת את גובה הקצבה לה יהיה זכאי. מקדם הקצבה מורכב מהנחות אקטואריות לגבי תוחלת החיים, הנחות לגבי התשואה שתושג בהשקעת כספי החוסך ומגובה דמי הניהול.

ההבדל העיקרי בין ביטוח המנהלים לקרן הפנסיה הוא שהחוסך בביטוח המנהלים יודע מראש מהו אותו מקדם. לעומת זאת, בקרן הפנסיה המקדם יכול להשתנות בהתאם לקצב העלייה בתוחלת החיים.

יתרונות קרנות הפנסיה הם דמי ניהול זולים יותר, מקדם הקצבה המובטח בביטוחי המנהלים גבוה יותר (מניח עלייה בתוחלת החיים) מזה המשמש כיום את קרנות הפנסיה, וכן העובדה כי קרנות הפנסיה מחזיקות כיום אג"ח מיועדות הנושאות תשואה של 4.86% צמודת מדד בשיעור של כ-30% מתיק ההשקעות שלהן.

היתרון המשמעותי ביותר של ביטוחי המנהלים היה הבטחת המקדם - כך שלא משנה מה תהיה תוחלת החיים בעוד 20, 30 או 40 שנים, אותו מבוטח יודע מהו המקדם לו יהיה זכאי. לכאורה, קרנות הפנסיה הינן המרוויחות העיקריות ממהלך זה כיוון שביטוחי המנהלים יאבדו את היתרון הגדול אשר עמד לזכותם. אולם החשש של המפקח על הביטוח כי קצב העלייה בתוחלת החיים יהיה גבוה מזה הנלקח בחשבון על ידי חברות הביטוח, אמור להדאיג גם את החוסכים בקרנות הפנסיה. אם אכן תוחלת החיים תעלה כפי שחושש המפקח, תאלצנה גם קרנות הפנסיה להגדיל את מקדם הקצבה (הקצבה לה יהיה זכאי הפורש תהיה קטנה יותר).

בשנים האחרונות היינו עדים לשינויים תקנוניים שביצעו מנהלי קרנות הפנסיה עקב שינוי ההנחות האקטואריות עקב שינויים דמוגרפים בהרכב החברים בקרן. בעיה נוספת איתה צריכות להתמודד חברות הביטוח וקרנות הפנסיה מלבד העלייה בתוחלת החיים, היא העובדה כי הריביות כיום נמוכות מאוד, לכן ההנחות שלהן לגבי התשואה העתידית אותה ישיגו עבור החוסכים כנראה גבוהות מדי.

מצב בו תוחלת החיים עולה מחד, והתשואות המושגות על ההשקעות יורדות מאידך, מהווה סכנה גדולה עבור החוסכים אשר ייאלצו להסתפק בקצבה מוקטנת או לעבוד יותר שנים (להעלות את גיל הפרישה). על הרשויות במדינה ביחד עם המפקח על הביטוח למצוא כבר כעת פתרונות למצב בו פורשים רבים יגיעו לגיל פרישה ויגלו כי הכספים אשר הפקידו כל השנים לקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים אינם מספיקים עבורם בעת פרישה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות