פאנל פנסיה
צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"הלקוחות שלנו מבקשים לעבור למסלולי S&P 500; ביטוח מנהלים מתאים למשתכרים בשכר גבוה"

ליאור רביב מנכ"ל מבטח סימון על המעבר למסלולי חו"ל בפנסיה וגמל; מיכל גור כגן מנהלת חטיבות חסכון ארוך טווח במגדל -"השיקול שלנו הוא תשואה למשקיע. יש לנו 2.5 מיליון לקוחות והחלטות להסטת כספים נובעות רק משיקול תשואה";  והאם כספי הפנסיה בסכנה? פאנל פנסיה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל

נחמן שפירא | (9)

נתחיל מהסוף - האם הפנסיה שלנו בסכנה? לא. זו התשובה המכרעת של מומחים בפאנל בנושא הפנסיה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מיכל גור כגן מנהלת חטיבות חסכון ארוך טווח ובריאות במגדל ביטוח, אסף נחמני מנהל חטיבת ההשקעות רישוי וממשל תאגידי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ליאור רביב מנכ"ל מבטח סימון וירון שמיר מומחה פנסיוני מייסד ושותף אתנה ניהול הון, הדגישו את המעבר של כספים למסלולי חו"ל, אבל הם לא רואים גל של חששות והוצאת כספי פנסיה בכל מחיר בגלל חקיקה משפטית.

פאנל פנסיה הועידה הכלכלית;  צילום: שלומי יוסף    פאנל פנסיה הועידה הכלכלית;  צילום: שלומי יוסף

 

עד כמה אתם מזהים ברוח הימים האלה ביקוש בקרב הלקוחות שלכם, להעביר את השקעות הפנסיה מישראל לחו"ל בדגש על ארצות הברית?

מיכל גור כגן: "אנחנו בהחלט רואים את זה. יש ביקוש ער להעביר גם כספים קיימים ממסלולים שקליים או שמושקעים יותר בישראל לחו"ל. ואכן בדגש על ארצות הברית כולל מסלולים הדדיים זה בעיקר מתבסס על ביצועים טובים יותר של ארצות הברית". 

זה לא רק חרדה פסיכולוגית אלא ניתוח של עמיתים שעוקבים אחרי תיקי הפנסיה ואומרים שיש תשואת חסר לאורך זמן וצריך לחלק את הסיכונים תמהילת ומטבעית אחרת?

גור כגן: "כן, לארצות הברית יש ביצועים טובים ולכן הביקוש ער".

מעבר לבקשות של העמיתים עצמם. שמצלצלים או מעבירים דרך הסוכנים את הריג'קטים שלהם. הסטתם גם באופן יזום חסכונות מהבורסה הישראלית לשווקים הזרים? זה הגיע למצב של שינוי במדיניות ההשקעות הפורמלית שלכם?

גור כגן: "אנחנו מנהלים היום כמעט 400 מיליארד שקלים. כשבעצם הסכום הענק הזה הולך וגדל, והוא מבוזר. ככל שהוא הולך וגדל גם ההשקעות בחו"ל הולכות וגדלות, לא היה שינוי דרמטי במדיניות ההשקעות. מה שכן היה זה גידול בחשיפה למט"ח. 

האם המדינה צריכה להגביל את הטבות המס לחוסכים לפנסיה שיעבירו את כל כספם למניות S&P. מתי תרצו שהמדינה תתערב במקלות וגזרים ותשפיע על תמהיל ההשקעות הנבחר שלכם הגופים המוסדיים?

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

גור כגן:  "אנחנו כגוף מוסדי אחראים על ניהול כספם של כ-2.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, השיקול המוביל שלנו, זה שיקול התשואה כמובן.

כשהסתכלנו על מדינות בעולם ראינו גישות כמו לתת הקלות הון להשקעות מסוימות. משיקולי מאקרו. למשל בתשתיות, בהייטק. ראינו שיקולי מאקרו שמעורבים בעידוד השקעות של כספי מוסדיים".  

יש חשש לניגוד עניינים? הרגלוטור רוצה כאילו לשמור עלינו החוסכים לפנסיה. אבל גם לשמור על עצמו. משרד האוצר, המדינה.

"בסוף זה לא לשמור על עצמו, אלא על המשק ככלל. בסוף אנו חיים פה".

יש מתח בין המשק כולו לכיס הפרטי של כל אחת ואחד מאיתנו בטווח הקצר.

גור כגן:  "נכון. אני חושבת שמה שצריך לעמוד לנגד עינינו, התשואה לעמיתים וזה הדבר המוביל".

ליאור, אתם מנהלים את התיקים של רוב העובדים בענפי ההייטק והפיננסים אלו כנראה החוסכים הכבדים ביותר לפנסיה בישראל. עד כמה בקבוצה הזאת אתם מזהים היום החלטה להסיט כספי השקעות באופן סיסטמטי מהארץ לחו"ל?

"בדקתי את חודש יולי השנה אל מול השנה שעברה. ביולי השנה, הלקוחות שלנו העבירו פי עשרה בקשות שינוי מסלול למסלולי S&P לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם בניוד הכספים אנו רואים ממש מגמה של פי חמישה. אם מסתכלים על המחצית הראשונה, כל המוסדיים מנהלים פי שניים ממה שניהלו אשתקד. עדין במסלולים כלליים הם עדין מרכזים את רוב הכספים. בהחלט יש מגמה על הסיבות יש כמה סיבות".

אלו שמעבירים להעביר את הכסף זה כל הכסף? יש לקוחות שאומרים אנחנו רוצים S&P   תשחרר מהבורסה הישראלית?

רביב: "לפעמים השוק מגיב במשבר ומתפוצצות בקשות. היו לקוחות בתחילת הדרך תוציא את כספי מכאן. זה ראיה לא הגיונית. גם במסלולים הכלליים אמרה מיכל בכל הגופים ולא משנה היכן מנהלים, יש השקעות בחו"ל. הבורסה הישראלית לא יודעת להכיל את כל הכסף שיש בשוק הפנסיוני ולכן טוב שיש בחו"ל. מה יהיה מצב החוסכים שיוצאים החודש לפנסיה, אם ההנחיות היו ניתנות לפני עשור והיינו נותנים הטבות מס רק למי שמשקיע בארץ?".

צריך לומר להגנת משרד האוצר, שהוא עודד באופן אקטיבי יציאה של כסף פנסיוני לחו"ל וצדק.

ברק "אסור לשחק בעניין הזה. מדינת ישראל העבירה לגופים פרטיים ומוסדיים את ניהול כספי הפנסיה מתוך הבנה שהם יתחרו ביניהם על דמי הניהול וישיגו תשואה הכי טובה לחוסכים על סיכון מסוים. לכן, ברגע שעשו את זה - צריך לשקול את השיקול של העמיתים.

יש נזק שנגרם מעצם הקריאה של סמנכ"ל הבורסה להקפיא כספים? הבורסה היא גוף ממלכתי שחקן מרכזי בכלכלה.

"לא חושב שיש קריאה של גורם כזה או אחר, חשוב ככל שיהיה, שקריאה אחת מסיטה או יוצרת פגיעה. האם הדבר הזה הופך אנחנו אומרים לנרמל. אם ננרמל זה יהפוך למשהו שיתגלגל לכדי כוונות באמת של הרשות- אני חושב שיהיה לא נדמה לי שאנו בכיוון הזה.

נשאל את הרגלוטור עצמו. אסף נחמני מנהל מחלקת רישוי ממשל תאגידי ברשות שוק ההון. אתה כרגלוטור מוטרד, שמח על המגמה של הגדלת החשיפה לאפיקי חו"ל בתוך התיק הפנסיוני בעקבות המהפיכה המשפטית?

"אני רוצה לפתוח דווקא במסר מרגיע. לפני שבועיים-שלושה הייתה מהומה לגבי שינוי חוזר המסלולים שלנו. אני רוצה לציין שוב, שלא היתה לנו שום כוונה לצמצם את האפשרויות של ההשקעה של החוסכים. מפעם לפעם אנחנו עושים תיקונים בחוזר הזה. בשביל לצמצם את מספר המסלולים ולהקל על הבחירה ועלויות התפעול והפיקוח וזה מה שעשינו עכשיו.

-אחד היתרונות של קרנות הפנסיה לאורך שנים היו אג"ח מיועדות, 30% מהכסף שהושקעו בחוב נושא תשואה מובטחת לאורך זמן של ממשלת ישראל. הנה מתחלפות אג"ח מיועדות בהחלטה שלטונית. עד כמה אפשר לסמוך על הממשלה שתסדר תשואה של 5.15% כשנפרוש לגמלאות. זאת בטוחה חזקה?

מיכל גור כגן: "אני חושבת שזאת בטוחה חזקה. כמו כל החלטת ממשלה לאורך השנים היא יכולה להשתנות ככל שתידרש לכך וככל שיעברו יותר אנשים אפרופו אגב הרפורמה שהייתה לאחרונה, לאחר החלטת ועדת הכספים בעניין ביטוח מנהלים ואיסור מכירה של ביטוחי מנהלים לאזרחים שמרווחים פעמיים שכר במשק, זה מעודד הפקדה לפנסיה.

"אני מסכימה שצריך וודאות. זאת אחת השאילתות שהעלינו בדיון בוועדת הכספים. זאת הייתה אחת העילות לרפורמה של ביטול ביטוחי המנהלים. האם היא תישמר לעשור שניים הבאים לא בטוח שכן.

-בינתיים התפנה הרבה כסף שלא הולך לאג"ח מיועדות ואתם מגדילים את ההשקעות בנכסים לא סחירים דווקא. נדמה לי שאתם מחזיקים במישרין ובעקיפין בערך 16 מיליארד שקל שזה הרב כסף. בנדל"ן בלבד. למה כמה ועד מתי?

גור כגן: "מבחינתנו הנכסים הלא הסחירים מהווים עוגן מצוין לתיקים. הנכסים הלא הסחירים זה נכסים שאנו מאמינים שהערך הכלכלי הוא אמיתי הם נושאי תשואה לאורך זמן.

ליאור, במצב שנוצר היית ממליץ לעמיתים להעביר כסף מפנסיה לביטוח מנהלים לעבור מחוזה מול הממשלה לחוזה מול חברות ביטוח או שגם חברות ביטוח הן לא מניה יציבה אם תרחישים קטסטרופליים יתממשו כאן?

ליאור רביב: "אני לא נותן המלצה גורפת. אני חושב אולי בניגוד לחברי ועדת הכספים, שמוצר ביטוח המנהלים הנוכחי שנמכר היום ולא לפני עשרות שנים, מצוין. נותן מענה לסיכונים אחרים ונותן איזון. מוצרי ביטוח מנהלים שמשווקים היום לאוכלוסייה הרלוונטית עם דמי ניהול זולים מקרן פנסיה  ברירת מחדל. יש הרבה שיקולים שצריך לקחת בחשבון, אובדן כושר עבדה, ביטחוים ועוד ובעיני לאוכלוסייה  שמשתכרת יחסית גבוה זה מוצר מאוד מאוד רלבנטי.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דוד 05/09/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    חברות ההשקעה לוקחות משכורות בלי פרופורציה לרווח (הפסד)
  • 5.
    דוד123 05/09/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    לאורך זמן, השקעה בארה"ב זו טעות. האימפריה קורסת, האמריקאים מדפיסים כסף כמו מטורפים, ורוב העולם יוצא מהדולר לטובת מטבעות ה BRICS... אם כבר חו"ל, תפנו כספים לפרויקטים במדינות ה BRICS, אצלם יש הבטחה לתשואה, משום שיש הרבה לאן לצמוח.
  • 4.
    תתנו הטבות על השקעות בארץ, לא למסות יותר השקעות בחו"ל. (ל"ת)
    יובל 05/09/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בובובו 05/09/2023 08:32
    הגב לתגובה זו
    למה לא צריך להגביל הפסדים ? למה צריך מס על מסלול חו"ל ? מה זה הכתבה הזאת ????
  • 2.
    שלמה 05/09/2023 07:16
    הגב לתגובה זו
    ויתכן מאוד שיחזור בקרוב למצבו הטבעי 3.2 ש"ח ולמטה אולי אפילו ל2.8-9 ואז כל ה"התשואת" אם בכלל יהיו עקב המכפיל הגבוה של הS&P יתאדו והמשקיעים ישארו מול שוקת שבורה
  • שי 05/09/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    הממשלה מחלקת כסף לגורמים לא יצרנים ההשקעות מחול בירידה חדש ההכנסות ממיסים בירידה כל זה ימשיך לגרום להחלשת השקל מול הדולר
  • המגיב 05/09/2023 22:33
    ורק הולכת וחופרת לעצמה בור גדול יותר ויותר. (קוראים לזה שם "הגדלת תקרת החוב") סך החוב של ארה"ב הוא 34 טריליון דולאר. סך התוצר של ארה"ב הוא בערך 25 טריליון דולאר. כלומר - סך החוב הוא 130 אחוז מהתוצר. בישראל - החוב בערך 61 אחוז מהתוצר. יחי ההבדל הקטן.
  • סרגיי 05/09/2023 07:40
    הגב לתגובה זו
    הלוואות
  • 1.
    hj 05/09/2023 05:16
    הגב לתגובה זו
    רק מזכיר
השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

המסלול המנצח - 20% מתחילת השנה, פי 5 מעל ה-S&P 500

על החסכונות שלכם, מסלולים מנייתים והאם קונים מניות כאשר המגמה חיובית (המגמה היא חבר) או כאשר השווקים יורדים?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

בהמשך לבדיקת ביזפורטל על התשואות החודשיות בקרנות השתלמות, גמל ופנסיה שלכם בחודש ספטמבר ומתחילת השנה, כדאי לשים לב לנתון חריג במיוחד - הפער בין מסלול מנייתי לבין מסלול ה-S&P 500.

רבים עזבו את המסלולים המסורתיים - הכללי שכולל 60% אג"ח ו-40% מניות לטובת מסלול ה-S&P. רבים גם עזבו את המסלול המנייתי לטובת ה-S&P. זה היה כשהמסלול S&P ייצר תשואות עודפות. אבל תשואות עודפות לא יכולות בהגדרה להיות על פני זמן. הרי כשהמחיר עולה, המניה הופכת לפחות אטרקטיבית, היא לא בהכרח משיכה לעלות. את הכלל הבסיסי הזה שכחו או לא ידעו החוסכים. הם עטו על ה-S&P כשהוא זינק.

בבורסה המקומית לפני כשנה וחצי-שנתיים, היו ירידות או קיפאון יחסי. דווקא אז, המחירים היו אטרקטיביים. שוב, יש גישה מסורתית פונדמנטלית שאומרת דבר מאוד פשוט: ככל שהמחירים יורדים המניה הופכת לאטרקטיבית יותר. הגישה הזו הפוכה לגישת המגמה - לכו עם המגמה ועם המניה עולה אז היא תמשיך לעלות. הגישה הכי נכונה היא שילוב של השתיים כנראה עם דגש פונדמנטלי, אבל זה לפעם אחרת.

מסלול מנייתי לעומת ה-S&P 500

בספטמבר כאמור התשואה במסלול קרנות השתלמות כללי היתה מעל 2% ובמסלול המנייתי כ-3.6%. מסלול ה-S&P 500 הציג תוצאה נאה של 2.7%. אבל שימו לב למצב מתחילת השנה - המסלול המנייתי עשה בין 18% ל-20%. ה-S&P 500 הניב 4.3% בלבד. פי 5 למסלול המנייתי. 

איך זה יכול להיות? הרי ה-S&P מהווה חלק משמעותי מהמסלול המנייתי? ובכן התשובה היא כפולה - ראשית, במסלול המנייתי בקרנות השתלמות, בגמל וגם בפנסיה (עד גיל 50) יש מרכיב גדול של מניות בישראל. המרכיב הזה אומנם נמוך מהמרכיב החו"לי, אבל הוא עלה בשנה האחרונה - הגופים המוסדיים העדיפו את שוק המקומי על פני החו"ל ושינו פוזיציה והעליות בשוק המקומי הובילו להיקף השקעה גדול יותר של הנתח המקומי.

חיסכון
צילום: דאלי אי

הפנסיה שלכם תהיה כפולה: הצעדים שיהפכו 6,000 ש"ח לחודש ל-10,000 ש"ח

מה הסיכונים בפנסיה, האם אתם חוסכים מספיק ואיך להגדיל את הפנסיה שלכם? 

רן קידר |

נתחיל בנתון מפתיע - אנחנו חוסכים הרבה ביחס לעולם ואנחנו חוסכים יחסית מספיק (הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת). זה נובע בעיקר משינוי גדול שנעשה לפני כ-16 שנים, שהפך את ההפקדות לחיסכון לגדולות יותר וקבע שזו חובה חוקית. מי שנכנס אחר כך לשוק העבודה, מפריש בהיקף טוב מאוד - לא אמורה להיות לו בעיה בפנסיה, אלא אם מלכתחילה הוא לא עבד ברציפות, השכר שלו נמוך ו-או שהוא משך כספים. מי שנמצא 20-25 שנים בשוק העבודה גם במצב טוב מאוד, כי גם אם ההפקדות היו חלקיות לפני החובה להפריש, יש לו שנים רבות של חיסכון חובה. אלו שנמצאים בשוק העבודה כבר 30 שנים אמורים להיות במצב טוב, מעל חצי מהתקופה עם הפקדה שהיא חובה, כשכאמור גם לפני כן היתה הפקדה, אם כי לא תמיד מספקת. אבל, כאן ובעיקר אצל אלו שכבר 35-40 שנה ויותר בשוק העבודה יכולות להיות פנסיות נמוכות מהצרכים שלהם.

ונחדד את הנקודה - בסה"כ הפנסיה של הישראלים טובה. היקף ההפקדות לפנסיה טוב ותודות לתשואות החזקות בעשור האחרון, הסכומים בקרנות מספיקות לרוב האנשים בהנחה שהם לא עשו טעויות בדרך ועבדו יחסית ברציפות. יש גילאי תפר של אנשים באזור גיל 60 שהפנסיה שלהם יכולה שלא להספיק להם, אבל גם אצלם, היא לא נמוכה באופן קיצוני מהצרכים. הבעיה היא בעיקר אצל כאלו שלא חסכו לפנסיה, שעבדו בשחור, שמשכו כספים ועוד. מי שחסך - מצבו טוב. 

מה זה מצבו טוב? אף אחד לא מצפה לקבל את השכר שלו רגע לפני כקצבה בפנסיה. טוב נחשב יחס של כ-60%.

אלא שאנחנו עדיין חוששים ובצדק. הצרכים גדלים, יוקר המחייה עולה. יש צורך שהולך וגדל לתת עזרה כלכלית מוקדמת לילדים. המציאות הכלכלית הופכת לקשה יותר וכמובן - תוחלת החיים עולה, צריך יותר כסף לתקופת הפנסיה. אז יש דברים לעשות כדי לשפר את הפנסיה. בראש וראשונה - לא לעשות טעויות, וגם - לבצע מעשים ספציפיים להגדלתה.   

זמן העבודה שלכם - קריטי לפנסיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים בישראל עלתה ל-83.5 שנים בממוצע. הקצבה צריכה לממן כיום לא 15-20 שנים אלא 25-30 שנות פרישה. כדי לספק ביטחון לתקופה הזו צריך יותר פנסיה וזה אומר לעבוד יותר זמן או להשתכר יותר. יש רבים שנכנסים לשוק העבודה ונמצאים בעבודות מזדמנות לא מסודרות ולא מפרישים-מפקידים כספים לפנסיה. זו טעות גדולה. ככל שתקדימו את ההפקדות כך יהיה לכם יותר, וזה משמעותי בזכות הריבית דריבית. 

שכיר ממוצע שנכנס לשוק בגיל 30 שמשתכר 14,000 שקל (השכר הממוצע במשק) צפוי לצבור כ-2.5-3 מיליון שקל בהפקדות סטנדרטיות (18.5% מהשכר) בהנחה על תשואה ריאלית של 4%-5% ועם תקופות אבטלה ממוצעות של 6 חודשים מספר פעמים בקריירה.  הקצבה החודשית צפויה להיות כ-6-6.5 אלף שקל (שימו לב: במונחים של היום, זה יהיה כ-12 אלף שקל ומעלה במונחים עתידיים בעת הפנסיה, אבל נרמלנו והיוונו הכל להיום) - פחות מחצי מהסכום שהוא משתכר (ריאלית). אבל, אם אותו עובד ייכנס לשוק העבודה בגיל 25 הקצבה שלו בפנסיה כבר באזור ה-8 אלף שקל ומעלה.