יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

כלכלה בצומת דרכים: מאחורי ירידות השערים ביפן

השוק היפני רשם היום את אחד מימי המסחר הגרועים בתולדותיו, על רקע המגמה העולמית והעלאת הריבית בשבוע שעבר; קובעי המדיניות ניצבים מול שחיקה מתמדת במחיר הין, שאמנם היטיבה עם השווקים והיצואנים אך פגעה בצריכה הפרטית וביבוא
איתן גרסטנפלד |

ביום המסחר האחרון של שבוע המסחר הקודם (ו') ננעל מדד הדגל היפני ניקיי 225 בירידות של 5.8%. היום, הוסיף המדד לרדת וננעל בירידות של כ-12%, הירידה הגדולה ביותר מאז שנת 1987. מהלך שגם מכניס את השוק היפני לטריטוריות של שוק דובי, המאופיין בירידה של מעל 20% ביחס לשיא האחרון.

אחד המשפיעים המשמעותיים ביותר על השוק ביפן הוא ההחלטה של הבנק המרכזי היפני (BOJ), להעלות את הריבית בשבוע שעבר לרמה של 0.25%. בנוסף, בכירי הבנק התבטאו כי ייתכן והמהלך ילווה בהעלאות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה. מה שהעלה את החשש בקרב המשקיעים מפני התחזקות המטבע, הין, בעיקר על יצואנים וחברות יפניות שפועלות בחו"ל.

מהלך של העלאת ריבית

ההחלטה של הבנק המרכזי של יפן הגיעה לאחר שבעשור האחרון הוא שמר באדיקות על שיעורי הריבית קרוב או מתחת לאפס, בניסיון להמריץ את האינפלציה בכלכלה דפלציונית, בתקווה לשמור על צמיחה חזקה. בחודש מרץ האחרון, החליט נגיד הבנק, קאזו אואדה לזנוח את הריבית השלילית, ולהעלות אותה לשיעור של 0%-0.1%. לצד זאת, הודיעו בבנק המרכזי על שינוי המדיניות גם בכל הקשור לרכישות המאסיביות שלו של אג"ח ממשלתי ונכסים אחרים כדי להזרים מזומנים לכלכלה.

ברקע להחלטה עמד מחיר הין, שהלך ונשחק בשנים האחרונות אל מול המטבעות המובילים האחרים. בארבע השנים האחרונות נחלש הן היפני ב-40% מול הדולר וב-30% מול האירו. מה שהעמיד את אסטרטגיית הריבית האפסית השנויה במחלוקת, אל מול אתגרים משמעותיים. הין החלש דחף את המחירים ביפן כלפי מעלה, שכן הוא ייקר את הגז והנפט המיובאים לצד סחורות נוספות וחלק ממוצרי המזון. מה שהביא לעליית מחירים, שלא תאמה את קצב הצמיחה בשכר, שהובילו לכך שהצרכנים נטו להוציא פחות.

מי שהרוויחו מהין החלש הן בראש ובראשנה היצואניות היפניות, וכעת צפויות להיפגע באופן המשמעותי ביותר. מי שעוד הרוויחו הם שווקי ההון במדינה, שנהנו מהשקעה מקומית וזרה, לצד גידול ברווחים של החברות. מתחילת השנה ועד החלטת הריבית קפץ מדד ניקיי 225 בכ-17%, ובמהלך החודש החולף אף הגיע לרמות שיא. מהלך אשר נבלם כאמור על ידי העלאת הריבית הנוכחית, ששלחה את המדדים לטריטוריה דובית.

באופן מעט מפתיע מי שהובילו את ירידות השערים הן מניות המגזר הפיננסי. עם הודעת הריבית, מדד הבנקים המקומי אמנם עלה ב-4.7%, אך ביום שישי האחרון הוא מחק את כל העליות וירד ב-11%. מניית בנק מיצובישי, הבנק הגדול במדינה, צנחה ב-12% ביום המסחר האחרון, והיום היא נסחרת בירידות של כ-18%, על אף שדיווחה ביום שישי האחרון על תוצאות רבעוניות חזקות, שהכו את צפי האנליסטים. אליה הצטרפה גם מניית Mizuho ו-Daiwa שירדו ביום שישי ב-11% ו-19% בהתאמה,  על אף שהציגו גם הן תוצאות חזקות מהצפוי.

מניות אלו, של חבורת הביטוח והבנקים, הציגו בשנים האחרונות ביצועים מובילים ביחס לשוק, מה שתרם גם לירידה במדדים. עם זאת, האנליסטים המובילים שמסקרים את השוק, שטרם הגיבו לאירועים היום, לא נבהלו מהירידות בסוף השבוע, ומעריכים שהירידות נובעות מהסנטימנט השלילי ולא מחשש מעשי. להערכתם הרווחים של החברות הללו צפויים להשתפר בהדרגה, כאשר הם יתחילו לקבל ריבית על הפיקדונות שלהם בבנק המרכזי, ולהעלות את שיעורי המשכנתא.

הכלכלה היפנית תחזור לצמוח?

על פי קרן המטבע הבינלאומית, התמ"ג של יפן צפוי לרדת בשנה הבאה, ולהפוך אותה לכלכלה החמישית אחרי בעולם ארה"ב, סין, גרמניה והודו בשנה הבאה. ברבעון הראשון התכווצה הכלכלה היפנית בקצב שנתי של 1.8%, נתון מאכזב אך מעט גבוה מהצפי המוקדם שעמד על 2%. ברקע, צמיחת השכר נותרה איטית, ומחירי היבוא עלו, על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הין מול הדולר. הין החלש אמנם תרם לענף התיירות והייצוא, אך פגע ביבוא, מגזר חשוב עבור הכלכלה שמייבאת כמעט את כל האנרגיה שלה. זאת לצד ההאטה בהוצאות הצריכה הפרטית אשר מהווה מחצית מהפעילות הכלכלית היפנית.

מנגד, האבטלה ברבעון הראשון נותרה נמוכה יחסית בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם ועמדה על כ-2.6%. יפן סובלת ממחסור חמור בכוח אדם, שכן שיעור הילודה ממשיך לרדת, והגיע לשפל שיא בשנה שעברה, כשבמקביל ישנה ירידה עקבית בשיעור הנישואים. על פי חלק מהאנליסטים שמסקרים את יפן, מגמות דמוגרפיות כאלה עלולות להתברר כמסוכנות יותר בטווח הארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעוד 10 ימים צפויה הממשלה היפנית לפרסם את נתוני התמ"ג עבור הרבעון השני של 2024. על פי ההערכות התוצר המקומי הגולמי הריאלי של יפן צפוי להתרחב ב-2.1% בחישוב שנתי. ברקע, על פי ההערכות הצריכה הפרטית חזרה לעלות ב-0.5%, מה שמסמן את העלייה הראשונה בנתון מזה חמישה רבעונים. עם זאת, האנליסטים מצביעים על העלייה האחרונה במחיר הין וסימני האטה בכלכלת ארה"ב, כגורמים העשויים להופיע כסיכונים חדשים לכלכלה שתלויה בייצוא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.