יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

כלכלה בצומת דרכים: מאחורי ירידות השערים ביפן

השוק היפני רשם היום את אחד מימי המסחר הגרועים בתולדותיו, על רקע המגמה העולמית והעלאת הריבית בשבוע שעבר; קובעי המדיניות ניצבים מול שחיקה מתמדת במחיר הין, שאמנם היטיבה עם השווקים והיצואנים אך פגעה בצריכה הפרטית וביבוא
איתן גרסטנפלד |

ביום המסחר האחרון של שבוע המסחר הקודם (ו') ננעל מדד הדגל היפני ניקיי 225 בירידות של 5.8%. היום, הוסיף המדד לרדת וננעל בירידות של כ-12%, הירידה הגדולה ביותר מאז שנת 1987. מהלך שגם מכניס את השוק היפני לטריטוריות של שוק דובי, המאופיין בירידה של מעל 20% ביחס לשיא האחרון.

אחד המשפיעים המשמעותיים ביותר על השוק ביפן הוא ההחלטה של הבנק המרכזי היפני (BOJ), להעלות את הריבית בשבוע שעבר לרמה של 0.25%. בנוסף, בכירי הבנק התבטאו כי ייתכן והמהלך ילווה בהעלאות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה. מה שהעלה את החשש בקרב המשקיעים מפני התחזקות המטבע, הין, בעיקר על יצואנים וחברות יפניות שפועלות בחו"ל.

מהלך של העלאת ריבית

ההחלטה של הבנק המרכזי של יפן הגיעה לאחר שבעשור האחרון הוא שמר באדיקות על שיעורי הריבית קרוב או מתחת לאפס, בניסיון להמריץ את האינפלציה בכלכלה דפלציונית, בתקווה לשמור על צמיחה חזקה. בחודש מרץ האחרון, החליט נגיד הבנק, קאזו אואדה לזנוח את הריבית השלילית, ולהעלות אותה לשיעור של 0%-0.1%. לצד זאת, הודיעו בבנק המרכזי על שינוי המדיניות גם בכל הקשור לרכישות המאסיביות שלו של אג"ח ממשלתי ונכסים אחרים כדי להזרים מזומנים לכלכלה.

ברקע להחלטה עמד מחיר הין, שהלך ונשחק בשנים האחרונות אל מול המטבעות המובילים האחרים. בארבע השנים האחרונות נחלש הן היפני ב-40% מול הדולר וב-30% מול האירו. מה שהעמיד את אסטרטגיית הריבית האפסית השנויה במחלוקת, אל מול אתגרים משמעותיים. הין החלש דחף את המחירים ביפן כלפי מעלה, שכן הוא ייקר את הגז והנפט המיובאים לצד סחורות נוספות וחלק ממוצרי המזון. מה שהביא לעליית מחירים, שלא תאמה את קצב הצמיחה בשכר, שהובילו לכך שהצרכנים נטו להוציא פחות.

מי שהרוויחו מהין החלש הן בראש ובראשנה היצואניות היפניות, וכעת צפויות להיפגע באופן המשמעותי ביותר. מי שעוד הרוויחו הם שווקי ההון במדינה, שנהנו מהשקעה מקומית וזרה, לצד גידול ברווחים של החברות. מתחילת השנה ועד החלטת הריבית קפץ מדד ניקיי 225 בכ-17%, ובמהלך החודש החולף אף הגיע לרמות שיא. מהלך אשר נבלם כאמור על ידי העלאת הריבית הנוכחית, ששלחה את המדדים לטריטוריה דובית.

באופן מעט מפתיע מי שהובילו את ירידות השערים הן מניות המגזר הפיננסי. עם הודעת הריבית, מדד הבנקים המקומי אמנם עלה ב-4.7%, אך ביום שישי האחרון הוא מחק את כל העליות וירד ב-11%. מניית בנק מיצובישי, הבנק הגדול במדינה, צנחה ב-12% ביום המסחר האחרון, והיום היא נסחרת בירידות של כ-18%, על אף שדיווחה ביום שישי האחרון על תוצאות רבעוניות חזקות, שהכו את צפי האנליסטים. אליה הצטרפה גם מניית Mizuho ו-Daiwa שירדו ביום שישי ב-11% ו-19% בהתאמה,  על אף שהציגו גם הן תוצאות חזקות מהצפוי.

מניות אלו, של חבורת הביטוח והבנקים, הציגו בשנים האחרונות ביצועים מובילים ביחס לשוק, מה שתרם גם לירידה במדדים. עם זאת, האנליסטים המובילים שמסקרים את השוק, שטרם הגיבו לאירועים היום, לא נבהלו מהירידות בסוף השבוע, ומעריכים שהירידות נובעות מהסנטימנט השלילי ולא מחשש מעשי. להערכתם הרווחים של החברות הללו צפויים להשתפר בהדרגה, כאשר הם יתחילו לקבל ריבית על הפיקדונות שלהם בבנק המרכזי, ולהעלות את שיעורי המשכנתא.

הכלכלה היפנית תחזור לצמוח?

על פי קרן המטבע הבינלאומית, התמ"ג של יפן צפוי לרדת בשנה הבאה, ולהפוך אותה לכלכלה החמישית אחרי בעולם ארה"ב, סין, גרמניה והודו בשנה הבאה. ברבעון הראשון התכווצה הכלכלה היפנית בקצב שנתי של 1.8%, נתון מאכזב אך מעט גבוה מהצפי המוקדם שעמד על 2%. ברקע, צמיחת השכר נותרה איטית, ומחירי היבוא עלו, על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הין מול הדולר. הין החלש אמנם תרם לענף התיירות והייצוא, אך פגע ביבוא, מגזר חשוב עבור הכלכלה שמייבאת כמעט את כל האנרגיה שלה. זאת לצד ההאטה בהוצאות הצריכה הפרטית אשר מהווה מחצית מהפעילות הכלכלית היפנית.

מנגד, האבטלה ברבעון הראשון נותרה נמוכה יחסית בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם ועמדה על כ-2.6%. יפן סובלת ממחסור חמור בכוח אדם, שכן שיעור הילודה ממשיך לרדת, והגיע לשפל שיא בשנה שעברה, כשבמקביל ישנה ירידה עקבית בשיעור הנישואים. על פי חלק מהאנליסטים שמסקרים את יפן, מגמות דמוגרפיות כאלה עלולות להתברר כמסוכנות יותר בטווח הארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעוד 10 ימים צפויה הממשלה היפנית לפרסם את נתוני התמ"ג עבור הרבעון השני של 2024. על פי ההערכות התוצר המקומי הגולמי הריאלי של יפן צפוי להתרחב ב-2.1% בחישוב שנתי. ברקע, על פי ההערכות הצריכה הפרטית חזרה לעלות ב-0.5%, מה שמסמן את העלייה הראשונה בנתון מזה חמישה רבעונים. עם זאת, האנליסטים מצביעים על העלייה האחרונה במחיר הין וסימני האטה בכלכלת ארה"ב, כגורמים העשויים להופיע כסיכונים חדשים לכלכלה שתלויה בייצוא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.