אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האם הרגולוציה החדשה באירופה תפגע בחברות הביג טק?

לשלוח הודעות מווטאספ לטלגרם, התקנת מנוע חיפוש שהוא לא גוגל ואפשרות להתקין על מכשירי אפל אפליקציות מחנויות אחרות ואולי אפילו לשלם עליהן לא בעזרת אפל פיי - אלו חלק מהתקנות שמתכננים באיחוד אירופי שייתכן שיפחיתו את השליטה האבסולטית של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם הדיגיטלי
גיא טל |

מחוקקי האיחוד האירופי מקדמים שורה של חוקים שנועדו למתן את כוחן של ענקיות הטק שהשתלטו פחות או יותר על כל חלקה בחיינו הדיגיטליים בשנים האחרונות, ולהגביר או לאפשר תחרות בתחומים שעד כה נמצאים בשליטתם הבלעדית של אותן חברות. בעזרת שורה של תקנות וחוקים שכל אחד בפני עצמו אולי לא נראה כל כך משמעותי, מקווים המחוקקים לשנות את הדרך שבה תושבי אירופה, וממילא גם שאר העולם, יפעלו בעולם הדיגיטלי. 

ישנם אמנם מדינות נוספות שפועלות לייצר תקנות וחוקים להגדלת התחרות אך נראה שאלו שבאיחוד האירופי הן הכי מקיפים וגם הכי קרובים ליישום, כשלפי הערכות הם עשויים להיכנס לתוקף כבר באוקובר הקרוב. "זה מאד "ביג דיל", כיון שזה הפעם הראשונה שיש סדרה חזקה של רגולציות שמתמקדת בכוח השוק של פלטפורמות אינטרנט" אמר מיץ' סטולץ, פעיל בארגון זכויות דיגיטליות. 

הרגולוציה לא מתייחסת ישירות לחברות מסוימות, אך קובעת כללים המתייחסים ל"שומרי שער" - כלומר חברות שאוחזות בדרכי הכניסה הכמעט בלעדיים לשרותים מסוימים. הקריטריונים מצביעים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. לדוגמה: חברה שיש בה יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי וכן שמייצרות הכנסות של מעל 7.5 מיליארד יורו או בעלות שווי שוק של 75 מיליארד יורו. איך הרבה חברות שעונות על הקריטריונים הללו מלבד אותן חברות ענק כמו גוגל GOOGLE , אפל APPLE או מטא FACEBOOK .  

למרות שהתקנות יחולו רק באירופה, המומחים מצפים שהרעיונות המובעים בהם יגיעו בסופו של דבר להיות הסטנדרט המקובל ברחבי העולם. ראשית, ייתכן מאד שממשלות נוספות יאמצו את התקנות במידה והן יתקבלו ויהפכו לסטנדרט באירופה. בנוסף, ישנה גם אפשרות כי החברות עצמן יהפכו את הנורמות החדשות למשהו גלובלי בסופו של דבר מיוזמתן. "לעיתים קרובות אנו רואים שיותר קל לחברות לבצע שינויים באופן גלובלי מאשר רק באזור שיפוט אחד" אומרת שרלוט סאלימן, פעילת זכויות צרכנים בארצות הברית, כשהיא מקווה שבקרוב מאד התקנות יגיעו גם לארצה. מהם אם כן השינויים הצפויים באירופה, וקרובל וודאי במקומות נוספים?

חנויות אפליקציות: התחום הראשון בו צפויות רפורמות הוא חנויות האפליקציות, תחום בו שולטות אפל וגוגל כמעט באופן מוחלט. השינוי הראשון שמוצע בתקנות החדשות קובע שהחברות הדומיננטיות יהיו מחויבות לאפשר התקנה מחנויות צד שלישי קטנות יותר, וכן לאפשר התקנה מכל מקום מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית. גוגל כבר מאפשרת את שני הדברים, אך אפל ידועה עד היום במדיניות ה"גן הסגור" לפיה היא שולטת לחלוטין באפשרויות ההתקנה של אפליקציות על המכשירים שלה. אחת מהטענות של אפל שפתיחת מערכת ההפעלה יחשוף את המשתמשים לפגיעות מצד אפליקציות מזיקות. כעת תצטרך אפל למצוא פתרון אחר, כמקובל בגוגל ובפלטפורמות נוספות להתקנת אפליקציות. 

עוד נושא שקשור לאפליקציות ועלה לכותרות לאחרונה הוא החסימה של אפשרות התשלום באפליקציות למערכות שאינן של יצרניות מערכות ההפעלה. כך אפל מאפשרת קנייה רק דרך אפל פיי, וגוגל רק דרך גוגל פיי. הנושא הגיע אף לבתי המשפט בסכסוך המתוקשר בין אפל לבין אפיק גיימס. עד 30%  מההכנסות של אפל מחנות האפליקציות מגיע מעמלות על רכישות שמתבצעות בתוך האפליקציות, ערוץ הכנסות שצפוי להיפגע בעקבות התקנות החדשות. 

שרותי ברירת מחדל

תחום נוסף בו מתמקדות התקנות החדשות הוא נושא אפליקציות ברירות המחדל המותקנות מראש על המכשירים השונים. אחת התקנות קובעת כי פלטפורמה ששולטת על הדפדפן ועל מערכת ההפעלה (כן, שוב אפל וגוגל מטורגטות), לא תוכל להתקין את הדפדפן שלה כברירת המחדל, אלא המשתמשים יצטרכו לבחור יחד עם ההתקנה הראשונית של המכשיר באיזה דפדפן ברצונן להשתמש. דפדפן הוא אמנם כלי חינמי, אך הוא מספק מכרה זהב של מידע על המשתמש, כשחברות כמו גוגל, וגם פייסבוק, מבססות את מערכת טירגוט הפרסומות שלהן לפי המידע הזה. אפשרות להתקנת דפדפנים נוספים  ייתכן שלא תפגע באופן משמעותי בדפדפנים המובילים בשוק, אך אפילו אם אחוז קטן של המשתמשים יעבור לדפדפנים כמו אופרה או פיירפוקס, תהיה לזה משמעות, לפחות לגבי אותן חברות קטנות יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מנועי חיפוש

החוקים החדשים מתייחסים אפילו לתוצאות החיפוש שנקבל במנועי החיפוש בהם אנו משתמשים, כשלפי התקנות חברות שבבעלותן מנועי חיפוש לא יוכלו לתעדף מוצרים שלהן בתוצאות החיפוש, ויצטרכו לדרג מוצרים מתחרים "באופן הוגן". 

התקנות הללו יכולות לסייע לחברות קטנות יותר כמו לדוגמה מנועי חיפוש של טיסות מסוכנויות קטנות או אתרים לדירוג מסעדות או עסקים אחרים. לפי החוקים החדשים גוגל לא תוכל להעדיף את שרותי הנסיעות או ביקורת המסעדות שלה כפי שהיא עושה היום, כאשר לרוב תוצאות מ Google Flight מופיעות ראשונוות כשמישהו מחפש טיסה כלשהי. התקנה הזו או דומות לה, יכולות להשפיע על תחומים נוספים. כך לדוגמה ייתכן שאפל לא תוכל לתת העדפה לשרותי המוזיקה שלה על פני ספוטיפי או חברות אחרות או גוגל את שרות הפודקסטים שלה. 

שרותי תקשורת

נושא נוסף שעלה לאחרונה בכותרות ויתכן שיופיעו בתקנות החדשות באירופה הוא פתיחת שרותי ההודעות והתקשורת בין פלטפורמות מתחרות. להבדיל משיחות טלפון רגילת, שניתן להתקשר מכל מפעיל סלולרי או קווי כלשהו לכל שאר המפעילים בארץ או בעולם, וכן בתחום ספקי שרות הדואר האלקטרוני, שכיום ניתן לשלוח מייל מכל ספק שרות לכל ספק אחר, שרותי ההודעות האינטרנטיות מתנהגים כיום כגן סגור. משתמשי וואטסאפ יכולים לשלוח הודעות רק לוואטסאפ, ואלו של iMessage של אפל יכולים לשלוח רק למשתמשים הרשומים באותו שרות וכדו'. במידה ויאושרו התקנות החדשות משתמשים יוכלו לשלוח מסרים בין הפלטפורמות השונות כולל מתחרים קטנים יותר כמו טלגרם או סיגנל, וכן לנהל שיחות וידאו או שיחות קול או לשלוח תמונות וקבצים אחרים בפלטפורמות המתחרות. 

המהלך ידרוש ביצוע סטנדרטיזציה של שרותי ההודעות וייתכן שידרוש זמן להתאמה מצד החברות. ישנם גם אתגרי אבטחה לא פשוטים. אולם הדרישה תבוא כצעד ראשון ותאפשר לאחר תקופת הסתגלות ראשונית עולם תקשורתי ומחובר יותר, וכן אפשרות לחברות קטנות להיכנס לצבור נתח שוק. כן כיום חוסר האפשרות לתקשר עם אנשים שלא הורידו את אותה פלטפורמה מהווה חסם מרכזי ביכולת של חברות להציע מוצרים מתחרים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.