אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האם הרגולוציה החדשה באירופה תפגע בחברות הביג טק?

לשלוח הודעות מווטאספ לטלגרם, התקנת מנוע חיפוש שהוא לא גוגל ואפשרות להתקין על מכשירי אפל אפליקציות מחנויות אחרות ואולי אפילו לשלם עליהן לא בעזרת אפל פיי - אלו חלק מהתקנות שמתכננים באיחוד אירופי שייתכן שיפחיתו את השליטה האבסולטית של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם הדיגיטלי
גיא טל |

מחוקקי האיחוד האירופי מקדמים שורה של חוקים שנועדו למתן את כוחן של ענקיות הטק שהשתלטו פחות או יותר על כל חלקה בחיינו הדיגיטליים בשנים האחרונות, ולהגביר או לאפשר תחרות בתחומים שעד כה נמצאים בשליטתם הבלעדית של אותן חברות. בעזרת שורה של תקנות וחוקים שכל אחד בפני עצמו אולי לא נראה כל כך משמעותי, מקווים המחוקקים לשנות את הדרך שבה תושבי אירופה, וממילא גם שאר העולם, יפעלו בעולם הדיגיטלי. 

ישנם אמנם מדינות נוספות שפועלות לייצר תקנות וחוקים להגדלת התחרות אך נראה שאלו שבאיחוד האירופי הן הכי מקיפים וגם הכי קרובים ליישום, כשלפי הערכות הם עשויים להיכנס לתוקף כבר באוקובר הקרוב. "זה מאד "ביג דיל", כיון שזה הפעם הראשונה שיש סדרה חזקה של רגולציות שמתמקדת בכוח השוק של פלטפורמות אינטרנט" אמר מיץ' סטולץ, פעיל בארגון זכויות דיגיטליות. 

הרגולוציה לא מתייחסת ישירות לחברות מסוימות, אך קובעת כללים המתייחסים ל"שומרי שער" - כלומר חברות שאוחזות בדרכי הכניסה הכמעט בלעדיים לשרותים מסוימים. הקריטריונים מצביעים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. לדוגמה: חברה שיש בה יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי וכן שמייצרות הכנסות של מעל 7.5 מיליארד יורו או בעלות שווי שוק של 75 מיליארד יורו. איך הרבה חברות שעונות על הקריטריונים הללו מלבד אותן חברות ענק כמו גוגל GOOGLE , אפל APPLE או מטא FACEBOOK .  

למרות שהתקנות יחולו רק באירופה, המומחים מצפים שהרעיונות המובעים בהם יגיעו בסופו של דבר להיות הסטנדרט המקובל ברחבי העולם. ראשית, ייתכן מאד שממשלות נוספות יאמצו את התקנות במידה והן יתקבלו ויהפכו לסטנדרט באירופה. בנוסף, ישנה גם אפשרות כי החברות עצמן יהפכו את הנורמות החדשות למשהו גלובלי בסופו של דבר מיוזמתן. "לעיתים קרובות אנו רואים שיותר קל לחברות לבצע שינויים באופן גלובלי מאשר רק באזור שיפוט אחד" אומרת שרלוט סאלימן, פעילת זכויות צרכנים בארצות הברית, כשהיא מקווה שבקרוב מאד התקנות יגיעו גם לארצה. מהם אם כן השינויים הצפויים באירופה, וקרובל וודאי במקומות נוספים?

חנויות אפליקציות: התחום הראשון בו צפויות רפורמות הוא חנויות האפליקציות, תחום בו שולטות אפל וגוגל כמעט באופן מוחלט. השינוי הראשון שמוצע בתקנות החדשות קובע שהחברות הדומיננטיות יהיו מחויבות לאפשר התקנה מחנויות צד שלישי קטנות יותר, וכן לאפשר התקנה מכל מקום מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית. גוגל כבר מאפשרת את שני הדברים, אך אפל ידועה עד היום במדיניות ה"גן הסגור" לפיה היא שולטת לחלוטין באפשרויות ההתקנה של אפליקציות על המכשירים שלה. אחת מהטענות של אפל שפתיחת מערכת ההפעלה יחשוף את המשתמשים לפגיעות מצד אפליקציות מזיקות. כעת תצטרך אפל למצוא פתרון אחר, כמקובל בגוגל ובפלטפורמות נוספות להתקנת אפליקציות. 

עוד נושא שקשור לאפליקציות ועלה לכותרות לאחרונה הוא החסימה של אפשרות התשלום באפליקציות למערכות שאינן של יצרניות מערכות ההפעלה. כך אפל מאפשרת קנייה רק דרך אפל פיי, וגוגל רק דרך גוגל פיי. הנושא הגיע אף לבתי המשפט בסכסוך המתוקשר בין אפל לבין אפיק גיימס. עד 30%  מההכנסות של אפל מחנות האפליקציות מגיע מעמלות על רכישות שמתבצעות בתוך האפליקציות, ערוץ הכנסות שצפוי להיפגע בעקבות התקנות החדשות. 

שרותי ברירת מחדל

תחום נוסף בו מתמקדות התקנות החדשות הוא נושא אפליקציות ברירות המחדל המותקנות מראש על המכשירים השונים. אחת התקנות קובעת כי פלטפורמה ששולטת על הדפדפן ועל מערכת ההפעלה (כן, שוב אפל וגוגל מטורגטות), לא תוכל להתקין את הדפדפן שלה כברירת המחדל, אלא המשתמשים יצטרכו לבחור יחד עם ההתקנה הראשונית של המכשיר באיזה דפדפן ברצונן להשתמש. דפדפן הוא אמנם כלי חינמי, אך הוא מספק מכרה זהב של מידע על המשתמש, כשחברות כמו גוגל, וגם פייסבוק, מבססות את מערכת טירגוט הפרסומות שלהן לפי המידע הזה. אפשרות להתקנת דפדפנים נוספים  ייתכן שלא תפגע באופן משמעותי בדפדפנים המובילים בשוק, אך אפילו אם אחוז קטן של המשתמשים יעבור לדפדפנים כמו אופרה או פיירפוקס, תהיה לזה משמעות, לפחות לגבי אותן חברות קטנות יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מנועי חיפוש

החוקים החדשים מתייחסים אפילו לתוצאות החיפוש שנקבל במנועי החיפוש בהם אנו משתמשים, כשלפי התקנות חברות שבבעלותן מנועי חיפוש לא יוכלו לתעדף מוצרים שלהן בתוצאות החיפוש, ויצטרכו לדרג מוצרים מתחרים "באופן הוגן". 

התקנות הללו יכולות לסייע לחברות קטנות יותר כמו לדוגמה מנועי חיפוש של טיסות מסוכנויות קטנות או אתרים לדירוג מסעדות או עסקים אחרים. לפי החוקים החדשים גוגל לא תוכל להעדיף את שרותי הנסיעות או ביקורת המסעדות שלה כפי שהיא עושה היום, כאשר לרוב תוצאות מ Google Flight מופיעות ראשונוות כשמישהו מחפש טיסה כלשהי. התקנה הזו או דומות לה, יכולות להשפיע על תחומים נוספים. כך לדוגמה ייתכן שאפל לא תוכל לתת העדפה לשרותי המוזיקה שלה על פני ספוטיפי או חברות אחרות או גוגל את שרות הפודקסטים שלה. 

שרותי תקשורת

נושא נוסף שעלה לאחרונה בכותרות ויתכן שיופיעו בתקנות החדשות באירופה הוא פתיחת שרותי ההודעות והתקשורת בין פלטפורמות מתחרות. להבדיל משיחות טלפון רגילת, שניתן להתקשר מכל מפעיל סלולרי או קווי כלשהו לכל שאר המפעילים בארץ או בעולם, וכן בתחום ספקי שרות הדואר האלקטרוני, שכיום ניתן לשלוח מייל מכל ספק שרות לכל ספק אחר, שרותי ההודעות האינטרנטיות מתנהגים כיום כגן סגור. משתמשי וואטסאפ יכולים לשלוח הודעות רק לוואטסאפ, ואלו של iMessage של אפל יכולים לשלוח רק למשתמשים הרשומים באותו שרות וכדו'. במידה ויאושרו התקנות החדשות משתמשים יוכלו לשלוח מסרים בין הפלטפורמות השונות כולל מתחרים קטנים יותר כמו טלגרם או סיגנל, וכן לנהל שיחות וידאו או שיחות קול או לשלוח תמונות וקבצים אחרים בפלטפורמות המתחרות. 

המהלך ידרוש ביצוע סטנדרטיזציה של שרותי ההודעות וייתכן שידרוש זמן להתאמה מצד החברות. ישנם גם אתגרי אבטחה לא פשוטים. אולם הדרישה תבוא כצעד ראשון ותאפשר לאחר תקופת הסתגלות ראשונית עולם תקשורתי ומחובר יותר, וכן אפשרות לחברות קטנות להיכנס לצבור נתח שוק. כן כיום חוסר האפשרות לתקשר עם אנשים שלא הורידו את אותה פלטפורמה מהווה חסם מרכזי ביכולת של חברות להציע מוצרים מתחרים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


בלאק פריידיי (X)בלאק פריידיי (X)

מכירות הבלאק פריידיי בארה"ב: עלייה של 4% לעומת שנה שעברה; מה זה אומר?

על הפער בין העלייה באונליין לעומת המכירה בחנויות הפיזיות וכל מה שצריך לדעת על יום המכירות הגדול - הבלאק פריידי

עמית בר |
נושאים בכתבה בלאק פריידי

נתונים ממספר מקורות מצביעים על עלייה של מעל 4% במכירות הבלאק פריידיי בארה"ב לעומת 2024 (ללא רכבים), כולל קניות אונליין ובחנויות פיזיות. על פי הנתונים באונליין העליות בהיקפים מגיעות אפילו ל-10%, בחנויות הפיזיות קרוב ל-2%. 

הרשתות הקמעונאיות הציעו מבצעים מגוונים אך פחות עמוקים מבעבר (ממוצע הנחה של 25% לעומת 28% ומעלה בשנים קודמות), תוך דגש על "הנחות חכמות" למוצרים עונתיים. חנויות המכוונות לדור הצעיר נהנו מתנועה גבוהה: וולמארט דיווחה על ביקוש לטלוויזיות Vizio (ירידה של 30% במחיר), טבעות Oura (מכירות כפולות) וצעצועים עונתיים. הום דיפו רשמה עלייה של 8% בקישוטי חג וכלי עבודה בסיסיים, בעקבות נטייה לתיקונים עצמיים. טארגט ציינה כי לקוחות רבים המתינו למתנות חינם

הבלאק פריידיי משמש כמדד לביטחון כלכלי. עלייה במכירות תומכת ביעד הצמיחה של 2.1% ב-2026, אך הוצאות נמוכות יותר על מותרות (ירידה של 5% בתכשיטים) מעידות על זהירות. ההנחות המרוסנות - בעקבות שרשראות אספקה יציבות, שומרות על רווחיות הקמעונאים, אך עלולות להאט את עונת החגים.


בלאק פריידיי - שאלות ותשובות 

מהו בלאק פריידיי?

בלאק פריידיי הוא יום המכירות הגדול בארה"ב, היום שלאחר חג ההודיה (יום חמישי הרביעי בנובמבר). התחיל כמסורת קמעונאית בשנות ה-60, והתפרסם בעקבות מבצעים ענקיים. כיום כולל קניות פיזיות ואונליין, משמש כמדד לביטחון צרכני ומשפיע גלובלית על הוצאות עונתיות.

מתי התחיל המונח "בלאק פריידיי"?