יוטב קוסטיקה
צילום: יחצ
ראיון

"הירידות בשווקים היו תיקון בריא וטוב שזה קרה"

"ברמות תמחור גבוהות מן הסתם יגיע תיקון", אומר על הירידות אתמול יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי של מור, שסבור גם הוא  שהאינפלציה זמנית. "גורמים רבים מייצבים את השוק, רק מספאקים בשנתיים הקרובות יהיו חברות חדשות בהיקף 800 מיליארד"
סתיו קורן | (12)

לאור הירידות החדשות בשווקים אמש, שהמשיכו את המגמה שהחלה בסוף השבוע בוול סטריט ומשם עברה לאסיה ולאירופה, שוחחנו עם יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי בבית השקעות מור, ושמענו ממנו האם לדעתו מדובר בגל ירידות שהולך ללוות אותנו לטווח הארוך, או שמדובר בתיקון קצר ומתבקש? "ביום חמישי שעבר הגענו לנקודת ציון, כשה-S&P 500 רשם שיא של 100% מאז השפל של מרץ 2020", הוא משיב, "השווקים היו במגמה של עליות כמעט ללא עצירות, וכשאתה מגיע למצב בו השווקים ברמות תמחור גבוהות אז מן הסתם שהשווקים יגיעו למצב של תיקון, לא צריך להיבהל". 

"כמובן שהתיקון המדובר מגיע גם בעקבות הווריאנט ההודי, אבל אני מאמין שבהחלט מדובר בדבר בריא, וטוב שזה קרה. היום המצב באירופה השתנה, אם לפני ארבעה חודשים אמרו שאין מספיק חיסונים - היום המצב הוא שיש יותר מדי חיסונים, אבל אין מי שיתחסן.

"במבט אל העולם, כשמסתכלים על הסטטיסטיקות ובייחוד על בריטניה, שהיא כרגע מקדימה את העולם בין שבועיים לארבעה שבועות אפשר לראות עליה משמעותית במקרי ההידבקות. רוב המקרים הם של צעירים שלא התחסנו ועדיין מול שיעורי המוות מתוך המאומתים אנחנו רואים שהחיסונים עובדים - שזה הכי חשוב. נכון שהתפרצות הווריאנט ההודי יכולה לעכב תחומים כמו תיירות ותעופה ולהחזיר אותנו אחורה, אולי לא למצבים שהיינו בהם במרץ 2020, אבל כן יש אפשרות שהממשלה תחליט לנקוט בשורה של הגבלות בדומה לצעדים של מדינות אחרות". 

לפני הקורונה היינו בעשור ללא אינפלציה, לא רק בישראל אלא גם בשווקים המרכזיים

"כשאני בוחן את הקורונה ואת ההשפעות שלה לטווח הארוך, ניתן לומר שהיא דווקא גורם דיפלציוני. תחשבו על כמות הטכנולוגיה, הרובוטיקה והאוטומציה שהוטמעה במפעלים ובתאגידים ברחבי העולם. גם אנחנו כצרכנים הטמענו טכנולוגיות בחיי היום יום שלנו שמאפשרים לעולם להיות יעיל יותר. ולכן אני סבור שגורמי האינפלציה שרואים כרגע הם בעיקר זמניים ולאחר שחרור צווארי הבקבוק בחודשים הקרובים האינפלציה תחזור לרמות נמוכות יותר

"את מה שאנחנו רואים בשנה הנוכחית ניתן להקביל למכונה שלא עבדה כמה שנים ואז מפעילים אותה - הכלכלות בין מרץ למאי אשתקד נסגרו, כל המפעלים הושבתו, ובחודשים האחרונים המפעלים הפעילו הכול מההתחלה. כבר קיימים ביקושים מאוד חזקים מהצרכנים שחסכו הרבה מאוד כסף בתקופה הזו, ולכן יקח זמן לצד הביקוש להדביק את אותם ביקושים, אבל בסופו של דבר זה ישתחרר.

"אפשר לקחת כדוגמא את מחירי העץ שעלו במאות אחוזים עד לפני חודשיים וברגע שהיצרנים האמריקאים הגדילו תפוקות, המחירים צנחו ב-50%. לצורך העניין אוניות סחורה ממתינות בנמל לוס אנג'לס 15 יום, זה לא משהו שהולך להימשך לאורך זמן, האינפלציה היא זמנית. אם אני מנתח את המדיניות המוניטורית בעולם ניתן לומר שהיא מאוד רחבה, היקף החסכונות שהאזרחים צברו ב-15 חודשים האחרונים וכן השיפור במחירי הנדל"ן ובשווקי המניות שמים אותנו במצב כלכלי די טוב.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תיקון..?. עוד לא התחיל התיקון (ל"ת)
    צנחן 21/07/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הבורסה גבוהה מאוד זה ידוע.יש שחיתות המחירי הדירות והשכירות בקרב ח"כ ואינטרסנטים בנדל"ן המקורבים לשלטון. (ל"ת)
    שחיתות בצמרת 21/07/2021 00:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משה 21/07/2021 00:11
    הגב לתגובה זו
    חדשות של אחרי , מקבלי משכורות מאתרים , מלמדי קורסים , אנשים בלי ידע והון שמתיימרים לדעת משהו ומספרים על האתמול ...
  • 7.
    שח 20/07/2021 22:35
    הגב לתגובה זו
    בעיקר אחרי שהוא בחן את הקורונה וההשפעות שלה
  • 6.
    רק מזומן 20/07/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
    אמור לי מה האינטרס שלך ואומר לך מה האינטרס(רבית) שתקבל
  • 5.
    דוד הגנן 20/07/2021 21:52
    הגב לתגובה זו
    יומיים של ירידות וזה תיקון חביבי?? הנה היום עליות וניגמר התיקון??? חבל שאתה סתם מבלבל אנשים.
  • רב סרן בועתי 21/07/2021 07:45
    הגב לתגובה זו
    כן. יומיים שלמים זה מלא, בדרך כלל לא מסתפקים אפילו ביום וכבר אחרי כמה שעות מוחקים את כל הירידות. וואו זה הולך לכאוב בסוף
  • 4.
    הירידות לא יפסיקו (ל"ת)
    אריאל 20/07/2021 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד 20/07/2021 20:40
    הגב לתגובה זו
    אז למה הפד לא מסוגל להעלות ריבית ב0.25 אחוז בליי לרסק את השווקים.
  • 2.
    ירד אחוז זה תיקון? (ל"ת)
    על מה אתה מדבר 20/07/2021 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיקון בריא חחח 20/07/2021 19:18
    הגב לתגובה זו
    עשור שהבורסה לא השיגה תשואה . עם ישראל סופג חבטות וגזילת כספו ולא פוצה פה גם המס על הבורסה וגם תשואה עלובה בבורסה. העיקר העם בוכה על גלידה מתאחד בחרם מטופש ולא יוצא בהפגנה נגד העברת כספו לבורסה והעלאת המס והפלת הבורסה ויצירת בועת נדלן. זה עם של נעשה ונשמע עם של חדר אוכל וציות זה אצלו בדם מושרש והצבא מחנך את העם להיות פודל מפגר
  • כובע טמבל 21/07/2021 07:45
    הגב לתגובה זו
    להגיד על הישראלים זה שהם עם של "נעשה ונשמע"
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.