מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

רק באמריקה - ננו דיימנשן בשווי של 1.5 מיליארד דולר; בישראל היא היתה שווה 30-40 מיליון שקל

חברת מדפסות תלת הממד נהנית מהייפ סביב הסקטור; מזנקת הערב בכ-17% ומשלימה טיפוס של מעל ל-30% בשבוע החולף, אחרי זינק של פי 10 ב-2020: מאז שעזבה את הבורסה בת"א גייסה כ-650 מיליון דולר והפכה מחברה גוססת להר של מזומנים 
אור צרפתי | (18)

יצרנית מדפסות התלת ממד הישראלית, ננו דיימנשן (סימול: NNDM) שנסחרת בנאסד"ק, מזנקת בשעה זו בכ-17%, יחד עם חברות הדפסות ה-3D, לאחר ש-DDD דיווחה על תוצאות ראשוניות מדהימות לרבעון החולף. השוק מתאהב מהר, לאחר רומן של שנה עם רכבי ה-EV המשקיעים מחפשים להתרגש גם מסקטור אחר, הפעם זה התור של המדפסות. לקראת תום השנה, החברה הנפיקה בדיסקאונט של 15% על מחיר השוק וגייסה 250 מיליון דולר, בשבוע האחרון היא כבר זינקה מעל ל-30%. 

 

ננו שנסחרה עד לפני כשנה בתל אביב בשווי של כ-30-40 מיליון שקל עזבה את הבורסה המקומית בגלל "עלויות גבוהות בשל הרישום בתל אביב". זו היתה בדיחה טובה, מדובר בכסף קטן. החברה רצתה להתרחק מהרישום בתל אביב (מסיבותיה) והאמת שהצליח לה - היא שינתה תדמית מחברה כושלת שמגייסת כספים מעטים כדי לשרוד ובדרך מנייתה נופלת, לחברת חלום.  מאז הנפיקה החברה חמש פעמים סכום של מעל חצי מיליארד דולר ושוויה עולה על 1.5 מיליארד דולר כשבדרך המניה מזנקת פי 10 מהשפל של 2020.

  

גם כשעזבה את תל אביב וגם כעת מדובר באותה חברה שמפתחת מדפסות  תלת מימד.. ההבדל הוא במשקיעים ובסיפור שמוכרים למשקיעים. החברה התחילה למכור כבר לפני שנתיים, כך שלא מדובר במוצר שהעלה אותה רק עכשיו לרדאר של אנשי הטכנולוגיה ואנשי שוק ההון. הסיבה כנראה לזינוק בשנה האחרונה היא הייפ גדול לחברה, התנודתיות בה והעליות הטכניות שהביאו את העדר. כמו כן, תחום התלת מימד בהייפ וזה כמובן תרם .בכל כל מקרה, גם אם מפקפקים בשווי, אי אפשר לפקפק בהצלחה - לחברה יש 650 מיליון דולר במזומן - זה יספיק להרבה שנים, אז מה משנה כל השאר. (לכתבה המלאה)

 

סקטור המדפסות כולו נפגע בצורה קשה ממגפת הקורונה, והתוצאות מוערכות בכיווץ של כ-20% בשנת 2020. המגפה פגעה ביכולות השינוע והאספקה, וכמובן  הירידה בביקוש ובייצור השפיעו על החברות. נראה שוול סטריט שינה מגמה, ומעריך הסקטור כשוק הצמיחה הבאה של שנת 2020. 

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אצלנו היא לא הייתה! 14/01/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
    אצלנו שחטו אותה בכל יום שחזרה חיובית מארהב. הייתי במנייה וזה שיגע אותי! תמיד חוזרת חיובית מהנאסדק ובבורסת תל אביב, לוקחים רווחים דלים ומורים את המנייה שוב. לא הצליחה להתרומם, כפי שניתן לראות החלטה מעולה של החברה לברוח משוק הנצלנים בארץ!
  • 12.
    בסוף היא תחזור לשווי המקורי ותרד (ל"ת)
    סמי 14/01/2021 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    זה רק4 מראה כמה השוק פה חולה (ל"ת)
    פשיטת רגל מוסרית ! 14/01/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יורם 14/01/2021 09:17
    הגב לתגובה זו
    מיט טק וסומוטו לא לישכוח לומר 7פעמים. "לישועתך קוותי ה...
  • שני ניירות פח..רק צוללות (ל"ת)
    tt 14/01/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אופיר 14/01/2021 08:46
    הגב לתגובה זו
    הכסף מודפס ומפוזר מהליקופטרים כבר שנים, רובו לעשירים מאד. עשרים חברות ישראליות בשווי מיליארדי דולרים שאין בהן או בטכנולוגיה שלהן צורך, או שמוערכות פי חמישים ממכירות חזויות ל 2025. הסוף ברור מאד
  • 8.
    גיל1 14/01/2021 06:16
    הגב לתגובה זו
    נפתח בנק חדש בנס ציונה .
  • 7.
    תומר 14/01/2021 02:27
    הגב לתגובה זו
    באותה מידה יכול להנפיק בפיליפינים
  • 6.
    עמרי 14/01/2021 01:52
    הגב לתגובה זו
    חפשו את השם, תראו על מה היא אחראית ומה דעתה על החברה. זה כל הסיפור
  • 5.
    לשים לב לפרטים 13/01/2021 23:38
    הגב לתגובה זו
    התחום שבו היא עוסקת שונה מאד מהתחום של DDD וגם השוק שונה לחלוטין.
  • 4.
    אנונימי 13/01/2021 21:27
    הגב לתגובה זו
    ליבי עם כל הכבשים שמיהרו לממש בהייפ עם היציאה מתל אביב. ב1500 אחוז רווח מאז.. לא נורמלי בעליל
  • אמיר 14/01/2021 00:00
    הגב לתגובה זו
    המלצתי תממש לפחות חלק
  • 3.
    בקרוב תשואות כאלה אצל מיט טק 13/01/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
    בקרוב תשואות כאלה אצל מיט טק
  • 2.
    ערך המניה מוסדיים שלא מפרגנים 13/01/2021 20:56
    הגב לתגובה זו
    ערך המניה מוסדיים שלא מפרגנים
  • 1.
    אמיר 13/01/2021 20:46
    הגב לתגובה זו
    לא שווה אפילו 60מ שח לא מימשה את הפוטנציאל לחברה קופת מזומנים כ 700 מ דולר ממכירת מניות וזה ועוד קצת מה שהיא שווה
  • תזכיר לנו מי אתה ????? (ל"ת)
    עוד אנליסט בשקל 14/01/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
  • האומנם? 13/01/2021 23:40
    הגב לתגובה זו
    להבדיל. אותם דברים אמרו על טסלה. ננו עוסקת בתחום של הדפסת מעגלים מודפסים לתחום האלקטרוניקה וכנראה שיש יתרונות גדולים בשיטה שלה. עכשיו גם יש לה כסף לרכוש חברות אחרות בתחום ולהתקדם (=עם ניהול נכון)
  • לא יודע. נשמע מוזר. (ל"ת)
    רוני 14/01/2021 10:27
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.