מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן גייסה מאז שעזבה את תל אביב מעל 650 מיליון דולר והפכה לחברה גדולה מ-1 מיליארד דולר - מהפך אמיתי או פלופ?

החברה הישראלית שפיתחה מדפסות תלת ממד, ושעשתה עד כה ראלי נאה של 250% ב-2020, נופלת בשל הנפקה של 250 מיליון דולר ב-10%, אבל היא את שלה כבר עשתה - 5 הנפקות בזק בסך 650 מיליון דולר הפכו אותה לחברת חלום - לפני שנה היא היתה מניה קטנה ושכוחה בתל אביב בשווי של כמה עשרות מיליוני שקלים
ארז ליבנה | (14)

יצרנית מדפסות התלת ממד הישראלית, ננו דיימנשן (NNDM) שנסחרת בנאסד"ק, נופלת בשעה זו ב-10% בטרום מסחר בוול סטריט, לאחר שהחברה הודיעה על הנפקה חדשה בדיסקאונט של 15% על מחיר השוק בניסיון לגייס 250 מיליון דולר. ננו שנסחרה עד לפני כשנה בתל אביב עזבה את הבורסה המקומית בגלל "עלויות גבוהות בשל הרישום בתל אביב". זו היתה בדיחה טובה, מדובר בכסף קטן. החברה רצתה להתרחק מהרישום בתל אביב (מסיבותיה) והאמת שהצליח לה - היא שינתה תדמית מחברה כושלת שמגייסת כספים מעטים כדי לשרוד ובדרך מנייתה נופלת, לחברת חלום.  מאז הנפיקה החברה חמש פעמים סכום של מעל חצי מיליארד דולר ושוויה עולה על 1.2 מיליארד דולר כשבדרך המניה מזנקת ב-250% . כשהיא עזבה את תל אביב היא נסחרה בעשרות מיליונים בלבד. 

גם כשעזבה את תל אביב וגם כעת מדובר באותה חברה שמפתחת מדפסות  תלת מימד. החברה התחילה למכור כבר לפני שנתיים, כך שלא מדובר במוצר שהעלה אותה לרדאר של אנשי הטכנולוגיה ואנשי שוק ההון. הסיבה כנראה היא הייפ גדול לחברה (ומעט גם לתחום התלת מימד). בכל מקרה, גם אם מפקפקים בשווי, אי אפשר לפקפק בהצלחה - לחברה יש 650 מיליון דולר במזומן - זה יספיק להרבה שנים, אז מה משנה כל השאר. 

 

כך או אחרת, החברה הודיעה כי תנפיק 33.3 מיליון מניות במחיר של 7.5 דולר למניה, מחיר נמוך ב-14.9% ממחיר הסגירה האחרון ביום שישי שעמד על 8.81 דולר למניה. בחברה אמרו כי הכסף ישמש אותה למימון עסקאות והוצאות הנהלה וכלליות.

 

בסוף חודש אפריל האחרון, לאחר שנמחקה מהמסחר בבורסה בתל אביב, הנפיקה החברה בארה"ב וגייסה למעלה מ-13 מיליון דולר. באותה עת, שווי המניה עמד על קצת למעלה מ-76 מיליון שקלים. לפני כן, בשל ניהול כושל וסכסוכים פנימיים, החברה איבדה ב-12 חודשים 90% מערכה.

 

פחות מ-3 שבועות לאחר המחיקה מהבורסה בתל אביב – זו שנעשתה בתירוץ עלוב של חיסכון דמי רישום הנאמדים בכ-30 אלף שקל שנתיים – החברה הודיעה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Hensoldt הגרמנית כשהודיעו יחדיו על פריצת דרך בהדפסת תלת מימד של מוצרי אלקטרוניקה.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מניית בועה 12/01/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    מי שמרוויח זה היזמים והחברי הדירקטוריון שיש להם מידע פנימי מהנפקות צריך לחקור את המעורבות שלהם . זה גילגול החוב למשקיעים הבאים סוג של שקיי חוב
  • 12.
    רוני 29/12/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    נכנסתי כמה פעמים למניה בישראל ותמיד הפסדתי, סה"כ אלפי שקלים שנמחקו! חברה ומניה מחורבנת. מי הבעלים של החברה?איך אפשר לתבוע אותם או לתת להם בראש?
  • 11.
    ניסים 29/12/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
    מי המשקיעים שפעם אחרי פעם מזרימים מאות מליונים לחברה שלא קרה בה כלום (טכנולוגי או עסקי) מאז 2015, כשברור שאחרי הגיוס המניה תיפול (בגלל הגיוס בדיסקאונט הבא)
  • 10.
    עכשיו שיש כסף - יקחו לעצמם ובשאר יקנו חברה עם פוטינציאל (ל"ת)
    גידי 29/12/2020 07:44
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ניפגש ב 20 $... (ל"ת)
    אולסי 29/12/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשיש כסף בקופה 28/12/2020 20:43
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא תמיד מה עושים עם הכסף וזה תלוי באנשים שמנהלים.
  • 7.
    הריבית האפסית 28/12/2020 18:02
    הגב לתגובה זו
    כבר מאמינים להם
  • 6.
    הפסדתי בננו הרבה כסף 28/12/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
    מי עוד משקיע בבלוף הזה? זה רק מראה שיש המון כסף בעולם
  • 5.
    אנונימי 28/12/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל קוסם בגיוסים, לחברה אין שום דבר ולא היה שום דבר, הם לא מצליחים להדפיס פעמיים את אותו כרטי, הסיכוי להדפיס כרטיס מוצלח הוא פחות מ10%, הסיכוי שאיש פיתוח אמיתי השתמש במדפסת המצחיקה הזאת לטובת מוצר אמיתי לא קיים
  • 4.
    עמוס 28/12/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
    מוצר מעניין שבהחלט היה שווה שווי של עשרות מליוני דולרים, בשביל החלום. מאז לא הגשימה את ההבטחות ומוכרת בעיקר מניות
  • 3.
    זבל של חברות ישראליות ויהודים תאבי בצע (ל"ת)
    אפק 28/12/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אדון כתב. תסתכל בבקשה ב ETF בשם ARKQ של משקיעה מוב 28/12/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
    אדון כתב. תסתכל בבקשה ב ETF בשם ARKQ של משקיעה מובילה בו ולסרטי בשם קטי וודס. ננו נמצאת שם במקום ה 18 המאוד מכובד בין אריות עולם.
  • זה לא אומר כלום (ל"ת)
    איתי 28/12/2020 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החברה תתרסק אין לה מוצר רציני (ל"ת)
    מנחם 28/12/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.