דסקטופ מטאל תלת מימד
דסקטופ מטאל תלת מימד

המניה שמזנקת ב-96% ומה הקשר הישראלי?

דסקטופ מטאל מזנקת אחרי שבית המשפט הורה לננודיימנשין להשלים את עסקת הרכישה שהוכרזה לפני תשעה חודשים
אדיר בן עמי | (3)

מניית דסקטופ מטאל Desktop Metal מזנקת ב-85% בעקבות החלטה של בית המשפט בדלאוור, שקבע כי חברת ננודיימנשין Nano Dimension 9.72%  הישראלית-אמריקאית חייבת להשלים את עסקת הרכישה שהוכרזה לפני תשעה חודשים. מנגד, מניית ננודיימנשין צונחת בכ-16.5% בתגובה לפסיקה.


לפני תשעה חודשים בלבד, נראה היה שהכל זורם על מי מנוחות עבור ננודיימנשין, שמניותיה נסחרו ברמות גבוהות יחסית. החברה, המתמחה בטכנולוגיות הדפסת תלת-ממד, פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון השני שהציגו עלייה של 11% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם, והכריזה על תוכניות לרכוש את המתחרה דסקטופ מטאל תמורת 183 מיליון דולר, או 5.50 דולר למניה.


אולם זמן קצר לאחר מכן, ננודיימנשין החלה לגלות סימני חרטה על העסקה וניסתה לסגת ממנה. עד דצמבר, הסכסוך כבר הגיע לבתי המשפט, כאשר דסקטופ מטאל תבעה את ננודיימנשין בטענה שהחברה נכשלה ב"שימוש במאמצים סבירים להשיג אישור רגולטורי בהקדם האפשרי בקשר להסכם המיזוג בין הצדדים". דסקטופ מטאל דרשה "ביצוע ספציפי" - כלומר, ביקשה מבית המשפט להורות לננודיימנשין להשלים את המיזוג ולהעביר את הכסף המובטח.


דרישת דסקטופ מטאל מבית המשפט הייתה לאלץ את ננודיימנשין לפנות לוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS) לאישור המיזוג, ולאחר מכן להשלים את העסקה תוך חמישה ימים מקבלת האישור, שכן "כל התנאים הרגולטוריים האחרים כבר מולאו על פי הסכם המיזוג", ואישור ה-CFIUS היה השלב האחרון שנותר.


היום הודיעה דסקטופ מטאל כי בית המשפט של דלאוור פסק לטובתה, "קבע כי ננו הפרה באופן מהותי את הסכם המיזוג, דחה את תביעות הנגד של ננו, והעניק לדסקטופ מטאל ביצוע ספציפי". ננודיימנשין הונחתה לחתום על הסכם ביטחון לאומי עם ה-CFIUS בתוך 48 שעות, ולאחר מכן להשלים את רכישת דסקטופ מטאל עד ל-31 במרץ (או להאריך את המועד האחרון למיזוג אם הדבר אינו אפשרי).


ניהול שנוי במחלוקת

המהלכים של ננודיימנשין משקפים את הניהול השנוי במחלוקת של יואב שטרן, מייסד החברה ומנכ"לה לשעבר. שטרן, שהודח לאחרונה מתפקידו, נחשב בעיני רבים לדמות שנויה במחלוקת בקהילה העסקית. תחת הנהגתו, החברה גייסה מיליארדי דולרים ממשקיעים אמריקאים, אך למרות שמניית החברה נסחרה במחיר שמשקף פחות ממחצית המזומנים שבקופתה, שטרן לא הסכים להחזיר כספים למשקיעים באמצעות רכישה עצמית משמעותית של מניות או חלוקת דיבידנד.


בוול-סטריט טוענים כי הפסיקה עשויה לסמן תפנית חיובית עבור משקיעי ננודיימנשין, שכן היא עשויה לאלץ את הנהלת החברה הנוכחית להשתמש בחלק מהמזומנים שצברה למטרה עסקית ממשית. אם העסקה תושלם כמתוכנן, ננודיימנשין תרכוש נכסים טכנולוגיים משמעותיים בתחום הדפסת התלת-ממד, שעשויים לחזק את מעמדה בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"


למרות שננודיימנשין עשויה לנסות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון של דלאוור, ואולי אף לבית המשפט העליון של ארצות הברית, המשקיעים שמוכרים את מניות ננו וקונים בכבדות את מניות דסקטופ מטאל נראים משוכנעים שהתוצאה הסבירה ביותר היא שהחברה הישראלית-אמריקאית תעשה בסופו של דבר את מה שהסכימה לעשות לפני תשעה חודשים - לקנות את דסקטופ מטאל.


הניסיון לרכוש את סטרטסיס

סטרטסיס, חברה מובילה בתחום מדפסות התלת-ממד, הייתה בשנים האחרונות במרכז מאבק שליטה משמעותי בענף. החברה הייתה יעד לניסיונות רכישה מצד שלוש חברות שונות, כשהבולטת ביניהן הייתה ננו דיימנשן שהציעה לרכוש את סטרטסיס במחיר גבוה משמעותית מערכה הנוכחי בשוק, אך ההצעה נדחתה על ידי הנהלת החברה.


החשש מפני השתלטות עוינת היה כה חזק, שסטרטסיס אף אימצה "גלולת רעל" - מנגנון הגנה פיננסי שנועד למנוע השתלטות בלתי רצויה, בעיקר מצד ננו דיימנשן. הדבר שיקף את המתח הרב בתעשייה ואת הלחץ הגובר על החברות בענף הדפסת התלת-ממד, שסבלו מירידה בשווי שוק ומצמיחה איטית מהצפוי. שתי חברות נוספות שביקשו לרכוש את סטרטסיס היו 3D Systems, המתחרה הבולטת שלה, ודסקטופ מטאל.


בסופו של דבר, הפתרון לסטרטסיס הגיע מכיוון בלתי צפוי - קרן ההשקעות הפרטית פורטיסימו, בניהולו של יובל כהן. פורטיסימו החליטה להשקיע 120 מיליון דולר בסטרטסיס תמורת 14% ממניותיה, במחיר של 10.3 דולר למניה, המשקף פרמיה של 10.6% על מחיר המניה בסוף המסחר האחרון. עסקה זו הפכה את פורטיסימו לבעלת המניות הגדולה בחברה עם אחזקה כוללת של 15.5%, עוקפת את ננו דיימנשן שתחזיק ב-11.9% בעקבות העסקה.


המעניין בעסקה הוא שסטרטסיס הסכימה למכירת חלק משמעותי ממניותיה לפורטיסימו במחיר הנמוך ב-50% מהמחיר שהוצע לה על ידי ננו דיימנשן. ההסבר לכך נעוץ בירידה הדרמטית בשווי החברות בענף הדפסת התלת-ממד, שנבעה מהריבית הגבוהה, מחזורי מכירה ארוכים וסנטימנט שלילי כלפי התעשייה בעקבות אכזבות מחברות אחרות בענף.



המצב המאתגר של דסקטופ מטאל

דסקטופ מטאל, שהתפתחה מתוך מעבדת מחקר ב-MIT ומספקת מדפסות תלת-ממד, חומרי ייצור ותוכנה למגוון תעשיות, נמצאת בתקופה קשה. במהלך ששת החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2024, מחיר המניה שלה צנח ב-36.3% לרמה של 2.62 דולר למניה. הירידה החדה נבעה בחלקה מתוצאות רבעוניות חלשות, והיא משקפת את האתגרים הפיננסיים העומדים בפני החברה.


אחד מהאינדיקטורים המדאיגים ביותר הוא מגמת ההכנסות של החברה. בעוד שמשקיעים רבים מתמקדים בצמיחה לטווח ארוך, דסקטופ מטאל הציגה ירידה שנתית של 2.4% בהכנסות במהלך השנתיים האחרונות. נתון זה מהווה מפנה חד ממגמת החמש שנים של החברה, ומעיד על קשיים בשימור בסיס הלקוחות או ביכולת לנצל הזדמנויות שוק.


שריפת המזומנים של החברה מהווה גורם מדאיג נוסף. תזרים המזומנים החופשי של דסקטופ מטאל, מדד המשקף את כל ההוצאות התפעוליות וההוניות, הציג שולי תזרים מזומנים חופשי שליליים של 103% בממוצע בחמש השנים האחרונות. משמעות הדבר היא ששריפת המזומנים עמדה על 103.30 דולר עבור כל 100 דולר של הכנסות – קצב בלתי בר-קיימא שפוגע ביכולת החברה לצמוח ולהתפתח.


מצב המאזן של החברה מעורר דאגה נוספת. דסקטופ מטאל שרפה 84.07 מיליון דולר במהלך השנה האחרונה, וחובותיה בסך 120.7 מיליון דולר עולים על יתרת המזומנים שלה העומדת על 46.03 מיליון דולר בלבד. מצב זה הגביר את הסיכון שהחברה תצטרך לגייס הון נוסף בתנאים לא נוחיםולהוביל לדילול משמעותי של בעלי המניות. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 26/03/2025 09:42
    הגב לתגובה זו
    על הקטןהמסוכןהתנודתי! מי שהולך בדרך הזו......כדברי אחד העם לא זה הדרך!
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 07:39
    הגב לתגובה זו
    האיש עף על עצמו. גייס 1.5 מיליארד דולר שרף חלק גדול מהכסף על רכישות הזויות וחלק נוסף שרף על ערוץ החיים הטובים
  • 1.
    אנונימי 25/03/2025 21:00
    הגב לתגובה זו
    בלוף מנופח בועתי מבעית
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.