דסקטופ מטאל תלת מימד
דסקטופ מטאל תלת מימד

המניה שמזנקת ב-96% ומה הקשר הישראלי?

דסקטופ מטאל מזנקת אחרי שבית המשפט הורה לננודיימנשין להשלים את עסקת הרכישה שהוכרזה לפני תשעה חודשים
אדיר בן עמי | (3)

מניית דסקטופ מטאל Desktop Metal מזנקת ב-85% בעקבות החלטה של בית המשפט בדלאוור, שקבע כי חברת ננודיימנשין Nano Dimension -2.5%  הישראלית-אמריקאית חייבת להשלים את עסקת הרכישה שהוכרזה לפני תשעה חודשים. מנגד, מניית ננודיימנשין צונחת בכ-16.5% בתגובה לפסיקה.


לפני תשעה חודשים בלבד, נראה היה שהכל זורם על מי מנוחות עבור ננודיימנשין, שמניותיה נסחרו ברמות גבוהות יחסית. החברה, המתמחה בטכנולוגיות הדפסת תלת-ממד, פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון השני שהציגו עלייה של 11% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם, והכריזה על תוכניות לרכוש את המתחרה דסקטופ מטאל תמורת 183 מיליון דולר, או 5.50 דולר למניה.


אולם זמן קצר לאחר מכן, ננודיימנשין החלה לגלות סימני חרטה על העסקה וניסתה לסגת ממנה. עד דצמבר, הסכסוך כבר הגיע לבתי המשפט, כאשר דסקטופ מטאל תבעה את ננודיימנשין בטענה שהחברה נכשלה ב"שימוש במאמצים סבירים להשיג אישור רגולטורי בהקדם האפשרי בקשר להסכם המיזוג בין הצדדים". דסקטופ מטאל דרשה "ביצוע ספציפי" - כלומר, ביקשה מבית המשפט להורות לננודיימנשין להשלים את המיזוג ולהעביר את הכסף המובטח.


דרישת דסקטופ מטאל מבית המשפט הייתה לאלץ את ננודיימנשין לפנות לוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS) לאישור המיזוג, ולאחר מכן להשלים את העסקה תוך חמישה ימים מקבלת האישור, שכן "כל התנאים הרגולטוריים האחרים כבר מולאו על פי הסכם המיזוג", ואישור ה-CFIUS היה השלב האחרון שנותר.


היום הודיעה דסקטופ מטאל כי בית המשפט של דלאוור פסק לטובתה, "קבע כי ננו הפרה באופן מהותי את הסכם המיזוג, דחה את תביעות הנגד של ננו, והעניק לדסקטופ מטאל ביצוע ספציפי". ננודיימנשין הונחתה לחתום על הסכם ביטחון לאומי עם ה-CFIUS בתוך 48 שעות, ולאחר מכן להשלים את רכישת דסקטופ מטאל עד ל-31 במרץ (או להאריך את המועד האחרון למיזוג אם הדבר אינו אפשרי).


ניהול שנוי במחלוקת

המהלכים של ננודיימנשין משקפים את הניהול השנוי במחלוקת של יואב שטרן, מייסד החברה ומנכ"לה לשעבר. שטרן, שהודח לאחרונה מתפקידו, נחשב בעיני רבים לדמות שנויה במחלוקת בקהילה העסקית. תחת הנהגתו, החברה גייסה מיליארדי דולרים ממשקיעים אמריקאים, אך למרות שמניית החברה נסחרה במחיר שמשקף פחות ממחצית המזומנים שבקופתה, שטרן לא הסכים להחזיר כספים למשקיעים באמצעות רכישה עצמית משמעותית של מניות או חלוקת דיבידנד.


בוול-סטריט טוענים כי הפסיקה עשויה לסמן תפנית חיובית עבור משקיעי ננודיימנשין, שכן היא עשויה לאלץ את הנהלת החברה הנוכחית להשתמש בחלק מהמזומנים שצברה למטרה עסקית ממשית. אם העסקה תושלם כמתוכנן, ננודיימנשין תרכוש נכסים טכנולוגיים משמעותיים בתחום הדפסת התלת-ממד, שעשויים לחזק את מעמדה בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"


למרות שננודיימנשין עשויה לנסות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון של דלאוור, ואולי אף לבית המשפט העליון של ארצות הברית, המשקיעים שמוכרים את מניות ננו וקונים בכבדות את מניות דסקטופ מטאל נראים משוכנעים שהתוצאה הסבירה ביותר היא שהחברה הישראלית-אמריקאית תעשה בסופו של דבר את מה שהסכימה לעשות לפני תשעה חודשים - לקנות את דסקטופ מטאל.


הניסיון לרכוש את סטרטסיס

סטרטסיס, חברה מובילה בתחום מדפסות התלת-ממד, הייתה בשנים האחרונות במרכז מאבק שליטה משמעותי בענף. החברה הייתה יעד לניסיונות רכישה מצד שלוש חברות שונות, כשהבולטת ביניהן הייתה ננו דיימנשן שהציעה לרכוש את סטרטסיס במחיר גבוה משמעותית מערכה הנוכחי בשוק, אך ההצעה נדחתה על ידי הנהלת החברה.


החשש מפני השתלטות עוינת היה כה חזק, שסטרטסיס אף אימצה "גלולת רעל" - מנגנון הגנה פיננסי שנועד למנוע השתלטות בלתי רצויה, בעיקר מצד ננו דיימנשן. הדבר שיקף את המתח הרב בתעשייה ואת הלחץ הגובר על החברות בענף הדפסת התלת-ממד, שסבלו מירידה בשווי שוק ומצמיחה איטית מהצפוי. שתי חברות נוספות שביקשו לרכוש את סטרטסיס היו 3D Systems, המתחרה הבולטת שלה, ודסקטופ מטאל.


בסופו של דבר, הפתרון לסטרטסיס הגיע מכיוון בלתי צפוי - קרן ההשקעות הפרטית פורטיסימו, בניהולו של יובל כהן. פורטיסימו החליטה להשקיע 120 מיליון דולר בסטרטסיס תמורת 14% ממניותיה, במחיר של 10.3 דולר למניה, המשקף פרמיה של 10.6% על מחיר המניה בסוף המסחר האחרון. עסקה זו הפכה את פורטיסימו לבעלת המניות הגדולה בחברה עם אחזקה כוללת של 15.5%, עוקפת את ננו דיימנשן שתחזיק ב-11.9% בעקבות העסקה.


המעניין בעסקה הוא שסטרטסיס הסכימה למכירת חלק משמעותי ממניותיה לפורטיסימו במחיר הנמוך ב-50% מהמחיר שהוצע לה על ידי ננו דיימנשן. ההסבר לכך נעוץ בירידה הדרמטית בשווי החברות בענף הדפסת התלת-ממד, שנבעה מהריבית הגבוהה, מחזורי מכירה ארוכים וסנטימנט שלילי כלפי התעשייה בעקבות אכזבות מחברות אחרות בענף.



המצב המאתגר של דסקטופ מטאל

דסקטופ מטאל, שהתפתחה מתוך מעבדת מחקר ב-MIT ומספקת מדפסות תלת-ממד, חומרי ייצור ותוכנה למגוון תעשיות, נמצאת בתקופה קשה. במהלך ששת החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2024, מחיר המניה שלה צנח ב-36.3% לרמה של 2.62 דולר למניה. הירידה החדה נבעה בחלקה מתוצאות רבעוניות חלשות, והיא משקפת את האתגרים הפיננסיים העומדים בפני החברה.


אחד מהאינדיקטורים המדאיגים ביותר הוא מגמת ההכנסות של החברה. בעוד שמשקיעים רבים מתמקדים בצמיחה לטווח ארוך, דסקטופ מטאל הציגה ירידה שנתית של 2.4% בהכנסות במהלך השנתיים האחרונות. נתון זה מהווה מפנה חד ממגמת החמש שנים של החברה, ומעיד על קשיים בשימור בסיס הלקוחות או ביכולת לנצל הזדמנויות שוק.


שריפת המזומנים של החברה מהווה גורם מדאיג נוסף. תזרים המזומנים החופשי של דסקטופ מטאל, מדד המשקף את כל ההוצאות התפעוליות וההוניות, הציג שולי תזרים מזומנים חופשי שליליים של 103% בממוצע בחמש השנים האחרונות. משמעות הדבר היא ששריפת המזומנים עמדה על 103.30 דולר עבור כל 100 דולר של הכנסות – קצב בלתי בר-קיימא שפוגע ביכולת החברה לצמוח ולהתפתח.


מצב המאזן של החברה מעורר דאגה נוספת. דסקטופ מטאל שרפה 84.07 מיליון דולר במהלך השנה האחרונה, וחובותיה בסך 120.7 מיליון דולר עולים על יתרת המזומנים שלה העומדת על 46.03 מיליון דולר בלבד. מצב זה הגביר את הסיכון שהחברה תצטרך לגייס הון נוסף בתנאים לא נוחיםולהוביל לדילול משמעותי של בעלי המניות. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 26/03/2025 09:42
    הגב לתגובה זו
    על הקטןהמסוכןהתנודתי! מי שהולך בדרך הזו......כדברי אחד העם לא זה הדרך!
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 07:39
    הגב לתגובה זו
    האיש עף על עצמו. גייס 1.5 מיליארד דולר שרף חלק גדול מהכסף על רכישות הזויות וחלק נוסף שרף על ערוץ החיים הטובים
  • 1.
    אנונימי 25/03/2025 21:00
    הגב לתגובה זו
    בלוף מנופח בועתי מבעית
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.