הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
נפט
צילום: iStock

"החיסון לקורונה לא ישפיע על שווקי הנפט עד אמצע 2021"

בתחזית המלאה ל-2020, סוכנות האנרגיה הבינ"ל חתכה את צפי לביקוש של הזהב השחור ב-8.8 מיליון חביות ליום, כשגם בשנה הבאה לא נחזור לרמות הצריכה של לפני המגפה
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה נפט שווקים גלובליים

לאחר החגיגות בשווקים סביב הצלחת שלב 3 בניסוי לחיסון של פייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX), לאט לאט יותר ויותר גופים דואגים לשפוך מים קרים על האופטימיות ומזכירים לנו שהשפעות המגפה על הכלכלה רחוקות מלהסתיים. הפעם תורה של סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA), שחוזה צמצום משמעותי בצריכת הנפט ב-2020 ועלייה חזרה ב-2021 – אבל עדיין לא נגיע לרמה של תרום המגפה עד 2022.

 

הידיעה של החיסון הקפיצה גם את מחירי הנפט. זה לא מפליא. הנפט נחשב לסם החיים של הכלכלה. הוא מניע ספינות, מטוסים, רכבים, מפעלים וגם תעשיית הפלסטיק תלויה בו. אז ביום שבואינג (BA), החברה הגדולה והכי מוכה בשנה האחרונה בשוק התעופה העולמי עולה ב-14.5%, סביר להניח שהנפט יעשה ראלי דומה, על רקע התחזיות לעלייה בכלכלה.

 

המחיר לחוזה לחודש דצמבר לפני הדיווח בשני עמד על 38.1 דולר לחבית כשאתמול כבר הגיע לרמה של 42.9 דולר וכעת הוא החל במגמת ירידה מחודשת לרמה של 41.55 דולר לחבית. הנפט מסוג ברנט עבר בערך פחות או יותר את אותו העקום, מרמה של 40.3 דולר לחבית, לשיא של 45.2 דולר וירידה ל-43.8 דולר לחבית נכון לכתיבת שורות אלה.

התחזית ל-2021 מעודדת - אבל לא מאוד

לפי התחזית הכוללת של ה-IEA, ב-2020 צפויה קיטון יומי של 8.8 מיליון חביות ביום ומדובר בירידה של 400 אלף חביות מהתחזית הקודמת. זאת בשל התגברות הסגרים באירופה והעלייה המהותית במספר הנדבקים בארה"ב בשבועות האחרונים.

 

לגבי 2021, התחזית קצת יותר אופטימית ובה מעלה ה-IEA את התחזית, כך שבממוצע היומי יצרכו 5.8 מיליון חביות – עדיין פחות 3 מיליון חביות ביום ביחס ל-2019. "מוקדם מדי כדי לדעת מתי החיסונים יאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים. לעת עתה, התחזיות שלנו לא צופות השפעה משמעותית על המחצית הראשונה של 2021", כתבו ב-IEA.

 

בתחילת החודש הבא קרטל הנפט, אופ"ק ומדינות אופ"ק+, צפויות להיפגש ולנסות להגיע מדיניות שאיבה חדשה. לאחר מלחמת המחירים – שהורידה את מחיר החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר לחבית לפני שהתאזנו על 11 דולר לקראת פקיעתם – במאי השנה הסכימו המדינות לחתוך 9.7 מיליון חביות בתפוקה, כדי להתמודד עם העודף העולמי שנוצר עקב השפעות המגפה. באוגוסט צמצמו את הצמצום לכדי 7.7 מיליון חביות.

 

עם זאת, באופ"ק קצת יותר פסימיים מה-IEA, כשאתמול בתחזית השנתית שלהם הארגון של 13 המדינות חזה כי תהיינה התכווצות שנתית של 9.8 מיליון חביות ב-2020, אבל עלייה ל-6.2 מיליון חביות יומיות ב-2021.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


כרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיותכרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיות

1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בסיפור אמריקאי לחג: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה לוטו

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בזכייה חריגה במיוחד: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי. מדובר בזכייה השנייה בגודלה בתולדות הלוטו בארה"ב, והפעם השנייה בלבד שכרטיס שנמכר במדינת ארקנסו זוכה בג'קפוט הפאוורבול. המספרים שעלו בהגרלה היו 4, 25, 31, 52 ו־59, ולצדם מספר הפאוורבול 19. הסיכוי לפגוע בכל ששת המספרים עמד על אחד ל־292.2 מיליון.

בתזמון מושלם, כאילו היה אגדה של חג המולד, הפרס תפח לאחר רצף ארוך של הגרלות ללא זוכה, מה שהוביל לעלייה חדה ברכישת כרטיסים בימים שקדמו לחג. הזוכה המאושר שילם שני דולרים בלבד עבור הכרטיס, ויעמוד בפני דילמה, האם לבחור בין קבלת הפרס בפריסה של 29 תשלומים שנתיים, או לקבל תשלום חד-פעמי של כ-835 מיליון דולר לפני מסים. ניכויי המס הפדרליים והמדינתיים צפויים להפחית סכום משמעותי מהזכייה בפועל.

שוק הלוטו האמריקאי ממשיך לשבור שיאים

זכיות בהיקפים של יותר ממיליארד דולר הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר בלוטו האמריקאי, בין היתר בשל שינויי מבנה המשחק והעלאת הסיכויים לג'קפוטים מצטברים. השיא ההיסטורי נרשם בשנת 2022, אז זכה כרטיס בקליפורניה בפרס של יותר מ־2 מיליארד דולר.

מעבר להשפעה הדרמטית על חייו של הזוכה עצמו, זכיות בסדרי גודל כאלה יוצרות אפקט כלכלי רחב היקף. הצטברות ג'קפוטים גבוהים לאורך זמן מובילה לגלי רכישה מוגברים של כרטיסי הגרלה, במיוחד בימים הסמוכים למועד ההגרלה, ומזניקה את היקפי ההכנסות של מפעילי הלוטו ברחבי ארה"ב. ההכנסות הללו מוזרמות לקרנות הלוטו המדינתיות, המשמשות מקור מימון משמעותי למערכות חינוך, לפיתוח תשתיות ולפרויקטים ציבוריים שונים, ולעיתים אף לתקצוב מלגות ותוכניות רווחה. 

במובן הזה, סכומי עתק חריגים אינם רק אירוע צרכני או תרבותי, אלא גם מנגנון שמגדיל זמנית את הכנסות המדינות ומשפיע בפועל על התקציבים הציבוריים שלהן.

להמשך הכתבה לחץ כאן