נפט
צילום: iStock

"החיסון לקורונה לא ישפיע על שווקי הנפט עד אמצע 2021"

בתחזית המלאה ל-2020, סוכנות האנרגיה הבינ"ל חתכה את צפי לביקוש של הזהב השחור ב-8.8 מיליון חביות ליום, כשגם בשנה הבאה לא נחזור לרמות הצריכה של לפני המגפה
ארז ליבנה |

לאחר החגיגות בשווקים סביב הצלחת שלב 3 בניסוי לחיסון של פייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX), לאט לאט יותר ויותר גופים דואגים לשפוך מים קרים על האופטימיות ומזכירים לנו שהשפעות המגפה על הכלכלה רחוקות מלהסתיים. הפעם תורה של סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA), שחוזה צמצום משמעותי בצריכת הנפט ב-2020 ועלייה חזרה ב-2021 – אבל עדיין לא נגיע לרמה של תרום המגפה עד 2022.

 

הידיעה של החיסון הקפיצה גם את מחירי הנפט. זה לא מפליא. הנפט נחשב לסם החיים של הכלכלה. הוא מניע ספינות, מטוסים, רכבים, מפעלים וגם תעשיית הפלסטיק תלויה בו. אז ביום שבואינג (BA), החברה הגדולה והכי מוכה בשנה האחרונה בשוק התעופה העולמי עולה ב-14.5%, סביר להניח שהנפט יעשה ראלי דומה, על רקע התחזיות לעלייה בכלכלה.

 

המחיר לחוזה לחודש דצמבר לפני הדיווח בשני עמד על 38.1 דולר לחבית כשאתמול כבר הגיע לרמה של 42.9 דולר וכעת הוא החל במגמת ירידה מחודשת לרמה של 41.55 דולר לחבית. הנפט מסוג ברנט עבר בערך פחות או יותר את אותו העקום, מרמה של 40.3 דולר לחבית, לשיא של 45.2 דולר וירידה ל-43.8 דולר לחבית נכון לכתיבת שורות אלה.

התחזית ל-2021 מעודדת - אבל לא מאוד

לפי התחזית הכוללת של ה-IEA, ב-2020 צפויה קיטון יומי של 8.8 מיליון חביות ביום ומדובר בירידה של 400 אלף חביות מהתחזית הקודמת. זאת בשל התגברות הסגרים באירופה והעלייה המהותית במספר הנדבקים בארה"ב בשבועות האחרונים.

 

לגבי 2021, התחזית קצת יותר אופטימית ובה מעלה ה-IEA את התחזית, כך שבממוצע היומי יצרכו 5.8 מיליון חביות – עדיין פחות 3 מיליון חביות ביום ביחס ל-2019. "מוקדם מדי כדי לדעת מתי החיסונים יאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים. לעת עתה, התחזיות שלנו לא צופות השפעה משמעותית על המחצית הראשונה של 2021", כתבו ב-IEA.

 

בתחילת החודש הבא קרטל הנפט, אופ"ק ומדינות אופ"ק+, צפויות להיפגש ולנסות להגיע מדיניות שאיבה חדשה. לאחר מלחמת המחירים – שהורידה את מחיר החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר לחבית לפני שהתאזנו על 11 דולר לקראת פקיעתם – במאי השנה הסכימו המדינות לחתוך 9.7 מיליון חביות בתפוקה, כדי להתמודד עם העודף העולמי שנוצר עקב השפעות המגפה. באוגוסט צמצמו את הצמצום לכדי 7.7 מיליון חביות.

 

עם זאת, באופ"ק קצת יותר פסימיים מה-IEA, כשאתמול בתחזית השנתית שלהם הארגון של 13 המדינות חזה כי תהיינה התכווצות שנתית של 9.8 מיליון חביות ב-2020, אבל עלייה ל-6.2 מיליון חביות יומיות ב-2021.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.