נפט
צילום: iStock

"החיסון לקורונה לא ישפיע על שווקי הנפט עד אמצע 2021"

בתחזית המלאה ל-2020, סוכנות האנרגיה הבינ"ל חתכה את צפי לביקוש של הזהב השחור ב-8.8 מיליון חביות ליום, כשגם בשנה הבאה לא נחזור לרמות הצריכה של לפני המגפה
ארז ליבנה |

לאחר החגיגות בשווקים סביב הצלחת שלב 3 בניסוי לחיסון של פייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX), לאט לאט יותר ויותר גופים דואגים לשפוך מים קרים על האופטימיות ומזכירים לנו שהשפעות המגפה על הכלכלה רחוקות מלהסתיים. הפעם תורה של סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA), שחוזה צמצום משמעותי בצריכת הנפט ב-2020 ועלייה חזרה ב-2021 – אבל עדיין לא נגיע לרמה של תרום המגפה עד 2022.

 

הידיעה של החיסון הקפיצה גם את מחירי הנפט. זה לא מפליא. הנפט נחשב לסם החיים של הכלכלה. הוא מניע ספינות, מטוסים, רכבים, מפעלים וגם תעשיית הפלסטיק תלויה בו. אז ביום שבואינג (BA), החברה הגדולה והכי מוכה בשנה האחרונה בשוק התעופה העולמי עולה ב-14.5%, סביר להניח שהנפט יעשה ראלי דומה, על רקע התחזיות לעלייה בכלכלה.

 

המחיר לחוזה לחודש דצמבר לפני הדיווח בשני עמד על 38.1 דולר לחבית כשאתמול כבר הגיע לרמה של 42.9 דולר וכעת הוא החל במגמת ירידה מחודשת לרמה של 41.55 דולר לחבית. הנפט מסוג ברנט עבר בערך פחות או יותר את אותו העקום, מרמה של 40.3 דולר לחבית, לשיא של 45.2 דולר וירידה ל-43.8 דולר לחבית נכון לכתיבת שורות אלה.

התחזית ל-2021 מעודדת - אבל לא מאוד

לפי התחזית הכוללת של ה-IEA, ב-2020 צפויה קיטון יומי של 8.8 מיליון חביות ביום ומדובר בירידה של 400 אלף חביות מהתחזית הקודמת. זאת בשל התגברות הסגרים באירופה והעלייה המהותית במספר הנדבקים בארה"ב בשבועות האחרונים.

 

לגבי 2021, התחזית קצת יותר אופטימית ובה מעלה ה-IEA את התחזית, כך שבממוצע היומי יצרכו 5.8 מיליון חביות – עדיין פחות 3 מיליון חביות ביום ביחס ל-2019. "מוקדם מדי כדי לדעת מתי החיסונים יאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים. לעת עתה, התחזיות שלנו לא צופות השפעה משמעותית על המחצית הראשונה של 2021", כתבו ב-IEA.

 

בתחילת החודש הבא קרטל הנפט, אופ"ק ומדינות אופ"ק+, צפויות להיפגש ולנסות להגיע מדיניות שאיבה חדשה. לאחר מלחמת המחירים – שהורידה את מחיר החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר לחבית לפני שהתאזנו על 11 דולר לקראת פקיעתם – במאי השנה הסכימו המדינות לחתוך 9.7 מיליון חביות בתפוקה, כדי להתמודד עם העודף העולמי שנוצר עקב השפעות המגפה. באוגוסט צמצמו את הצמצום לכדי 7.7 מיליון חביות.

 

עם זאת, באופ"ק קצת יותר פסימיים מה-IEA, כשאתמול בתחזית השנתית שלהם הארגון של 13 המדינות חזה כי תהיינה התכווצות שנתית של 9.8 מיליון חביות ב-2020, אבל עלייה ל-6.2 מיליון חביות יומיות ב-2021.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.