"החיסון לקורונה לא ישפיע על שווקי הנפט עד אמצע 2021"
לאחר החגיגות בשווקים סביב הצלחת שלב 3 בניסוי לחיסון של פייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX), לאט לאט יותר ויותר גופים דואגים לשפוך מים קרים על האופטימיות ומזכירים לנו שהשפעות המגפה על הכלכלה רחוקות מלהסתיים. הפעם תורה של סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA), שחוזה צמצום משמעותי בצריכת הנפט ב-2020 ועלייה חזרה ב-2021 – אבל עדיין לא נגיע לרמה של תרום המגפה עד 2022.
הידיעה של החיסון הקפיצה גם את מחירי הנפט. זה לא מפליא. הנפט נחשב לסם החיים של הכלכלה. הוא מניע ספינות, מטוסים, רכבים, מפעלים וגם תעשיית הפלסטיק תלויה בו. אז ביום שבואינג (BA), החברה הגדולה והכי מוכה בשנה האחרונה בשוק התעופה העולמי עולה ב-14.5%, סביר להניח שהנפט יעשה ראלי דומה, על רקע התחזיות לעלייה בכלכלה.
המחיר לחוזה לחודש דצמבר לפני הדיווח בשני עמד על 38.1 דולר לחבית כשאתמול כבר הגיע לרמה של 42.9 דולר וכעת הוא החל במגמת ירידה מחודשת לרמה של 41.55 דולר לחבית. הנפט מסוג ברנט עבר בערך פחות או יותר את אותו העקום, מרמה של 40.3 דולר לחבית, לשיא של 45.2 דולר וירידה ל-43.8 דולר לחבית נכון לכתיבת שורות אלה.
התחזית ל-2021 מעודדת - אבל לא מאוד
לפי התחזית הכוללת של ה-IEA, ב-2020 צפויה קיטון יומי של 8.8 מיליון חביות ביום ומדובר בירידה של 400 אלף חביות מהתחזית הקודמת. זאת בשל התגברות הסגרים באירופה והעלייה המהותית במספר הנדבקים בארה"ב בשבועות האחרונים.
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי 2021, התחזית קצת יותר אופטימית ובה מעלה ה-IEA את התחזית, כך שבממוצע היומי יצרכו 5.8 מיליון חביות – עדיין פחות 3 מיליון חביות ביום ביחס ל-2019. "מוקדם מדי כדי לדעת מתי החיסונים יאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים. לעת עתה, התחזיות שלנו לא צופות השפעה משמעותית על המחצית הראשונה של 2021", כתבו ב-IEA.
בתחילת החודש הבא קרטל הנפט, אופ"ק ומדינות אופ"ק+, צפויות להיפגש ולנסות להגיע מדיניות שאיבה חדשה. לאחר מלחמת המחירים – שהורידה את מחיר החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר לחבית לפני שהתאזנו על 11 דולר לקראת פקיעתם – במאי השנה הסכימו המדינות לחתוך 9.7 מיליון חביות בתפוקה, כדי להתמודד עם העודף העולמי שנוצר עקב השפעות המגפה. באוגוסט צמצמו את הצמצום לכדי 7.7 מיליון חביות.
עם זאת, באופ"ק קצת יותר פסימיים מה-IEA, כשאתמול בתחזית השנתית שלהם הארגון של 13 המדינות חזה כי תהיינה התכווצות שנתית של 9.8 מיליון חביות ב-2020, אבל עלייה ל-6.2 מיליון חביות יומיות ב-2021.
- 5 עובדות על וורן באפט והאם הוא ממשיך לממש באפל?
- סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף...

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.

ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך?
האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת?
ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין?
תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.
השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן
מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.
