הניסוי השוודי - הכלכלה חוטפת, אבל ביחס לאירופה המצב לא רע
שוודיה הלכה נגד הזרם וקבעה שהיא נשארת פתוחה - לא מפחדת מהקורנה. מפחדת יותר מההשלכות של סגר על הכלכלה השוודית. האם היא הצליחה? עדיין לא ברור. בעיקר תלוי את מי שואלים. שוודיה הוכנסה לרשימה מפוקפקת של 11 מדינות מסוכנות בעולם שכלכלתן נפגעה בצורה קשה ומספר המתים ביחס לאוכלוסייה גבוה. כמה גבוה? ב-40% יותר מארצות הברית ופי 12 מנורווגיה שכנתה. אבל ביחס לאירופה כולה מצבה יחסית טוב וגם הכלכלה שלה נפגעה פחות. אז תוצאות הניסוי לא מובהקות - צריך עוד זמן כדי לדעת אם הניסוי הצליח.
בתחילת המשבר כל מדינה הגיעה עם גישה משלה להתמודדות עם המגפה. שוודיה, בניגוד ליתר העולם, החליטה שהיא ממשיכה כרגיל. לא סגרו בתי ספר ולא סגרו עסקים, לא צריך מסכות פנים, לא עוצרים כלום. הרעיון היה להגיע לחיסון עדרי. אבל במחקר שנערך על ידי משרד הבריאות השוודי, ושבו השתתפו בהתנדבות 140,000 תושבים, רק 17.6% חזרו עם תשובה חיובית לנוגדנים בדמם. וזה אחרי שהמדינה הייתה פתוחה לגמרי. כרגע, לא ברור אם בכלל ניתן להגיע לחיסון עדרי נגד הנגיף הזה.
שוודיה תתכווץ פחות מאירופה, אבל צלקות כלכליות כבר יש
הגישה הרדיקלית הזו, הביאה את מרבית מדינות העולם לשאת עיניים גבוה אל אומת הבלונדינים והבלונדיניות. בינתיים, לפחות על פניו, הניסוי הזה הוא לא הצלחה גדולה. כרגע במדינה של 10 מיליון תושבים יש למעלה מ-77 אלף בני אדם שנדבקו ומתוכם למעלה מ-5,600 מתו. מתוך כל המיתות, כמחצית הם של אוכלוסייה מבוגרת שחיה בבתי אבות. בתחילת אפריל, בכל שבוע מתו 600 כאלה.
באופן כללי, אם מסתכלים על כל מדינות העולם, בחודש שעבר אחוז התמותה היה ה-5 בגודלו ביחס לאוכלוסייה. ואנחנו עוד לא בחורף. אבל אחוז התמותה הוא נתון שקרי מכיוון שמספר החולים לא ידוע. אם מסתכלים על שכנותיה של שוודיה, אז התמונה ברורה יותר. דנמרק עם רק 611 מתים ו-353 מקרים פעילים. נורווגיה רק עם 635 מקרים פעילים ו-255 מתים. אבל ההשוואה הזו גם לא נכונה, כי שוודיה נמצאת בשלב מתקדם יותר (ככל הנראה) של המגפה - היא בפועל אמורה להיות עם שיעור הדבקה אמיתי גבוהה. שלב מתקדם יותר של התפשטות המגפה, משמעו - יותר חולים ומתים.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, בעוד שכנותיה מתחילות להיפתח למדינות אחרות, שוודיה והשוודים מחוץ לתחום בשל חוסר היכולת והנכונות לעקוב אחר ממדי ההתפרצות. זה גם ישפיע על הכלכלה, שבכל מקרה, כמו כל כלכלה אחרת, נפגעה.
כרגע התחזית הממשלתית עומדת על צמיחה שלילית של 4.5% ל-2020, אבל תחזיות אחרות מעניקות דאונסייד של 8%. כמובן שסקטורי התיירות, המלונאות והתעופה נפגעו, כאשר במאי האבטלה עמדה על 9%. אז נכון שהצמיחה השלילית עדיין נמוכה משל מרבית מדינות הגוש האירופי, אבל הצלקות כבר שם.
הכלכלה השוודית אמנם עבדה שבמקומות אחרים היה סגר. אבל אמצעי ריחוק חברתי וחשש ממיתון, גרמו לעסקים רבים להיות ריקים במרבית שעות היממה. באופן כללי, השוודים צרכו וצורכים פחות. כמו בכל מיתון.
- רבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"פשוטו כמשמעו, השוודים לא הרוויחו כלום", אמר ג'ייקוב קיקגארד, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בוושינגטון, בראיון לניו יורק טיימס. "הם פצעו את עצמם ולא הרוויחו דבר מבחינה כלכלית. הסקטור היצרני השוודי נסגר כשכל יתר העולם נסגר, בשל השבר בשרשרת האספקה – דבר שהיה צפוי לחלוטין", הוסיף.
"יכולנו לעשות עבודה טובה יותר"
החודשיים האחרונים היו קשים במיוחד לשוודים, כשבתחילת החודש הקודם בממשלה השוודית הודו כי יכלו להתנהל טוב יותר. "ניתן לומר באופן ברור, שאני חושב שיש לנו פוטנציאל גדול לשיפור", אמר אנדרס טגנל, ראש המערך למלחמה בקורונה בשוודיה – במה שבשוודית נחשב להכי קרוב להודאה באשמה.
עם זאת, במדינה אומרים כי ישנה ירידה משמעותית במספר החולים. "אם נגביר את הבדיקות, נמצא יותר חולים", אמר סגן האפדימיולוג הראשי במדינה, אנדרס וולנשטן. "אבל המקרים החמורים יותר, כלומר אלה שצריכים טיפול בבית חולים, שם המספרים דווקא יורדים".
בינתיים, הרשויות בשוודיה ממשיכות לדבוק בעמדה שלהם ולא צפוי סגר בזמן הקרוב. לטענת השלטונות שם, הסגרים עובדים בצורה חלקית וההגבלות החברתיות לא פעולות מספיק כדי להצדיק את קיומן.
- 6.אסף 21/07/2020 07:05הגב לתגובה זוצריך מעבר לנושא הכלכלה והבריאות , אמנם, שניהם בראש סדר העדיפויות. להסתכל גם על הנושא החברתי - איך מרגישים התושבים בכל הקשור למחוייבות הממשלה כלפיהם, זהו דבר לא ממש מדיד אבל עם השלכות ארוכות טווח.
- 5.בן 20/07/2020 19:58הגב לתגובה זומדינה בגודל של ישראל שספגה 5600 מתים ו 77000 חולים כשאף אחד לא יודע מה הנזק לטווח ארוך. מישהו מוכן לדמיין מה היה קורה בישראל אם היו מתים כאן 5600 איש ולא 400? ובסופו של דבר גם השבדים ביצעו סגר
- 4.מלי 20/07/2020 19:43הגב לתגובה זוהממשלה השבדית לא הנחתה אבל רשויות הבריאות המקומיות סגרו. הציבור לא יצא החוצה. 6000 המתי שלהם היו גדלים פי עשרים ויותר אם הכל היה נותר פתוח. חבל מפרסמים פייק
- 3.קוקו 20/07/2020 13:08הגב לתגובה זובשבדיה התמותה הכללית עלתה בערך ב1000 איש בתחום הרעש הסטטיסטי. לעומת 2017 למשל יש ירידה.. צריך להשוות את שבדיה לבלגיה והולנד הזקנות שם למרות הסגר תמותה גבוהה (ללא שינוי רב בתמותה הכללית). בשורה התחתונה השבדים פעלו נכון ובהחלטיות ולא שינו הגבלות כל יומיים ולא חירבו את הכלכלה לחלוטין.
- בן 20/07/2020 20:01הגב לתגובה זוהם הורים, הם סבא וסבתא. יש דברים חשובים מכסף. אגב, בסופו של דבר גם שבדיה עברה לסגר וזאת אחרי 5600 מתים
- זלמנובסקי 20/07/2020 15:11הגב לתגובה זוזה מה שאתם רוצים בארץ, לפתוח את הכלכלה, ולחסל את ההורים הקשישים שלכם, כדי לקבל את הירושות, עשרות דירות בתל אביב.
- בן 20/07/2020 20:03סוג כזה של אנשים שתמיד רואים את מדינתם ככושלת ואת האחרים כמצליחים. גם כשזה הפוך. אם ישראל הייתה משאירה הכל פתוח והחינו סופגים 5600 מתים הוא היה זועק שראש הממשלה רוצח וישראל כשלה.
- 2.ערן 20/07/2020 12:20הגב לתגובה זואם הניסוי נכשל. אתם בשמאל....היחס שלכם לחיים הולך ומתדרדר ביחס ישיר לתמיכה בהפלות.
- 1.גליה 20/07/2020 10:20הגב לתגובה זוועושים הכל כדי לגרור אותנו לאסון הומניטרי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אביגל שורק, קרדיט: החברהרבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
שיפור במרווחי הזיקוק, תוכנית התייעלות ומענקים מהמשרד לאיכות הסביבה האמריקאי דחפו את החברה לרווח שיא; המניה עלתה ב-5.5%
דלק US דלק ארה"ב US Delek US Holdings 5.66% , פרסמה את הדוחות הרבעוניים בסוף השבוע האחרון והציגה רבעון יוצא דופן עם רווח נקי של 178 מיליון דולר (2.93 דולר למניה) ו-EBITDA מתואם של כ־760 מיליון דולר. גם ללא ההשפעה החד־פעמית
של המענקים הרגולטוריים, החברה הציגה EBITDA מתואם של 319 מיליון דולר, רמה הגבוהה משמעותית ביחס לשנים קודמות.
החברה, שאין לה גרעין שליטה, מחזיקה בארבעה בתי זיקוק במדינות טקסס, לואיזיאנה וארקנסו, וכן ב-63% מחברת הבת דלק לוגיסטיקה (DKL), הפועלת בתחום
תשתיות האנרגיה והובלת נפט, גז ומים.
מאז נכנס לתפקידו ביוני 2022, מוביל המנכ"ל אביגל שורק, שעובד בקבוצה למעלה מ-13 שנה (עם הפסקה קצרה בה שימש מנכ"ל אל על), תוכנית התייעלות רחבה (EOP) שהובילה לשיפור בתזרים המזומנים בקצב שנתי של כ-180 מיליון דולר.
“ההתייעלות היא כבר לא פרויקט, אלא דרך חיים,” אמר שורק בשיחת המשקיעים. בעקבות הביצועים, עדכנה החברה כלפי מעלה את היעד השנתי של התוכנית ל-180 מיליון דולר לפחות, לעומת 130 מיליון דולר בתחזית הקודמת.
אחת התרומות המרכזיות לתוצאות האחרונות היא קבלת
מענקים מהמשרד לאיכות הסביבה האמריקאי (EPA), במסגרת פטור לבתי זיקוק קטנים. לאחר שנים של דיונים, קיבלה החברה אישור רטרואקטיבי לשנים 2019-2024 בהיקף של 280 מיליון דולר, אשר נרשמו כהפחתה בעלות המכר. שורק ציין כי החברה צפויה לממש מענקים נוספים של כ-400 מיליון דולר
נוספים במהלך חצי השנה הקרובה, ומעריכה שכל בתי הזיקוק שלה יעמדו בקריטריונים גם ב-2025.
- דלק US קופצת בוול סטריט - זוכה להעלאת המלצה מוולס פארגו
- האביר הלבן של ויסמן ובירן: דלק US רוכשת את השליטה באלון USA ב-572 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, דלק לוגיסטיקה העלתה את תחזית ה־EBITDA השנתית שלה לטווח שבין 500-520 מיליון דולר, והיא צפויה לסיים את השנה בטווח העליון. שורק הוסיף כי נרשמת מגמת שיפור גם במגזר הסיטונאי בזכות חוזים חדשים והתייעלות בלוגיסטיקה.
