גרף

ג'י.פי מורגן מאותת על 4 גורמי סיכון לשווקים - שימו לב

מדצמבר 2014 מדד הדאו ג'ונס אופיין במסחר תנודתי בטווח ה-17,500 נקודות ועד 18,321 בשיא
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה ג'יי פי מורגן

הרבה פעילים בשוק ההון יעידו כי השווקים הרבה יותר תנודתיים מבעבר, ולאחר אוגוסט האדום של 2015 ופתיחת השנה הגרועה מזה שנים - קשה להתוכח איתם. כך למשל, מדצמבר 2014 מדד הדאו ג'ונס החלט להאט את מסע העליות שהחל באוקטובר 2010, ואופיין במסחר תנודתי בטווח ה-17,500 נקודות ועד 18,321 בשיא (מאי 2015). מאז ועד היום הדאו ג'ונס נסחר בטווח הזה לא לפני שנגע באיזור ה-15,500 נקודות באמצע פברואר. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, התייחס במכתב למשקיעים לתנודתיות בשווקים ואמר כי היא כאן כדי להישאר.

"מצב הנזילות בשווקים הורע, ואנו עדים לתנודתיות גבוהה ועיוות בחלק מהשווקים. בשנה-שנתיים האחרונות נוכחנו לראות תנודיות חזקה בשוק המניות והמטבעות. כמו כן ראינו תנודתיות גבוהה מהרגיל בשוק האשראי העולמי. הסימנים הללו מעידים בדרך כלל על נזילות נמוכה. החדשות הטובות הן שהמערכת יודעת איך להתמודדת עם התנודתיות הזו. החדשות הרעות הן שאנחנו לא בדיוק יודעים מה הן הסיבות לתנודתיות הזו", כתב דיימון, והעלה את האפשרות כי אולי הדבר טמון בירידה של מספר העושי שוק בשווקים בעולם כולו.

דיימון מנה סיבות נוספות אפשריות לתנודתיות החזקה בהן גודל קטן יותר של עסקאות ותקנות רגולטוריות מכבידות. "אפשר להתווכח שתנודתיות גבוהה ונזילות נמוכה לא בהכרח דבר רע", הוסיף דיימון. "אולי היתה לנו בעבר נזילות גבוהה באופן מלאכותי, אך אנו חווים חזרה לרמה נורמלית". בכל אופן, דבר אחד דיימון הבהיר באופן ברור: "הנזילות הנמוכה והתנודתיות הגבוהה - הן כאן כדי להישאר".

בנוגע לכלכלה האמריקאית דיימון הביעה אופטימיות זהירה אך העלה את הבעייתיות לטווח הארוך. "הרבה פעמים דיברנו על הכלכלה האמריקאית בחיוב ועל הגמישות שלה. היום, הכלכלה האמריקאית מתחזקת, והמצב הרבה יותר טוב מזה שאנו שומעים בשיח הפוליטי. אבל יש לנו בעיות רציניות שאליהן צריך להתייחס - גם לכלכלה האמריקאית אין זכות אלוהית על ההצלחה".

בתוך כך, ג'י.פי מורגן פרסם למשקיעים 4 גורמים מהם צריך להיזהר בימים אלה:

1. האטה בצריכה בארה"ב ואירופה ועליית אינפלציית הליבה בארה"ב.

2. חוסר ודאות לקראת האפשרות ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי.

3. ירידה של פוטנציאל ההחזר מהשקעות מסורתיות (כמו אג"ח).

4. ניתוק שוקי ההון מביצועי הכלכלה כאשר המדדים העיקריים בארה"ב ובאירופה מגיבים באופן לא פרופורציונלי לנתוני מאקרו למיניהם.

מדד דאו ג'ונס מדצמבר 2014:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה לא הדאו ג׳ונס!!!! (ל"ת)
    בולי 07/04/2016 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 07/04/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    שניהם אנטי קפיטליסטים
  • 1.
    משקיף 07/04/2016 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם יש מישהו שמבין, זה הוא.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.