העימות הצבאי האחרון בין הודו לפקיסטן, שהתלקח לאורך גבול קשמיר, חשף שוב את עוצמתה של הברית הביטחונית בין הודו לישראל. כטב"מים, מערכות מכ"ם מתקדמות ותחמושת חכמה מתוצרת ישראלית סיפקו לצבא ההודי יתרון טקטי מכריע, בעוד שבצד הפקיסטני, מל"טים מתוצרת טורקית לא הצליחו לעמוד בציפיות כך על פי סקירה שערכו בוול סטריט ג'ורנל. התוצאה לא רק חיזקה את מעמדה של ישראל כשותפה אסטרטגית של הודו, אלא גם הדגישה את העמקת היחסים בין שתי המדינות, שהפכו בשני העשורים האחרונים לאחת הבריתות הביטחוניות המשמעותיות בעולם.

היחסים בין הודו לישראל לא תמיד היו כפי שהם היום. אמנם הודו הכירה בישראל כבר ב-1950, שנתיים לאחר קום המדינה אבל במשך עשרות שנים היא נמנעה מכינון יחסים דיפלומטיים מלאים, בין היתר בשל עמדתה הפרו-פלסטינית במהלך המלחמה הקרה. בניו דלהי לא חסכו בביקורת על ישראל והיא הייתה חלק מהשיח הציבורי במשך שנים במקביל לתמיכה בצד הפלסטיני שנותרה עיקרון מרכזי במדיניות החוץ ההודית. עם זאת, מאחורי הקלעים הונחו היסודות לשיתוף פעולה צבאי כבר בשנות ה-60 וה-70. במהלך המלחמות בין הודו לפקיסטן ב-1965 וב-1971, סיפקה ישראל ציוד צבאי חיוני, גם אם בחשאי מה שעזר לחמם את היחסים ולהביא אותם למצבם כיום.

הנקודה המכוננת ביחסים הגיעה בשנת 1992, כאשר הודו וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים. אבל המפנה האמיתי התרחש ב-1999, במהלך מלחמת קרגיל. כאשר כוחות פקיסטניים פשלו לשטח ההודי בקשמיר ישראל הייתה מהראשונות להציע סיוע והיא מיהרה לספק תחמושת מדויקת, כטב"מים מתקדמים ומערכות מכ"ם, שהטו את הכף לטובת הודו. המלחמה, שהסתיימה בניצחון הודי סימנה את תחילתה של ברית ביטחונית אסטרטגית, שהתחזקה באופן משמעותי עם עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון ב-2014.

חימום יחסים תחת ממשלת מודי

ממשלתו של מודי, שהתנערה מהקו הפרו-פלסטיני המסורתי של מפלגת הקונגרס, סללה את הדרך להעמקת היחסים עם ישראל. ב-2017 הפך מודי לראש הממשלה ההודי הראשון שביקר בישראל, צעד סמלי ששיקף את השינוי במדיניות החוץ ההודית. אמנם הודו ממשיכה לתמוך בפתרון שתי המדינות וברעיון המדינה הפלסטינית  ואפילו שלחה נציגים בכירים לביקורים בגדה המערבית אבל בפועל, הברית הביטחונית עם ישראל קפצה לראש סדר העדיפויות.

• ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
• הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבות לכך הן גם מדיניות וגם מעשיות. הודו, שמתמודדת עם איומים מצד פקיסטן וסין, צריכה טכנולוגיות צבאיות מתקדמות שיספקו לה יתרון מיידי בשדה הקרב. ישראל שהצליחה לפתח מגוון פתרונות תקיפה והגנה צבאיים מדויקים ושגם הוכחו מבצעית הפכה לשותפה אידיאלית. לפי נתוני מכון SIPRI השוודי, במהלך התקופה שבין 2020 ל-2024, ישראל הייתה ספקית הנשק השלישית בגודלה להודו, אחרי רוסיה וצרפת, כאשר כ-34% מייצוא הנשק הישראלי הופנה לשוק ההודי. בין המערכות שסופקו: מערכות שליטה ובקרה אווירית מסוג פלקון, טילים נגד טנקים, טילים נגד מטוסים, וכטב"מים מתקדמים כמו ה-Harpy וה-Harop, שמסוגלים לתקוף באופן עצמאי מטרות רדאר ומתקני אויב.

לא רק ברית בטחונית

הברית הביטחונית בין הודו לישראל אינה מסתכמת רק בייבוא נשק. בשנים האחרונות, חברות ישראליות כמו התעשייה האווירית ואלביט הרחיבו את הפעילות שלהן בהודו, תוך הקמת חברות בת, מיזמים משותפים ושותפויות עם תעשיות מקומיות. התעשייה האווירית הקימה מפעל לייצור מערכות כטב"מים בהודו, שמייצר אלפי מקומות עבודה ומשתף פעולה עם חברות כמו טאטא ענקית התעשייה ההודית. אלביט, פועלת בשיתוף עם בהרט פורג' בייצור תותחים ומערכות מרגמות, ובשיתוף עם קבוצת עדאני בפיתוח כטב"מים מתקדמים.

שיתוף הפעולה הזה משרת מטרות משותפות. עבור הודו, הוא מאפשר פיתוח תעשייה ביטחונית מקומית והפחתת התלות בספקים זרים. הוא מוריד במיוחד את התלות ברוסיה, שהיא עדיין ספקית הנשק הגדולה ביותר של הודו אבל נתפסת כפחות אמינה בגלל הסנקציות המערביות והמלחמה באוקראינה. עבור ישראל, השוק ההודי שתקציב הביטחון שלו מוערך במיליארדי דולרים מדי שנה מהווה הזדמנות כלכלית ואסטרטגית לעצב בריתות ארוכות טווח וגם להדגים את יכולות מבצעיות בשדה הקרב.

• מיקרוסופט עקפה את הציפיות - זה לא הספיק למשקיעים
• מטא פספסה בשורת הרווח - המניה צונחת ב-8%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

הציר הטורקי נחל כישלון

לפי הוול סטריט ג'ורנל העימות האחרון בין הודו לפקיסטן הדגיש לא רק את החוזק של הברית הישראלית-הודית, אלא גם את החולשה של הציר האסלאמי-טורקי-פקיסטני. טורקיה, שסיפקה לפקיסטן מל"טים כמו ה-Bayraktar TB2, נכשלה בהשגת תוצאות משמעותיות בשטח. לפי דיווחים של מומחי צבא, הכטב"מים הטורקיים לא הצליחו להתמודד עם מערכות ההגנה האווירית ההודיות שחלקן מבוססות על טכנולוגיה ישראלית. הם ציינו שהעימות בין הודו לפקיסטן חשף את הפער הטכנולוגי בין ישראל לטורקיה בתחום הכטב"מים והראה את זה שלטורקיה יש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שתוכל להתחרות ברמת הדיוק והאמינות של המערכות הישראליות.

גם ברמה הדיפלומטית טורקיה מיהרה להביע תמיכה בפקיסטן מיד עם תחילת העימות. הנשיא ארדואן אירח באיסטנבול את ראש הממשלה הפקיסטני שריף וגם את הרמטכ"ל מוניר, ונתן להם את הבטחתו שטורקיה תעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי. אבל המחוות הדיפלומטיות לא יכלו להסתיר את הכישלון בשטח מה שהרים את קרנה של ישראל כספקית נשק וגם כבעלת ברית צבאית.

השותפות בין הודו לישראל משתלבת במגמה רחבה יותר של התקרבות של תת-היבשת המזרחית אל מדינות המערב, ובמיוחד לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ לבלום את השפעתה הגוברת של סין באזור. הודו, שחוששת מהתחזקות סין בים סין הדרומי ובגבולותיה הצפוניים, רואה בישראל ובארה"ב שותפות אסטרטגיות שיכולות לסייע לה לאזן את מאזן הכוחות באזור.

עם זאת, הודו ממשיכה לשמור לעצמה את כל הקלפים פתוחים, תוך ניהול מדיניות חוץ מאוזנת ומורכבת כדי לתמוך במעמד שלה כמעצמה עולה. היא שומרת על קשרים קרובים עם מדינות כמו רוסיה ואיראן. ובמקביל היא חברה מרכזית בקבוצת BRICS הברית הכלכלית של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, שהורחבה בשנים האחרונות לכלול מדינות נוספות כמו איחוד האמירויות, מצרים ואתיופיה. 

קבוצת BRICS, המייצגת כ-40% מאוכלוסיית העולם וכרבע מהתמ"ג הגלובלי, משמשת כפלטפורמה לשיתוף פעולה כלכלי ופוליטי בין כלכלות מתפתחות, ומאפשרת להודו לקדם את האינטרסים שלה בזירה הבינלאומית תוך שהיא מציגה קו של התנגדות להגמוניה מערבית מסורתית. ההשתתפות של הודו ב-BRICS היא חלק מהגישה שלה של לרקוד על שתי החתונות תוך שהיא מנווטת בין מעצמות המערב לבין מדינות שאינן מזוהות עם הציר האמריקני כדי לשמור על העצמאות האסטרטגית שלה וזהותה כמעצמה מתפתחת.

הברית הביטחונית בין הודו לישראל מקבלת כעת זרקור תקשורתי, ומסומנת כאחת השותפויות האסטרטגיות המשפיעות בזירה הבינלאומית. הנתונים מדברים בעד עצמם: עסקאות נשק בהיקף מיליארדי דולרים, שיתופי פעולה תעשייתיים שיוצרים אלפי מקומות עבודה, ויתרון מבצעי מוכח בשדה הקרב. ישראל הפכה לשחקנית מפתח בהתעצמותה הצבאית של הודו, בעוד הודו מהווה שוק מרכזי וחיוני לתעשייה הביטחונית הישראלית.