סין משבשת לטסלה את פיתוח הרובוט האנושי
תכנית הפיתוח של הרובוט האנושי Optimus של טסלה צפוי להיתקל בקשיים משמעותיים על רקע ההגבלות של סין על ייצוא מתכות נדירות: "זה בהחלט יוביל לעיכוב, אבל אנחנו עובדים על כך שהפגיעה תהיה מינימלית", אמר המנכ"ל אילון מאסק בהתייחסות לנושא בשיחת המשקיעים, וגם - התייחסות מאסק לפגיעה הצפויה בפעילות האנרגיה של החברה
המשקיעים בסך מרוצים מדוחות טסלה Tesla 0.59% שפורסמו אמש לאחר המסחר - למרות שהחברה פספסה את צפי האנליסטים, המשקיעים אופטימיים אחרי שמאסק אמר שהוא יצמצם את הפעילות שלו בממשל טראמפ ויתמקד יותר בניהול החברה. המניה קופצת ב-7% במסחר המוקדם, אבל אחד התחומים שמאסק בונה עליהם בעתיד דווקא צפוי להיפגע כתוצאה מההתפתחויות האחרונות מול סין.
מאסק ציין שההגבלות של סין על ייצור מתכות נדירות צפוי להביא לעיכובים בפיתוח של הרובוט האנושי, Optimus. טסלה קונה מהסיניים מתכות מגנטיות שהן קריטות לפיתוח הרובוט, והיא למעשה אחת מהרוכשות הגדולות ביותר של המתכות האלה. בשיחת המשקיעים מאסק ציין כי בהחלט צפויים עיכובים, אבל גם הביע אופטימיות: "אנחנו בשיחות מולם ומנסים לפתור את זה", הוא ציין. "הדאגה העיקרית שלהם היא שהמתכות לא ישומשו לצרכים צבאיים, וכמובן שזו ממש לא המטרה שלנו כאן".
ממשל סין הטיל מגבלות מחמירות על ייצוא של מספר מתכות נדירות מהמדינה. בעוד השימוש במתכות די נישתי באופן כללי, חלקן קריטיות לתעשיות כמו לייזר אופטי, טכנולוגיית רדאר, טורבינות רוח וציפוי של מנועי סילון למטוסים. בתגובה להודעה של מאסק על העיכוסים הצפויים, מניות של חברות סיניות המפתחות רובוטים אנושיים קפצו, כמו המניות של UBTech Robotics Corp, Horizon Robotics Inc, Zhejiang Changsheng Sliding Bearings Co ו-Jiangsu Pacific Precision Forging Co שהמניות שלהן קפצו כולם במעל 10%.
פגיעה צפויה גם במגזר האנרגיה
מאסק ציין שצפויה פגיעה גם במגזר האנרגיה של החברה, מגזר שבעוד ההכנסות שלו זניחות לחברה, ממשיך לצמוח במהירות: ""ההשפעה של המכסים על תחום האנרגיה תהיה משמעותית במיוחד, משום שאנו רוכשים תאי סוללה מסוג LFP (ליתיום ברזל פוספט) מסין", אמר מאסק. "אנחנו נמצאים בתהליך של התקנת ציוד לייצור מקומי של תאי סוללה מסוג LFP בארה"ב", הוסיף, וציין כי טסלה פועלת גם להבטיח אספקה מספקים שאינם מבוססים בסין, אך זה תהליך שייקח זמן.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- עוקפת את טסלה בסיבוב: הנהיגה האוטונומית עולה לכביש המהיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון ההכנסות של מגזר האנרגיה של טסלה זינקו ב-67% והסתכמו ב-2.7 מיליארד דולר, כשהרווח הגולמי זינק ב-82% והסתכם ב-690 מיליון דולר.
- 1.הינה התחלנו עם התירוצים (ל"ת)אנונימי1 23/04/2025 16:02הגב לתגובה זו
- אנונימי 23/04/2025 18:12הגב לתגובה זוהאתר הפתטי הזה משקר לך זה לא מה שמאסק אמר
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
