נפט
צילום: iStock

מחירי הנפט מתאוששים מהשפל - האם העליות יימשכו?

הסנקציות האמריקאיות על איראן והתחייבות עיראק לאיזון התפוקה מחזירות את השוק למגמת עלייה, אך אי הוודאות הגיאופוליטית ממשיכה להעיב על התחזיות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה נפט OPEC

מחירי הנפט רשמו עליות קלות לאחר ירידה חדה בסוף השבוע האחרון, בעקבות הכרזת ארה"ב על סנקציות חדשות נגד איראן והתחייבותה של עיראק לפצות על חריגות בתפוקת הנפט שלה. הנפט מסוג ברנט, שננעל ביום שישי ברמתו הנמוכה ביותר מאז 6 בפברואר, עלה בכ-0.5% ל-74.78 דולר לחבית.

במקביל, הנפט האמריקאי מסוג WTI טיפס ל-70.72 דולר לחבית, לאחר שנרשם בו המחיר הנמוך ביותר מתחילת השנה. במהלך סוף השבוע, עיראק הודיעה כי תגיש תוכנית לעדכון כמות הייצוא שלה, במטרה להתאים את הפקת הנפט להסכמות של ארגון OPEC+. בנוסף, ממשלת עיראק הודיעה כי עם חידוש הזרמת הנפט בצינור המחבר את מחוז כורדיסטן לטורקיה, תחל המדינה בייצוא של 185,000 חביות ביום.


השפעות על השוק ותחזיות להמשך


הירידה החדה במחירים ביום שישי נבעה מציפיות לחידוש הייצוא מצפון עיראק, וכן מאופטימיות מסוימת בנוגע להתקדמות השיחות לסיום המלחמה באוקראינה, אשר הפחיתה את חששות המשקיעים מאיומים על אספקת האנרגיה. עם זאת, שוק הנפט ממשיך להפגין סימנים למגבלות היצע בטווח הקצר, כאשר החוזים העתידיים על הנפט הברנט לחודש הקרוב נסחרים בפרמיה משמעותית לעומת חוזים לחודשים הבאים. 

למרות ההתאוששות הנוכחית, אנליסטים מזהירים כי המחירים עשויים להמשיך להיות תחת לחץ, במיוחד אם השיחות הדיפלומטיות באוקראינה יובילו לרגיעה גיאופוליטית ותפחית את הסיכון לשיבושים באספקת הנפט. בנוסף, שורת צעדי מכס אמריקאיים צפויה להשפיע על הפעילות הכלכלית העולמית ועל הביקוש לנפט. מנהיגי האיחוד האירופי צפויים להתכנס לדיון מיוחד ב-6 במרץ בנוגע להמשך הסיוע לאוקראינה ולשיפור הביטחון האירופי.

בתוך כך, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע נכונות לשקול פרישה אם תימצא בכך דרך להשגת שלום במדינתו. ההתפתחויות המדיניות, לצד צעדי הרגולציה על שוק האנרגיה, עשויות להכתיב את כיוון השוק בתקופה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.