טראמפ
צילום: Pixbay

המכסים של טראמפ יובילו לזינוק במחירי המחשבים והסמארטפונים

מחירי מוצרי האלקטרוניקה צפויים לזנק בעקבות תכנית המכסים החדשה של טראמפ, כשסמארטפונים יתייקרו בעד 305 דולר וקונסולות משחקים בעד 356 דולר, והתעשייה מזהירה מפגיעה במעמדה של ארה"ב בשוק הטכנולוגיה העולמי

אדיר בן עמי | (1)


במהלך תערוכת CES בלאס וגאס, פרסם ארגון טכנולוגיית הצרכנים (CTA) דו"ח המתריע מפני ההשלכות הצפויות של תכניות המכס של הממשל הנכנס. לפי הדו"ח, המכסים החדשים עלולים להוביל לעלייה דרמטית במחירי מוצרי האלקטרוניקה ולסכן את מעמדה המוביל של ארה"ב בתחום.


למרות שהממשל הנכנס טרם הציג הצעות מכס רשמיות, הדו"ח מתבסס על תרחישים שהועלו על ידי דונלד טראמפ במהלך הקמפיין. התרחיש הראשון, המכונה "10%/70%", מבוסס על ראיונות שהעניק טראמפ לרשת פוקס ביזנס באוגוסט 2023 ולפוקס ניוז בפברואר. לפי תרחיש זה, יוטל מכס נוסף של 70% על סחורות מסין, ו-10% נוספים על יבוא משאר העולם.


התרחיש השני, המכונה "20%/120%", מחמיר אף יותר ומבוסס על נאום קמפיין של טראמפ בצפון קרוליינה. במסגרתו, יוטל מכס נוסף של 120% על מוצרים מסין, ו-20% על יבוא משאר העולם.


העלייה המשמעותית - במחשבים ניידים

על פי הניתוח של ה-CTA, מחשבים ניידים וטאבלטים צפויים לספוג את העלייה המשמעותית ביותר במחיר. בהתאם לתרחיש שייבחר, המחיר הממוצע של מחשב נייד צפוי לעלות ב-357 או 540 דולר.  הארגון הדגיש כי "כמעט ואין ייצור של מוצרים אלה בארה"ב. גם אם היקף היבוא יירד בעקבות העלויות הגבוהות יותר, יצרנים אמריקאים אינם ערוכים לשמש כמקור אספקה חלופי משמעותי."


בשוק הסמארטפונים המצב דומה, כאשר כ-80% מהמכשירים מיובאים מסין ואין ייצור מקומי בארה"ב. המכסים צפויים להסיט את מרבית הייצור למדינות אחרות, אך גם הן יהיו כפופות למכסים גבוהים יותר. המחיר הממוצע של סמארטפונים צפוי לעלות ב-213 או 305 דולר.


בתחום קונסולות המשחקים, כ-85% מהייצור מתבצע בסין. הדו"ח מציין כי "יהיה קשה מאוד להעביר את היקפי הייצור הגדולים מסין לספקים אחרים." מחירי הקונסולות צפויים לעלות ב-246 או 356 דולר בממוצע.


המצב שונה בטלוויזיות

מקרה הטלוויזיות ממחיש את ההבדל כאשר חלק ניכר מהאספקה מגיע ממדינות אחרות. בעוד שליש מיבוא הטלוויזיות לארה"ב מגיע מסין, כמעט מחצית מגיע ממקסיקו. כתוצאה מכך, העלייה הצפויה במחירים מתונה יותר ועומדת על 48 או 82 דולר לטלוויזיה ממוצעת.

קיראו עוד ב"גלובל"


ה-CTA מזהיר כי ההשלכות חורגות מעבר למחירים: "אם מכסים אלה יוטלו, המוניטין והאמינות של ארה"ב בעיני העולם יידרדרו במהירות. מדינות רבות, כולל ידידותינו ובעלות בריתנו, יגיבו בהגבלות סחר משלהן על יצוא אמריקאי." יש לציין כי ה-CTA הוא אחד מהארגונים התומכים ביותר בסחר חופשי בארה"ב ומייצג את האינטרסים של חברות כמו אפל, סמסונג ומיקרוסופט.


בריאן יוז, דובר צוות המעבר של טראמפ, הגן על מדיניות המכסים: "הנשיא טראמפ הבטיח מדיניות מכסים שתגן על היצרנים והעובדים האמריקאים מפני נהגים לא הוגנים של חברות ושווקים זרים. כפי שעשה בתקופת כהונתו הראשונה, הוא יישם מדיניות כלכלית וסחר שתהפוך את החיים לזולים ומשגשגים יותר עבור אומתנו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קיפי 12/01/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    אפשר ליצר באמריקה נקבל יותר איעו מאשר הזבל של סין שמציף את העולם
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.