לאחר ירידות לאורך כל היום - סגרה הבורסה בעליה
לאחר יום אדמומי ללא אירועים חריגים ומחזורים גדולים, הצליחו מדדי ת"א 25 ו-100 לשנות את מגמתם השלילית ולחתום בעליות שערים. את היום פתחה הבורסה בירידות שערים, כהמשך ישיר לירידות שחלו אמש בבורסות וול סטריט. המניות הדואליות מלבד טבע משכו את הבורסה כלפי מטה כשהן מונעות מפערי ארביטראז' שליליים. בשעה 16:00 חל המהפך כששאר מניות תל אביב משכו את המדדים לטריטוריה הירוקה. מחזור המסחר הסתכם ב-705 מיליון שקל, כש-385 מיליון שקל מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.
מדד תל אביב 25 עלה ב-0.46% לרמת 658.53 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.28% לרמת 684.89 נקודות, ומדד התל טק 15 איבד 0.65% לרמת 425.13 נקודות.
מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, הייתה המניה הפעילה ביותר בבורסה המקומית, ובצורה ניכרת לעומת הבאות אחריה. את היום חתמה טבע בתוספת של 2.16% כשהיא מרכזת מחזור של 126 מיליון שקל, כ-33% מסך המחזור במדד המעו"ף.
גיוון השילה 2.02%, תוך מחזור של 5 מיליון שקל. היום שימר בית ההשקעות מריל לינץ את המלצתו למניית החברה על "נייטרלי". בבית ההשקעות סבורים כי האינדיקציות המורחבות שנתגלו בקפסולה האינדוסקופית של החברה עתידיים לתמוך בשדרוג הטכנולוגיה של גיוון.
מניות שטראוס-עלית חתמו בתוספת של 2.63%. אתמול סיימה החברה את שלב המכרז המוסדי בהנפקת אג"ח סטרייט וכתבי אופציות בהיקף של כ-500 מליון שקל. בנוסף, הודיעה הבוקר החברה על הסכם למכירת מתחם עלית רמת גן לפי שווי כולל של 44 מליון דולר. המתחם נרכש על ידי קבוצת יזמים מארה"ב בראשות אייזק קטן ואלי ויינשטיין. היזמים מתכננים להפוך את המתחם לפרוייקט מגורים ומשרדים.
חברת הרבוע הכחול הודיעה, כי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישר את בקשתה המיוחדת לחלוקת 80 מיליון שקל. כזכור, ב-16 לינואר 2005 הגישה החברה בקשה לפי סעיף 303 לחוק החברות, על-פיה ביקשה לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת לכאורה את מבחן הרווח כמשמעותו בחוק החברות. מניות הרבוע עלו ב-0.34%.
מניות ריטליקס ירדו ב-0.35%. אתמול כזכור טיפסו המניות ב-3.3%, במחזור גבוה מהממוצע. ברקע, האנליסטים של בנק ההשקעות, פיפר-ג'פרי העריכו, כי מעבר לפוטנציאל העסקי המצויין של חברת תוכנות הקמעונאות הישראלית, ריטליקס, יש להעריך את שווה של מניית החברה תחת ההנחה, כי החברה צפויה להיות מטרה לרכישה על ידי שתיים משחקניות התוכנות העסקיות הגדולות בעולם - אורקל או SAP.
מניות בזק עברו לעליות של 1.8%. ביום שאחרי הודעת קבוצת אי.די.בי על פרישתה מהמכרז על בזק, אמר אתמול הממונה על ההגבלים העסקיים, כי צר לו על הפרישה, אך היא אינה פטאלית או דרמטית והתחרות על בזק לא תפגע משמעותית.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
