לאחר ירידות לאורך כל היום - סגרה הבורסה בעליה

בשעת המסחר האחרונה של השבוע - ביצע מדד ת"א 25 היפוך ועלה ב-0.46% ל-658.5 נק' ומדד ת"א 100 עלה עבר לעליה בשעת המסחר האחרונה וסגר בעליה של 0.28% ל-684.89 נק'
שי פאוזנר |

לאחר יום אדמומי ללא אירועים חריגים ומחזורים גדולים, הצליחו מדדי ת"א 25 ו-100 לשנות את מגמתם השלילית ולחתום בעליות שערים. את היום פתחה הבורסה בירידות שערים, כהמשך ישיר לירידות שחלו אמש בבורסות וול סטריט. המניות הדואליות מלבד טבע משכו את הבורסה כלפי מטה כשהן מונעות מפערי ארביטראז' שליליים. בשעה 16:00 חל המהפך כששאר מניות תל אביב משכו את המדדים לטריטוריה הירוקה. מחזור המסחר הסתכם ב-705 מיליון שקל, כש-385 מיליון שקל מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.46% לרמת 658.53 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.28% לרמת 684.89 נקודות, ומדד התל טק 15 איבד 0.65% לרמת 425.13 נקודות.

מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, הייתה המניה הפעילה ביותר בבורסה המקומית, ובצורה ניכרת לעומת הבאות אחריה. את היום חתמה טבע בתוספת של 2.16% כשהיא מרכזת מחזור של 126 מיליון שקל, כ-33% מסך המחזור במדד המעו"ף.

גיוון השילה 2.02%, תוך מחזור של 5 מיליון שקל. היום שימר בית ההשקעות מריל לינץ את המלצתו למניית החברה על "נייטרלי". בבית ההשקעות סבורים כי האינדיקציות המורחבות שנתגלו בקפסולה האינדוסקופית של החברה עתידיים לתמוך בשדרוג הטכנולוגיה של גיוון.

מניות שטראוס-עלית חתמו בתוספת של 2.63%. אתמול סיימה החברה את שלב המכרז המוסדי בהנפקת אג"ח סטרייט וכתבי אופציות בהיקף של כ-500 מליון שקל. בנוסף, הודיעה הבוקר החברה על הסכם למכירת מתחם עלית רמת גן לפי שווי כולל של 44 מליון דולר. המתחם נרכש על ידי קבוצת יזמים מארה"ב בראשות אייזק קטן ואלי ויינשטיין. היזמים מתכננים להפוך את המתחם לפרוייקט מגורים ומשרדים.

חברת הרבוע הכחול הודיעה, כי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישר את בקשתה המיוחדת לחלוקת 80 מיליון שקל. כזכור, ב-16 לינואר 2005 הגישה החברה בקשה לפי סעיף 303 לחוק החברות, על-פיה ביקשה לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת לכאורה את מבחן הרווח כמשמעותו בחוק החברות. מניות הרבוע עלו ב-0.34%.

מניות ריטליקס ירדו ב-0.35%. אתמול כזכור טיפסו המניות ב-3.3%, במחזור גבוה מהממוצע. ברקע, האנליסטים של בנק ההשקעות, פיפר-ג'פרי העריכו, כי מעבר לפוטנציאל העסקי המצויין של חברת תוכנות הקמעונאות הישראלית, ריטליקס, יש להעריך את שווה של מניית החברה תחת ההנחה, כי החברה צפויה להיות מטרה לרכישה על ידי שתיים משחקניות התוכנות העסקיות הגדולות בעולם - אורקל או SAP.

מניות בזק עברו לעליות של 1.8%. ביום שאחרי הודעת קבוצת אי.די.בי על פרישתה מהמכרז על בזק, אמר אתמול הממונה על ההגבלים העסקיים, כי צר לו על הפרישה, אך היא אינה פטאלית או דרמטית והתחרות על בזק לא תפגע משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

ענת גלעד |


נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.