לאחר ירידות לאורך כל היום - סגרה הבורסה בעליה

בשעת המסחר האחרונה של השבוע - ביצע מדד ת"א 25 היפוך ועלה ב-0.46% ל-658.5 נק' ומדד ת"א 100 עלה עבר לעליה בשעת המסחר האחרונה וסגר בעליה של 0.28% ל-684.89 נק'
שי פאוזנר |

לאחר יום אדמומי ללא אירועים חריגים ומחזורים גדולים, הצליחו מדדי ת"א 25 ו-100 לשנות את מגמתם השלילית ולחתום בעליות שערים. את היום פתחה הבורסה בירידות שערים, כהמשך ישיר לירידות שחלו אמש בבורסות וול סטריט. המניות הדואליות מלבד טבע משכו את הבורסה כלפי מטה כשהן מונעות מפערי ארביטראז' שליליים. בשעה 16:00 חל המהפך כששאר מניות תל אביב משכו את המדדים לטריטוריה הירוקה. מחזור המסחר הסתכם ב-705 מיליון שקל, כש-385 מיליון שקל מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.46% לרמת 658.53 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.28% לרמת 684.89 נקודות, ומדד התל טק 15 איבד 0.65% לרמת 425.13 נקודות.

מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, הייתה המניה הפעילה ביותר בבורסה המקומית, ובצורה ניכרת לעומת הבאות אחריה. את היום חתמה טבע בתוספת של 2.16% כשהיא מרכזת מחזור של 126 מיליון שקל, כ-33% מסך המחזור במדד המעו"ף.

גיוון השילה 2.02%, תוך מחזור של 5 מיליון שקל. היום שימר בית ההשקעות מריל לינץ את המלצתו למניית החברה על "נייטרלי". בבית ההשקעות סבורים כי האינדיקציות המורחבות שנתגלו בקפסולה האינדוסקופית של החברה עתידיים לתמוך בשדרוג הטכנולוגיה של גיוון.

מניות שטראוס-עלית חתמו בתוספת של 2.63%. אתמול סיימה החברה את שלב המכרז המוסדי בהנפקת אג"ח סטרייט וכתבי אופציות בהיקף של כ-500 מליון שקל. בנוסף, הודיעה הבוקר החברה על הסכם למכירת מתחם עלית רמת גן לפי שווי כולל של 44 מליון דולר. המתחם נרכש על ידי קבוצת יזמים מארה"ב בראשות אייזק קטן ואלי ויינשטיין. היזמים מתכננים להפוך את המתחם לפרוייקט מגורים ומשרדים.

חברת הרבוע הכחול הודיעה, כי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישר את בקשתה המיוחדת לחלוקת 80 מיליון שקל. כזכור, ב-16 לינואר 2005 הגישה החברה בקשה לפי סעיף 303 לחוק החברות, על-פיה ביקשה לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת לכאורה את מבחן הרווח כמשמעותו בחוק החברות. מניות הרבוע עלו ב-0.34%.

מניות ריטליקס ירדו ב-0.35%. אתמול כזכור טיפסו המניות ב-3.3%, במחזור גבוה מהממוצע. ברקע, האנליסטים של בנק ההשקעות, פיפר-ג'פרי העריכו, כי מעבר לפוטנציאל העסקי המצויין של חברת תוכנות הקמעונאות הישראלית, ריטליקס, יש להעריך את שווה של מניית החברה תחת ההנחה, כי החברה צפויה להיות מטרה לרכישה על ידי שתיים משחקניות התוכנות העסקיות הגדולות בעולם - אורקל או SAP.

מניות בזק עברו לעליות של 1.8%. ביום שאחרי הודעת קבוצת אי.די.בי על פרישתה מהמכרז על בזק, אמר אתמול הממונה על ההגבלים העסקיים, כי צר לו על הפרישה, אך היא אינה פטאלית או דרמטית והתחרות על בזק לא תפגע משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.