המשטרה חושדת בגוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בפועלים
המשטרה פשטה על אתמול על משרדיו של אייל ההון הרוסי-ישראלי, ולדימיר גוסינסקי במסגרת חקירת הלבנות ההון הענקיות לכאורה בבנק הפועלים. פרקליטיו של גוסינסקי נחכו במקום ואמרו לשוטרים, כי לדעתם , לא תמצא כל ראיה הקושרת את הלקוח שלהם לנושא זה וכי בסופו של דבר - "ההר יוליד עכבר".
גוסינסקי נחשב לאחד מה"אוליגרכים" המתעשרים שעשו הונם בעת פירוקה של ברית המועצות, מרכישת אחזקות של רוסיה ומדינות הברית לשעבר בחברות ממשלתיות שונות. לגוסינסקי ישנה בישראל אחזקה בולטת בעיתון מעריב.
חשוב לציין, כי לצידו נחקרים עשרות לקוחות של הפועלים, הנחשבים ל"כבדים" במיוחד. המשטרה הקפיאה יותר מ-150 חשבונות בבנק, שחלקם הגדול שייך לאזרחים זרים. מסגרת הפרשה הובאו אמש 5 עובדים מסניף הירקון - והמחלקה לבנקאות פרטית של הפועלים, להערכת מעצר בבית המשפט השלום בפתח תקוה.
פרשנות: הלבנת כספים והקשר הישראלי
היכולת "להלבין כספים" מבוססת על רמת הנכונות של בנקים מסחריים בעולם לשתף פעולה עם פושעים לכאורה, שמשתמשים בהם לשם הפיכת כסף לחוקי - למרות שהגיע ממקורות מפוקפקים ובדרכים מפוקפקות. הדרך הפשוטה ביותר היא הפקדת הכספים בפקדונות קצרי מועד (פק"מ) והוצאתם מייד לאחר ההפקדה באמצעות משיכתם בסניף בחו"ל.
אם במקומות מסויימים בעולם נהנים זרים מיחס מועדף בעניין זה - הרי שעקרונית, מדינת ישראל היא ממובילות המגמה, ולכן בשנים האחרונות "נהנית" ישראל מיחס רע של המערב ובעיקר של ארה"ב, בכל הנוגע לרמת חשיפת הבנקים פה לאפשרות של "הלבנות". או במילים של החוק - טישטוש של מקורות הכסף.
לא פעם בעבר פנו לישראל מדינות וגופים בינלואמיים מובלים והזהירו אותה, לבל תמשיך לנהל מדיניות של העלמת עין בנושא זה. בשנת 2000 החלה ישראל ברפורמה בתחום הלבנת ההון, עם העברת חוק בנושא זה בכנסת ואף הוקמה רשות שפעילותה ייוחדה לכך. אין ספק, כי שני גורמים שהשפיעו ומשפיעים יותר מכל על היותה של ישראל "גן עדן למלבינים" משך שנים - היתה ישראל פתוחה לחלוטין לכספים של זרים בכלל, ונתנה העדפה ברורה לכספים של יהודים זרים - כאשר ברקע התנהלה תמיד מערכת יחסים של תן-וקח עם יהדות העולם ובעיקר עם יהדות ארה"ב. יהודים שרצו "לייצר לכסף שלהם תחתנת מעבר" או אפילו "מקלט", יכלו תמיד להעביר חלק קטן ממנו לתרומה לישראל - וכך לקבל חותמת של הממסד בעת העברת כספים שעלולה להיות מחשידה לעיתים.
הנושא השני - הוא יחסי ישראל-אמריקה שכסף רב ממנה הגיע לאורך שנים מיהדות ארה"ב לקופות הבנקים שלנו. אלה הובילו לאורך שנים להעצמת שמה של ישראל כמקום שבו "אפשר לעשות עסקים בשקט". ההסבר של המערכת הבנקאית לצורך ב"שקט תעשייתי" היה תמיד ששוויץ הרי נהנית מכך מאוד.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
