המשטרה חושדת בגוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בפועלים
המשטרה פשטה על אתמול על משרדיו של אייל ההון הרוסי-ישראלי, ולדימיר גוסינסקי במסגרת חקירת הלבנות ההון הענקיות לכאורה בבנק הפועלים. פרקליטיו של גוסינסקי נחכו במקום ואמרו לשוטרים, כי לדעתם , לא תמצא כל ראיה הקושרת את הלקוח שלהם לנושא זה וכי בסופו של דבר - "ההר יוליד עכבר".
גוסינסקי נחשב לאחד מה"אוליגרכים" המתעשרים שעשו הונם בעת פירוקה של ברית המועצות, מרכישת אחזקות של רוסיה ומדינות הברית לשעבר בחברות ממשלתיות שונות. לגוסינסקי ישנה בישראל אחזקה בולטת בעיתון מעריב.
חשוב לציין, כי לצידו נחקרים עשרות לקוחות של הפועלים, הנחשבים ל"כבדים" במיוחד. המשטרה הקפיאה יותר מ-150 חשבונות בבנק, שחלקם הגדול שייך לאזרחים זרים. מסגרת הפרשה הובאו אמש 5 עובדים מסניף הירקון - והמחלקה לבנקאות פרטית של הפועלים, להערכת מעצר בבית המשפט השלום בפתח תקוה.
פרשנות: הלבנת כספים והקשר הישראלי
היכולת "להלבין כספים" מבוססת על רמת הנכונות של בנקים מסחריים בעולם לשתף פעולה עם פושעים לכאורה, שמשתמשים בהם לשם הפיכת כסף לחוקי - למרות שהגיע ממקורות מפוקפקים ובדרכים מפוקפקות. הדרך הפשוטה ביותר היא הפקדת הכספים בפקדונות קצרי מועד (פק"מ) והוצאתם מייד לאחר ההפקדה באמצעות משיכתם בסניף בחו"ל.
אם במקומות מסויימים בעולם נהנים זרים מיחס מועדף בעניין זה - הרי שעקרונית, מדינת ישראל היא ממובילות המגמה, ולכן בשנים האחרונות "נהנית" ישראל מיחס רע של המערב ובעיקר של ארה"ב, בכל הנוגע לרמת חשיפת הבנקים פה לאפשרות של "הלבנות". או במילים של החוק - טישטוש של מקורות הכסף.
לא פעם בעבר פנו לישראל מדינות וגופים בינלואמיים מובלים והזהירו אותה, לבל תמשיך לנהל מדיניות של העלמת עין בנושא זה. בשנת 2000 החלה ישראל ברפורמה בתחום הלבנת ההון, עם העברת חוק בנושא זה בכנסת ואף הוקמה רשות שפעילותה ייוחדה לכך. אין ספק, כי שני גורמים שהשפיעו ומשפיעים יותר מכל על היותה של ישראל "גן עדן למלבינים" משך שנים - היתה ישראל פתוחה לחלוטין לכספים של זרים בכלל, ונתנה העדפה ברורה לכספים של יהודים זרים - כאשר ברקע התנהלה תמיד מערכת יחסים של תן-וקח עם יהדות העולם ובעיקר עם יהדות ארה"ב. יהודים שרצו "לייצר לכסף שלהם תחתנת מעבר" או אפילו "מקלט", יכלו תמיד להעביר חלק קטן ממנו לתרומה לישראל - וכך לקבל חותמת של הממסד בעת העברת כספים שעלולה להיות מחשידה לעיתים.
הנושא השני - הוא יחסי ישראל-אמריקה שכסף רב ממנה הגיע לאורך שנים מיהדות ארה"ב לקופות הבנקים שלנו. אלה הובילו לאורך שנים להעצמת שמה של ישראל כמקום שבו "אפשר לעשות עסקים בשקט". ההסבר של המערכת הבנקאית לצורך ב"שקט תעשייתי" היה תמיד ששוויץ הרי נהנית מכך מאוד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
