המשטרה חושדת בגוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בפועלים
המשטרה פשטה על אתמול על משרדיו של אייל ההון הרוסי-ישראלי, ולדימיר גוסינסקי במסגרת חקירת הלבנות ההון הענקיות לכאורה בבנק הפועלים. פרקליטיו של גוסינסקי נחכו במקום ואמרו לשוטרים, כי לדעתם , לא תמצא כל ראיה הקושרת את הלקוח שלהם לנושא זה וכי בסופו של דבר - "ההר יוליד עכבר".
גוסינסקי נחשב לאחד מה"אוליגרכים" המתעשרים שעשו הונם בעת פירוקה של ברית המועצות, מרכישת אחזקות של רוסיה ומדינות הברית לשעבר בחברות ממשלתיות שונות. לגוסינסקי ישנה בישראל אחזקה בולטת בעיתון מעריב.
חשוב לציין, כי לצידו נחקרים עשרות לקוחות של הפועלים, הנחשבים ל"כבדים" במיוחד. המשטרה הקפיאה יותר מ-150 חשבונות בבנק, שחלקם הגדול שייך לאזרחים זרים. מסגרת הפרשה הובאו אמש 5 עובדים מסניף הירקון - והמחלקה לבנקאות פרטית של הפועלים, להערכת מעצר בבית המשפט השלום בפתח תקוה.
פרשנות: הלבנת כספים והקשר הישראלי
היכולת "להלבין כספים" מבוססת על רמת הנכונות של בנקים מסחריים בעולם לשתף פעולה עם פושעים לכאורה, שמשתמשים בהם לשם הפיכת כסף לחוקי - למרות שהגיע ממקורות מפוקפקים ובדרכים מפוקפקות. הדרך הפשוטה ביותר היא הפקדת הכספים בפקדונות קצרי מועד (פק"מ) והוצאתם מייד לאחר ההפקדה באמצעות משיכתם בסניף בחו"ל.
אם במקומות מסויימים בעולם נהנים זרים מיחס מועדף בעניין זה - הרי שעקרונית, מדינת ישראל היא ממובילות המגמה, ולכן בשנים האחרונות "נהנית" ישראל מיחס רע של המערב ובעיקר של ארה"ב, בכל הנוגע לרמת חשיפת הבנקים פה לאפשרות של "הלבנות". או במילים של החוק - טישטוש של מקורות הכסף.
לא פעם בעבר פנו לישראל מדינות וגופים בינלואמיים מובלים והזהירו אותה, לבל תמשיך לנהל מדיניות של העלמת עין בנושא זה. בשנת 2000 החלה ישראל ברפורמה בתחום הלבנת ההון, עם העברת חוק בנושא זה בכנסת ואף הוקמה רשות שפעילותה ייוחדה לכך. אין ספק, כי שני גורמים שהשפיעו ומשפיעים יותר מכל על היותה של ישראל "גן עדן למלבינים" משך שנים - היתה ישראל פתוחה לחלוטין לכספים של זרים בכלל, ונתנה העדפה ברורה לכספים של יהודים זרים - כאשר ברקע התנהלה תמיד מערכת יחסים של תן-וקח עם יהדות העולם ובעיקר עם יהדות ארה"ב. יהודים שרצו "לייצר לכסף שלהם תחתנת מעבר" או אפילו "מקלט", יכלו תמיד להעביר חלק קטן ממנו לתרומה לישראל - וכך לקבל חותמת של הממסד בעת העברת כספים שעלולה להיות מחשידה לעיתים.
הנושא השני - הוא יחסי ישראל-אמריקה שכסף רב ממנה הגיע לאורך שנים מיהדות ארה"ב לקופות הבנקים שלנו. אלה הובילו לאורך שנים להעצמת שמה של ישראל כמקום שבו "אפשר לעשות עסקים בשקט". ההסבר של המערכת הבנקאית לצורך ב"שקט תעשייתי" היה תמיד ששוויץ הרי נהנית מכך מאוד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
