המשטרה חושדת בגוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בפועלים

פשטה על משרדיו והחרימה ניירות. פרקליטיו אמרו אמש כי לדעתם "ההר יוליד עכבר". לצידו נחקרים עשרות לקוחות הבנק. הוארך מעצרם של 5 עובדי הפועלים
שי פאוזנר |

המשטרה פשטה על אתמול על משרדיו של אייל ההון הרוסי-ישראלי, ולדימיר גוסינסקי במסגרת חקירת הלבנות ההון הענקיות לכאורה בבנק הפועלים. פרקליטיו של גוסינסקי נחכו במקום ואמרו לשוטרים, כי לדעתם , לא תמצא כל ראיה הקושרת את הלקוח שלהם לנושא זה וכי בסופו של דבר - "ההר יוליד עכבר".

גוסינסקי נחשב לאחד מה"אוליגרכים" המתעשרים שעשו הונם בעת פירוקה של ברית המועצות, מרכישת אחזקות של רוסיה ומדינות הברית לשעבר בחברות ממשלתיות שונות. לגוסינסקי ישנה בישראל אחזקה בולטת בעיתון מעריב.

חשוב לציין, כי לצידו נחקרים עשרות לקוחות של הפועלים, הנחשבים ל"כבדים" במיוחד. המשטרה הקפיאה יותר מ-150 חשבונות בבנק, שחלקם הגדול שייך לאזרחים זרים. מסגרת הפרשה הובאו אמש 5 עובדים מסניף הירקון - והמחלקה לבנקאות פרטית של הפועלים, להערכת מעצר בבית המשפט השלום בפתח תקוה.

פרשנות: הלבנת כספים והקשר הישראלי

היכולת "להלבין כספים" מבוססת על רמת הנכונות של בנקים מסחריים בעולם לשתף פעולה עם פושעים לכאורה, שמשתמשים בהם לשם הפיכת כסף לחוקי - למרות שהגיע ממקורות מפוקפקים ובדרכים מפוקפקות. הדרך הפשוטה ביותר היא הפקדת הכספים בפקדונות קצרי מועד (פק"מ) והוצאתם מייד לאחר ההפקדה באמצעות משיכתם בסניף בחו"ל.

אם במקומות מסויימים בעולם נהנים זרים מיחס מועדף בעניין זה - הרי שעקרונית, מדינת ישראל היא ממובילות המגמה, ולכן בשנים האחרונות "נהנית" ישראל מיחס רע של המערב ובעיקר של ארה"ב, בכל הנוגע לרמת חשיפת הבנקים פה לאפשרות של "הלבנות". או במילים של החוק - טישטוש של מקורות הכסף.

לא פעם בעבר פנו לישראל מדינות וגופים בינלואמיים מובלים והזהירו אותה, לבל תמשיך לנהל מדיניות של העלמת עין בנושא זה. בשנת 2000 החלה ישראל ברפורמה בתחום הלבנת ההון, עם העברת חוק בנושא זה בכנסת ואף הוקמה רשות שפעילותה ייוחדה לכך. אין ספק, כי שני גורמים שהשפיעו ומשפיעים יותר מכל על היותה של ישראל "גן עדן למלבינים" משך שנים - היתה ישראל פתוחה לחלוטין לכספים של זרים בכלל, ונתנה העדפה ברורה לכספים של יהודים זרים - כאשר ברקע התנהלה תמיד מערכת יחסים של תן-וקח עם יהדות העולם ובעיקר עם יהדות ארה"ב. יהודים שרצו "לייצר לכסף שלהם תחתנת מעבר" או אפילו "מקלט", יכלו תמיד להעביר חלק קטן ממנו לתרומה לישראל - וכך לקבל חותמת של הממסד בעת העברת כספים שעלולה להיות מחשידה לעיתים.

הנושא השני - הוא יחסי ישראל-אמריקה שכסף רב ממנה הגיע לאורך שנים מיהדות ארה"ב לקופות הבנקים שלנו. אלה הובילו לאורך שנים להעצמת שמה של ישראל כמקום שבו "אפשר לעשות עסקים בשקט". ההסבר של המערכת הבנקאית לצורך ב"שקט תעשייתי" היה תמיד ששוויץ הרי נהנית מכך מאוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.