המשטרה חושדת בגוסינסקי בפרשת הלבנת ההון בפועלים
המשטרה פשטה על אתמול על משרדיו של אייל ההון הרוסי-ישראלי, ולדימיר גוסינסקי במסגרת חקירת הלבנות ההון הענקיות לכאורה בבנק הפועלים. פרקליטיו של גוסינסקי נחכו במקום ואמרו לשוטרים, כי לדעתם , לא תמצא כל ראיה הקושרת את הלקוח שלהם לנושא זה וכי בסופו של דבר - "ההר יוליד עכבר".
גוסינסקי נחשב לאחד מה"אוליגרכים" המתעשרים שעשו הונם בעת פירוקה של ברית המועצות, מרכישת אחזקות של רוסיה ומדינות הברית לשעבר בחברות ממשלתיות שונות. לגוסינסקי ישנה בישראל אחזקה בולטת בעיתון מעריב.
חשוב לציין, כי לצידו נחקרים עשרות לקוחות של הפועלים, הנחשבים ל"כבדים" במיוחד. המשטרה הקפיאה יותר מ-150 חשבונות בבנק, שחלקם הגדול שייך לאזרחים זרים. מסגרת הפרשה הובאו אמש 5 עובדים מסניף הירקון - והמחלקה לבנקאות פרטית של הפועלים, להערכת מעצר בבית המשפט השלום בפתח תקוה.
פרשנות: הלבנת כספים והקשר הישראלי
היכולת "להלבין כספים" מבוססת על רמת הנכונות של בנקים מסחריים בעולם לשתף פעולה עם פושעים לכאורה, שמשתמשים בהם לשם הפיכת כסף לחוקי - למרות שהגיע ממקורות מפוקפקים ובדרכים מפוקפקות. הדרך הפשוטה ביותר היא הפקדת הכספים בפקדונות קצרי מועד (פק"מ) והוצאתם מייד לאחר ההפקדה באמצעות משיכתם בסניף בחו"ל.
אם במקומות מסויימים בעולם נהנים זרים מיחס מועדף בעניין זה - הרי שעקרונית, מדינת ישראל היא ממובילות המגמה, ולכן בשנים האחרונות "נהנית" ישראל מיחס רע של המערב ובעיקר של ארה"ב, בכל הנוגע לרמת חשיפת הבנקים פה לאפשרות של "הלבנות". או במילים של החוק - טישטוש של מקורות הכסף.
לא פעם בעבר פנו לישראל מדינות וגופים בינלואמיים מובלים והזהירו אותה, לבל תמשיך לנהל מדיניות של העלמת עין בנושא זה. בשנת 2000 החלה ישראל ברפורמה בתחום הלבנת ההון, עם העברת חוק בנושא זה בכנסת ואף הוקמה רשות שפעילותה ייוחדה לכך. אין ספק, כי שני גורמים שהשפיעו ומשפיעים יותר מכל על היותה של ישראל "גן עדן למלבינים" משך שנים - היתה ישראל פתוחה לחלוטין לכספים של זרים בכלל, ונתנה העדפה ברורה לכספים של יהודים זרים - כאשר ברקע התנהלה תמיד מערכת יחסים של תן-וקח עם יהדות העולם ובעיקר עם יהדות ארה"ב. יהודים שרצו "לייצר לכסף שלהם תחתנת מעבר" או אפילו "מקלט", יכלו תמיד להעביר חלק קטן ממנו לתרומה לישראל - וכך לקבל חותמת של הממסד בעת העברת כספים שעלולה להיות מחשידה לעיתים.
הנושא השני - הוא יחסי ישראל-אמריקה שכסף רב ממנה הגיע לאורך שנים מיהדות ארה"ב לקופות הבנקים שלנו. אלה הובילו לאורך שנים להעצמת שמה של ישראל כמקום שבו "אפשר לעשות עסקים בשקט". ההסבר של המערכת הבנקאית לצורך ב"שקט תעשייתי" היה תמיד ששוויץ הרי נהנית מכך מאוד.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
