מטוס F35
צילום: דובר צהל

ישראל לא תתקוף מתקני גרעין - תתקוף מטרות צבאיות

עמית בר | (3)

דיווח בוושינגטון פוסט: נתניהו אמר לביידן בשיחת הטלפון האחרונה ביניהם כי ישראל צפויה לתקוף עוד לפני הבחירות בארה"ב. התקיפה באיראן, כך אמר נתניהו, על פי הדיווח, תהיה על מטרות צבאיות ולא מתקני גרעין או נפט.

נתניהו, על פי הדיווח, אמר שהוא מבין שתקיפה נרחבת ועוצמתית עלולה להתפרש כהתערבות במערכת הבחירות בארה"ב והוא מבין שזה מנוגד לעמדתה של ארה"ב ולכן הוא אמר שהתקיפה תבוצע בצורה שתמנע את התפיסה הזו, כאילו בכוונתו להתערב בבחירות בארה"ב.

כך או אחרת, על פי פרסומים בתקשורת, באיראן מחכים בכל רגע לתקיפה הישראלית, כאשר בכירי הממשל והצבא נמצאים רוב הזמן בבונקרים. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 15/10/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    למה שבכירי אירן ישבו בבונקרים?? נתקוף איזה בה"ד שלהם,וואלה מפחיד אותם!
  • 2.
    דרדלה 2? (ל"ת)
    יוסי 15/10/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשר 15/10/2024 03:12
    הגב לתגובה זו
    כל אלא שמחכים לתגובה ישראלית משמעותית באירן חולמים בהקיץ. כרגיל הנוכל נתניהו מותח את הציפיות עד שהן תתפורנה והוא יסתפק בתגובה דרדלה. ואני שואל היכן טילי יריחו המפורסמים? האם גם הם בעצם טילי קרטון?
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.