רשות המסים רוצה לתת הקלות מס לחברות הייטק שירכשו חברות בחו"ל
כך על פי רולנד עם שלם, סמנכ"ל ברשות המסים, שהצהיר כי המטרה היא לעצור את דילול ההחזקה הישראלית בחברות הייטק. בקשר לעליית המחירים במשק אמר: "אסור לממשלה לקבל החלטות בשביל כותרות בתקשורת"; סגן השר קארה: "שוק שפתוח לתחרות - המחירים יורדים. הנמלים גורמים להפסד של עד 10 מיליון שקל ביום. מי שעוצר תחרות - צריך לשבת בכלא"
"אנו מסתכלים קדימה ורוצים לראות את החברות הישראליות רוכשות את החברות האמריקאיות הגדולות. בעתיד אנו מכוונים שכשחברה ישראלית תרכוש חברה זרה בהייטק עלות הרכישה תוכר כהוצאה מוכרת. כדי לעודד הפסקת דילול החזקה ישראלית בחברות הייטק, אנחנו ניתן הקלת מס וכך תיווצר ריבית פחותה לחברות ישראליות שייקחו הלוואה מגוף פיננסי זר. זה לוקח זמן ליצור ודאות באמצעות חקיקה בתחומי המיסים ואנו עובדים על זה רבות. דרך החקיקה בעולם המיסוי היא המכשול המרכזי כיום וזהו לא סוד שכבר שלוש שנים לא הייתה חקיקה אמתית ומוסדרת. ב-2021 זיהינו ירידה בכמות הסטארטאפים החדשים בישראל ואנו רוצים להחזיר אותה לצמיחה. הירידה היא עולמית ביזמות״, כך אומר רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, בכנס בנושא מיסוי של דן אנד ברדסטריט. בהתייחס להתייקרות המחירים במשק אמר עם שלם כי ״אסור לממשלה לפעול תחת אמוציות. זה לא קל לנהל מדיניות ולקבל החלטות בשביל כותרות וזו סכנה לכלכלה הישראלית. גביית מיסים שברה שיא, היום אנחנו עברנו את רף ה-20 מיליארד שקל לא כולל מס חברות מקבלנים. אם מסתכלים על האינפלציה בישראל, אנו רואים כי מדובר ב- 8% בעשור האחרון. חוק האנג׳לים הולך לטפל בהיבט של המשקיע לסטארטאפ ההתחלתי", הוסיף. סגן השר קארה: "שוק שפתוח לתחרות - המחירים יורדים. הנמלים גורמים להפסד של עד 10 מיליון שקל ביום" סגן השר אביר קארה התייחס לנושא חוסר אמון הציבור בממשלה, ואמר: "נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר את האמון הציבור בממשלה. העסקים לא רוצים שהמדינה תיתן להם שום דבר חוץ מהיכולת להמשיך ולעבוד ולהחזיק עסקיהם פתוחים בצורה נוחה ויעילה. ניתן לראות כי כל שוק שפתחנו לתחרות ירדו בו המחירים והאיכות בו עלתה. אם מישהו עוצר תחרות הוא צריך לשבת בכלא אין עוררין על זה. אנו רואים כדוגמה חיה את נמל אשדוד בו ישנם הפסדים של בין 3.5-10 מיליון שקל ביום בעקבות סחורות שלא נכנסות למדינת ישראל." קארה התייחס לסוגיות המיסוי וליוקר המחיה ואמר "אני לא בטוח שאני בעד המס על המשקאות הממותקים. על הפלסטיק אני דווקא בעד. כל העליות שיש עכשיו בכל העולם נשענות על משק שהיה מהיקרים בעולם. לשר האוצר ליברמן יש על השולחן את הצו להפחתת מחירי הפירות והירקות ורק נותר לחתום עליו. באשר למחסור העובדים במשק, אני סבור כי ישנם הרבה מאוד עובדים מיותרים במגזר הציבורי. אחד הגורמים לפערי המחירים בישראל היא הרגולציה מצד הרבנות שדורשת לשלוח צוותי שחיטה לעולם. כל מקום שנותנים בו פטור של מס מישהו אחר ממן אותו, לכן הפתרון הוא הפחתת מיסים גורפת לכולם ולא רק על ענף מסוים. אותם עסקים עם 18% הכנסות שיוצאות על שכירות בלבד יזכו לקבל את המענק מהמדינה למרות התכנית שאושרה לאחרונה ואנו פועלים לתקנה בימים אלו.״ אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, "על פי הנתונים שלנו, רמת הסיכון לסגירת עסק ירדה לכ-7.5% בהשוואה לכ-11.5% בשנת 2020. יחד עם זאת בעקבות גל האומיקרון שפוקד את ישראל בימים אלה, אלפי עסקים ממשיכים לחוות קשיים עד היום. האחוז הגבוה של המאומתים בישראל הביא לירידה בפעילות ופגיעה כלכלית. אנו רואים כי הגל החמישי משבש את פעילות המשק גם בלי הכרזה על סגר רשמי או הגבלות כבדות. הממשלה ממשיכה להתוות תכניות סיוע לכל אותן חברות אך לא בטוח שאלו לבדם יספקו את המענה הנדרש".
- 1.משה יעקב 08/02/2022 01:15הגב לתגובה זורולנד חבר של השוק ועוזר לעשירים להתעשר רק עוד קצת
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
