רשות המסים רוצה לתת הקלות מס לחברות הייטק שירכשו חברות בחו"ל
כך על פי רולנד עם שלם, סמנכ"ל ברשות המסים, שהצהיר כי המטרה היא לעצור את דילול ההחזקה הישראלית בחברות הייטק. בקשר לעליית המחירים במשק אמר: "אסור לממשלה לקבל החלטות בשביל כותרות בתקשורת"; סגן השר קארה: "שוק שפתוח לתחרות - המחירים יורדים. הנמלים גורמים להפסד של עד 10 מיליון שקל ביום. מי שעוצר תחרות - צריך לשבת בכלא"
"אנו מסתכלים קדימה ורוצים לראות את החברות הישראליות רוכשות את החברות האמריקאיות הגדולות. בעתיד אנו מכוונים שכשחברה ישראלית תרכוש חברה זרה בהייטק עלות הרכישה תוכר כהוצאה מוכרת. כדי לעודד הפסקת דילול החזקה ישראלית בחברות הייטק, אנחנו ניתן הקלת מס וכך תיווצר ריבית פחותה לחברות ישראליות שייקחו הלוואה מגוף פיננסי זר. זה לוקח זמן ליצור ודאות באמצעות חקיקה בתחומי המיסים ואנו עובדים על זה רבות. דרך החקיקה בעולם המיסוי היא המכשול המרכזי כיום וזהו לא סוד שכבר שלוש שנים לא הייתה חקיקה אמתית ומוסדרת. ב-2021 זיהינו ירידה בכמות הסטארטאפים החדשים בישראל ואנו רוצים להחזיר אותה לצמיחה. הירידה היא עולמית ביזמות״, כך אומר רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, בכנס בנושא מיסוי של דן אנד ברדסטריט. בהתייחס להתייקרות המחירים במשק אמר עם שלם כי ״אסור לממשלה לפעול תחת אמוציות. זה לא קל לנהל מדיניות ולקבל החלטות בשביל כותרות וזו סכנה לכלכלה הישראלית. גביית מיסים שברה שיא, היום אנחנו עברנו את רף ה-20 מיליארד שקל לא כולל מס חברות מקבלנים. אם מסתכלים על האינפלציה בישראל, אנו רואים כי מדובר ב- 8% בעשור האחרון. חוק האנג׳לים הולך לטפל בהיבט של המשקיע לסטארטאפ ההתחלתי", הוסיף. סגן השר קארה: "שוק שפתוח לתחרות - המחירים יורדים. הנמלים גורמים להפסד של עד 10 מיליון שקל ביום" סגן השר אביר קארה התייחס לנושא חוסר אמון הציבור בממשלה, ואמר: "נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר את האמון הציבור בממשלה. העסקים לא רוצים שהמדינה תיתן להם שום דבר חוץ מהיכולת להמשיך ולעבוד ולהחזיק עסקיהם פתוחים בצורה נוחה ויעילה. ניתן לראות כי כל שוק שפתחנו לתחרות ירדו בו המחירים והאיכות בו עלתה. אם מישהו עוצר תחרות הוא צריך לשבת בכלא אין עוררין על זה. אנו רואים כדוגמה חיה את נמל אשדוד בו ישנם הפסדים של בין 3.5-10 מיליון שקל ביום בעקבות סחורות שלא נכנסות למדינת ישראל." קארה התייחס לסוגיות המיסוי וליוקר המחיה ואמר "אני לא בטוח שאני בעד המס על המשקאות הממותקים. על הפלסטיק אני דווקא בעד. כל העליות שיש עכשיו בכל העולם נשענות על משק שהיה מהיקרים בעולם. לשר האוצר ליברמן יש על השולחן את הצו להפחתת מחירי הפירות והירקות ורק נותר לחתום עליו. באשר למחסור העובדים במשק, אני סבור כי ישנם הרבה מאוד עובדים מיותרים במגזר הציבורי. אחד הגורמים לפערי המחירים בישראל היא הרגולציה מצד הרבנות שדורשת לשלוח צוותי שחיטה לעולם. כל מקום שנותנים בו פטור של מס מישהו אחר ממן אותו, לכן הפתרון הוא הפחתת מיסים גורפת לכולם ולא רק על ענף מסוים. אותם עסקים עם 18% הכנסות שיוצאות על שכירות בלבד יזכו לקבל את המענק מהמדינה למרות התכנית שאושרה לאחרונה ואנו פועלים לתקנה בימים אלו.״ אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, "על פי הנתונים שלנו, רמת הסיכון לסגירת עסק ירדה לכ-7.5% בהשוואה לכ-11.5% בשנת 2020. יחד עם זאת בעקבות גל האומיקרון שפוקד את ישראל בימים אלה, אלפי עסקים ממשיכים לחוות קשיים עד היום. האחוז הגבוה של המאומתים בישראל הביא לירידה בפעילות ופגיעה כלכלית. אנו רואים כי הגל החמישי משבש את פעילות המשק גם בלי הכרזה על סגר רשמי או הגבלות כבדות. הממשלה ממשיכה להתוות תכניות סיוע לכל אותן חברות אך לא בטוח שאלו לבדם יספקו את המענה הנדרש".
- 1.משה יעקב 08/02/2022 01:15הגב לתגובה זורולנד חבר של השוק ועוזר לעשירים להתעשר רק עוד קצת
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
