נפטר יוסי בכר, מוביל הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר
יוסי בכר יוזם הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר ד"ר יוסי בכר הלך לעולמו בגיל 65 בתום מאבק במחלת הסרטן. בשנה וחצי האחרונות היה בכר יו"ר של קבוצת חיפה וקודם לכך כיהן כיו"ר בנק דיסקונט במשך קרוב לעשור. בכר הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.
בכר, רואה חשבון בעל תואר ד"ר לכלכלה, היה שותף מנהל בפירמת ליובושיץ-קסירר ארתור אנדרסן, שהתמזגה בהובלתו עם ארנסט אנד יאנג. ב-2003 מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, אז שר האוצר, לתפקיד מנכ"ל משרדו.
בתקופת כהונתו באוצר יזם את הרפורמה הקרויה על שמו להוצאת פעילות הגמל וקרנות הנאמנות מהמערכת הבקנאית כדי לצמצם את הריכוזיות ולקדם את התחרות בתחום. בתום כהונה של שלוש שנים במשרד האוצר שימש כמנהל הזמני של רשות המסים. בהמשך מונה ב-2009 ליו"ר בנק דיסקונט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של יוסי בכר ז״ל. מיניתי אותו למנכ״ל משרד האוצר באחת מהתקופות בהן היה משבר כלכלי מהגדולים שידע המשק הישראלי, כי התרשמתי מיכולותיו המקצועיות ומדבקותו בעקרונות הכלכלה החופשית. הטלתי עליו להוביל שורה של רפורמות ברוח זו והחשובה שבהן בשוק ההון שנקראת על שמו, רפורמת בכר, עליה עמל שנה שלמה. הוא היה מנכ״ל וג׳נטלמן, נעים הליכות ומסור למדינת ישראל. אני משתתף בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך".
מיו"ר דיסקונט שאול קוברינסקי נמסר: "יוסי בכר היה דמות בולטת ומשמעותית בקהילה העסקית והכלכלית בארץ. הוא השאיר את חותמו בארגונים הרבים בהם פעל והוביל רפורמות חשובות ששינו את פני הכלכלה הישראלית. יוסי הוביל את דירקטוריון קבוצת דיסקונט במשך 9 שנים. במהלך תקופת כהונתו דיסקונט הפך לבנק ללא גרעין שליטה והוא ליווה מהלך זה בהצלחה, תוך הקפדה על ניהול ממשל תאגידי ברמה הגבוהה ביותר. העשייה החברתית הייתה נר לרגליו ובתקופת כהונתו הוביל בבנק מיזמים ייחודיים, תוך דבקות ומחויבות להשאת הערך לבעלי המניות. יוסי בכר, איש אציל נפש, ערכי, אוהב אדם. הוא יחסר מאוד לכל עובדי ומנהלי הבנק, לדירקטורים שליוו אותו בעבודתו בדיסקונט ולי באופן אישי. יהי זכרו ברוך".
מנכ"ל דיסקונט אורי לוין אמר כי "קבוצת דיסקונט מרכינה ראשה בעצב ובצער רב. יוסי הותיר חותם אדיר על הקבוצה, ושנות כהונתו יזכרו כשנים בהן דיסקונט שינה את פניו. יוסי הותיר חותם בלבבות על עובדי הקבוצה. באופן אישי, הוא עיצב את דרכי המקצועית וישאר עמוק בליבי. יהי זכרו ברוך".
- 4.לא מתרשם מהמילים היפות. (ל"ת)אזרח 20/12/2020 20:36הגב לתגובה זו
- 3.דרור 11/12/2020 08:27הגב לתגובה זואנשים כמוהו לא מגיעים לפוליטיקה . הם טובים וישרים מדי .
- 2.מה שם אביו ללמוד לעילוי נשמתו? יהי זכרו ברוך. (ל"ת)עמי 09/12/2020 11:59הגב לתגובה זו
- 1.ועדת בכר 09/12/2020 11:53הגב לתגובה זומאג:ח למניות הימורים בבורסה ונתנה את כספנו לחברות ביטוח שגם כשמגיע לנו כסף הם מסרבים לתת לנו מה שמגיע. גובים דמי ניהול מופקעים ובעצם כספנו הולאם . ועדת בכר הצילה את המדינה מחובותיה באגח על חשבון הצבור . כסף לפנסיה לא יצא מזה. זאת דוגמא כמה שלטון הליכוד דואג רק לעצמו ולא לאזרחים וההוכחה היא שקצבת הזקנה הועלתה בעשור ב 6 שח וכל שר אוצר או שר גימלאים לא מוכן לתת יותר. וכעת כל אחד דואג לעצמו ורוצה להיות ראש ממשלה אף אחד מהם לא מדבר על הכלכלה חוץ מסיסמאות שתפשו טרמפ על הקורונה . ועדת בכר ועדת בכיה לדורות
- יחזקאל 11/12/2020 15:04הגב לתגובה זוזה נכון וזה אכן היה חור שחור וכתם בזוי במסגרת ההמלצות וההחלטות של הוועדה, מה שהביא אחר כך ללתיקון והגבלה על דמי הניהול. זו היתה בושה שוועדה עם נסיון וחוכמה לא הביאה בחשבון את האפשרות החמורה הזו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
