יועצת השקעות לשעבר מהבינלאומי הורשעה בעושק של ניצולת שואה
בית משפט השלום בירושלים גזר היום (ה') שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי וחילוט בסך של כ-650 אלף שקל על רות בסון שהורשעה במסגרת הסדר בעבירות עושק, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, איסור הלבנת הון ובשתי עבירות לפחות של דו"ח וידיעות לא נכונים, לפי פקודת מס הכנסה, ועבירות נוספות שבוצעו אגב עבודתה כיועצת השקעות במחלקת בנקאות פרטית של הבנק הבינלאומי.
בהכרעת הדין נקבע כי הנאשמת במהלך השנים 2010-2014 ניצלה את האמון שרחשה לה המתלוננת קשישה ילידת 1927, אשר התגוררה לבדה בבית אבות כדי לקבל ממנה, יחד עם עובד אחר, סכומי עתק והטבות שלא הגיעו לה. לקשישה הוחזרו קרוב למיליון שקלים עוד בשלב החקירה, והיא קיבלה עוד 1.4 מיליון שקלים במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגד הבנק והחשודים.
בכתב האישום בו הודתה הנאשמת נכתב כי הנאשמת ניצלה את קלות דעתה של הקשישה במתן כסף ואת חוסר התמצאותה וניסיונה בעניינים כספיים, וכך קיבלה ממנה כספים שלא הגיעו לה על פי דין בסך כולל של 1.4 מיליון שקלים ואף גרמה לה לפעול לשינוי צוואתה לטובת הנאשמת.
בגזר הדין קבע בית המשפט כי "מעשיה של הנאשמת שפלים ומכוערים. לא די בכך שביקשה וקיבלה לעצמה כספים שלא הגיעו לה בדין, אלא שעשתה זאת תוך ניצול מצוקתה של אישה קשישה וערירית, אשר תפשה את הנאשמת, בשגגה, כאדם מיטיב. נקל לשער את תחושת הבדידות הקשה שבה חיה המתלוננת, שעלתה לבדה לישראל לאחר שחוותה את זוועות השואה. נקל לתאר עד כמה כמהה הייתה לקשר אנושי ועד כמה משמעותית הייתה עבורה הידיעה, שיש אדם כלשהו בעולם המגלה כלפיה יחס של אכפתיות וחמלה. מן הסתם, תחושות אלה הן שהביאו את המתלוננת, אשר מתוך העדות המוקדמת ניכרות תבונתה וצלילותה, להסיר כל מחסומי הגנה ולשים את מבטחה המלא בנאשמת. הנאשמת ניצלה את כל אלה בצורה צינית ונטולת רגש, ובדרך זו קיבלה לידיה סכומי כסף אדירים- מאות רבות של אלפי שקלים."
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.דוד 06/05/2020 11:52הגב לתגובה זורות בבון (כן בבון). בכתבות אחרות כתוב שרות בבון קיבלה 1.7 מיליון מהניצולה. ובסוף החזירה 1.7 מיליון. אז איפה העונש?? בעבודות שירות חצי שנה?? אישה בזויה שהייתה צריכה להיכנס לכלא למאסר בפועל. אנשים שמכירים אותה אומרים שהיא צבועה ומנוולת.. איפה מערכת המשפט??
- 7.רות בסון - איזו אישה מזעזעת את פסולת אנושית! (ל"ת)נעמי 10/02/2020 15:59הגב לתגובה זו
- 6.ביזפורטל מסנן- גניבות בנק יהב ופוליסות פיקטיביות AIG (ל"ת)גמלאי 12/08/2019 12:30הגב לתגובה זו
- 5.גמלאי 12/08/2019 12:25הגב לתגובה זומדוע המפקח על הבנקים וקשות נ.ע עיניהם עצומות לרווחה ולא פותחים בחקירה נגד בנק יהב על גניבה מחשבונות לקוחות עביירות על חוקי הבנקאות סירוב למסירת מידע ללקוחות. חב AIG גנבה מחשבונות לקוחות בפוליסות פיקטיביות. מדוע לא חוקרים וזורקים לכלא???
- 4.לא מספיק. הגברת צריכה לסבול. (ל"ת)ירושלמי 10/06/2019 12:27הגב לתגובה זו
- 3.אין בושה לפרענקים (ל"ת)סאלח שבתי 06/06/2019 14:28הגב לתגובה זו
- 2.קרקר 06/06/2019 13:54הגב לתגובה זולפי דעתי צריך להוציא חוזר בכל מערכת הבנקאות שמקרים כאלה לא יחזרו שנית ובמקרה של חריגה בחשבון של אדם מבוגר חובה על הבנק לבדוק כל פעולה חריגה ולאיפה עבר או יעבור הכסף.
- 1.י. 06/06/2019 13:39הגב לתגובה זולהכות את הנבלה.
- רמאים (ל"ת)דליה 07/06/2019 11:57הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
