מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

"דרשו מאיתנו להחריג את עורכי הדין מחוק המזומן. שאלתי למה?"

ערן יעקב, מנהל רשות המסים, על חוק המוזמן: "חלק גדול ממטרת החוק היא בדיוק כדי להקשות על כאלה שכספי המזומן שלהם מגיעים ממקורות שונים ועלומים"
מערכת Bizportal | (3)

"הייתה דרישה מאיתנו להחריג את עורכי הדין שרצו שנחריג אותם מהחוק. שאלתי למה? והם השיבו שבעולם הפלילי הרבה פעמים משלמים במוזמן. אמרתי להם: לא הבנתי... הם בעצם ביקשו להחריג את אותו אדם שבשבילו חוקק החוק. חלק גדול ממטרת החוק היא בדיוק כדי להקשות על כאלה שכספי המזומן שלהם מגיעים ממקורות שונים ועלומים", כך אמר הבוקר ראש רשות המסים, ערן יעקב בכנס שקיימו איגוד לשכות המסחר ומשרד עורכי הדין מ.פירון ושות', בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן בעסקים ובתחילת יישום מנגנון הסטת אחריות בתשלום בבתי עסק (EMV). 

ערן יעקב, מנהל רשות המסים, פתח את הכנס ואמר "אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהשיב לתלונות ששמענו לגבי החוק ולבקשות שונות לדחייתו. גם כשחוקק, ניתנו 9 חודשי זמן שבתוכם גם אם מישהו עושה הפרה והחליט שהוא לא מקיים את החוק, כל מה שיקרה לו זה שיודיעו לו על ההפרה ולא תחול עליו סנקציה, רק אם בחר לעשות את ההפרה פעם נוספת, תחול הסנקציה".

עוד אמר יעקב על החוק: "בכל העולם שימוש במזומן הולך ופוחת, זו המגמה אפילו בסין. החידוש המשמעותי בחוק הוא שאנו כבר לא מתנהלים רק מול הנישום, מול העוסק, אלא שהעברנו חלק מהאחריות למשלם עצמו – לאדם הפרטי. אם מי שהיה אחראי עד היום זה העוסק – עכשיו גם המשלם עצמו, יש לו חובה ואחריות ואם הוא יעבור על החוק הוא צפוי לסנקציה - וזה שינוי משמעותי מאוד ואפילו שינוי פרדיגמה."  יעקב סיכם את דבריו ואמר כי מי שלא מבין משהו לגבי החוק, "מוזמן להיכנס לאתר הרשות שם יש כתובת ייעודית לפניות. מי שלא יקבל שם תשובה – מוזמן לפנות אליי אישית".

בתחילת 2019 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר משליך על פעילות מרבית העסקים בישראל. בנוסף, נכנס לתוקף מנגנון הסטת האחריות לבתי עסק, בהתאם לתקן EMV לאבטחת תשלומים בכרטיסי חיוב בבתי עסק (למעט עסקים במחזור סליקה מתחת ל-5 מיליון שקל, שהוראה זו תחול עליהם בתחילת 2020).

עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ.פירון ושות' המייצג לקוחות המתמודדים עם השלכות החקיקה, השיב לדברי ראש רשות המסים, ערן יעקב, ואמר כי "אף שהתכלית של חוק היא לעשות סדר, בפועל יצר החוק אנדרלמוסיה. על רשות המסים לדאוג לכך שחוק שמטרתו טובה לא יוביל לקריסה של עסקים".

עוד אמר אופק: "כבר עכשיו החוק מעורר שאלות רבות שאין להן מענה. למשל, מה הכלל לגבי רכישה מרוכזת עבור מספר אנשים שנעשית על ידי אדם אחד? האם עסקה אחת או מספר עסקאות?; האם עוסק שהוזיל את מחירי העסקאות ל-11,000 שקל כדי להמשיך למכור, ייחשב כמי שביצע מעשה מרמה?. מה יעשה בעל אולם שמחות כדי לגבות את שכרו כשאינו יכול לקבל תשלום מזומן ואם קיבל שיקים "בלנקו" מהחוגגים?; איך מתייחסים לחוב מעל 11,000 ₪ שנצבר ממספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים?; האם לחוק תחולה אקס-טריטוריאלית על עסקאות שמבוצעות על יד חברה ישראלית בחו"ל? ועוד. בשורה התחתונה: נוכח חוסר הוודאות הממשי שהחוק יצר, אנו מבקשים מהרשות לגלות גמישות באכיפת החוק ולשלב ידיים עם השחקנים בשוק כדי לתת מענה לשאלות הרבות שהחוק מציף ושכיום אין עליהן תשובה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לשמוע ולא להאמין !! על ראש .........הכובע (ל"ת)
    מישל 17/01/2019 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א 17/01/2019 13:56
    הגב לתגובה זו
    בהולנד אסרו שימוש במזומן אלא למעט תיירים. האיסור הוא על כל סכום, אפילו יורו אחד משלמים בכרטיס אשראי. שם הכל מתנהל תקין. אבל פה שכרו לוביסטים כדי להעלות טענות שונות ומשונות למה אסור לחוקק חוק הגבלת שימוש במזומן.
  • 1.
    ארי 17/01/2019 13:46
    הגב לתגובה זו
    שמתי לב לכך לא פעם שבעצם הפושע האמיתי הוא עורך הדין המכובד שמנצל את כל הטריקים להוציא לחופשי פושע שברורה פשיעתו ולקבל שכר "טירחה" במזומן. והנה זה יוצא לאור עם הכתבה הזו . כל הכבודלערן.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.