בעל חנות למזון לחיות העלים 3.5 מיליון שקל - זה העונש שחטף

ביהמ"ש השלום בנתניה גזר על תושב טייבה עונש קשה ביותר על העלמות של מיליוני שקלים ב-2007-2010
לירן סהר | (7)

העלים מיסים ונענש - בית המשפט השלום בנתניה גזר לאחרונה עונש מאסר של 12 חודשים וקנס בסך 30,000 שקל על ראכז עמאשה מטייבה, בעל חנות לממכר תערובות מזון לחיות שהודה כי העלים הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים.

לאחר חקירה של יחידת יהלו"ם למאבק בפשיעה ברשות המסים, הוגש נגדו כתב אישום על ידי עו"ד שרון נהון מפרקליטות מחוז מרכז מיסוי וכלכלה. תיק זה הינו תוצר של פעילות שטח באזור המשולש שהתקיימה בשיתוף עם אנשי ניהול ספרים מכפר סבא.

על פי כתב האישום, במשך 4 שנות מס בין השנים 2007-2010 בעת שהיה הנאשם בעליה של חנות לממכר תערובות מזון לחיות בשם "תערובות המשולש" הוא רכש מספקים שונים מלאי עסקי בסך כולל של 3,441,375 שקל והשמיט את הרכישות מדו"חותיו.

העלמת רכישות המלאי גרעה מקופת המדינה מע"מ בסך 467,768 שקל, זאת מאחר שהמלאי שנרכש מהספקים מהווה גם את הסחורה הנמכרת לקונים וכך העלים למעשה הנאשם את הכנסותיו. כמו כן, מואשם עמאשה בכך שבכדי להסתיר את מעשיו ביקש מאחד מהספקים איתו הוא עובד שירשום על גבי החשבוניות אשר ניתנו בגין קניית המלאי שם פיקטיבי של אדם מהשטחים, זאת על מנת להסתיר את העובדה שהוא קנה את הסחורה.

על פי השופט עוז ניר נאוי, "העבירות האמורות פוגעות בערך החברתי של שוויון בנטל המס ובטחונו הכלכלי של הציבור. כמו כן, הוסיף השופט כי לאור סכומי ההשמטה והעובדה כי מדובר בעבירות שביצוען נמשך על פני כ-4 שנות מס לא ניתן לומר כי מדובר במעידה חד פעמית אלא בעבירות שבוצעו בשיטתיות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הגולש 25/01/2015 16:15
    הגב לתגובה זו
    לביז הפתרונות הכיצד זהו עונש כבד
  • 6.
    אחלה עונש ממש מרתיע (ל"ת)
    גל 25/01/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    bjoseph1 25/01/2015 11:18
    הגב לתגובה זו
    גנבת 100 ₪, תחטוף באבי אביך, תגנוב מיליונים יעשו לך כבוד. למה יח' יהלו"ם תמשיך להתאמץ ? הרי עלות החקירה, שעות חקירה סיכוני החקירה עולים הרבה יותר מהקנס המצחיק שקבע השופט עוז ניר נאוי. הרי זה ביזיון וזלזול בכל אוכפי החוק !!!!!
  • 4.
    בדיחה של עונש,בקיצור בית המשפט אומר תעלימו (ל"ת)
    טוני 25/01/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קוסמו כמה מרוויחים מהחרה הזה? (ל"ת)
    HAKY1 25/01/2015 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    OFER 25/01/2015 10:46
    הגב לתגובה זו
    גם אנ י מוכן לשבת שנה בכלא ולא להחזיר 3.5 מליון ש"ח - ואחרי זה משתגעים למה הפשע חוגג פה ומדוע אמון הציבור בשופטים הוא 0 בריבוע - בארה"ב הוא היה יושב 15-20 שנה - אבל השופטים שלנו "יודעים יותר טוב מכווווווולם" מה העונש הראוי. נכון גרוניס ?
  • 1.
    רפאל לוי 25/01/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
    במקום שיקבל עונש של חצי מיליון קנס ועוד כמה שנים בתוך הכלא הוא מחזיר רק 30000 בדיחה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.1%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.