עבודה בשני סניפים באותו יום

למעביד יש שני סניפים בשתי ערים שונות. יש לו עובדת שעובדת באחד הסניפים מיום א' עד יום ה' שש שעות ליום, מ-8:00 עד 14:00. יום אחד היה חסר למעביד עובד בסניף השני ובשעה 14:00 הוא שלח את העובדת במונית לסניף השני, כמובן בהסכמתה המלאה של העובדת. הנסיעה ארכה שעה וחצי והיא עבדה בסניף השני ארבע וחצי שעות. המעביד שואל איך עליו לשלם לעובדת בגין יום יוצא דופן זה? תשובה מאת עו"ד דוד חיימוביץ'

על המעביד לשלם לעובדת 100% בגין תשע שעות, 125% בגין שעתיים ו-150% בגין שעה אחת.

קודם כל חשוב לציין כי בעניין דנן המעביד לא עבר על החוק. החוק החשוב לענייננו הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק"). ההגדרה של שעת עבודה מופיעה בסעיף 1 לחוק. החוק קובע, בין היתר, כדלהלן: "'שעות עבודה' פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה...". העובדת עמדה לרשות העבודה שש שעות בסניף הראשון, שעה וחצי כשנסעה מסניף הראשון לסניף השני וארבע וחצי שעות כשעבדה בסניף השני. ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות ועל המעביד לשלם לה בגין 12 השעות הללו.

הנסיעה בין שני הסניפים אינה דומה לנסיעתה של העובדת לעבודה בבוקר מביתה ו/או לנסיעת העובדת הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בשתי הנסיעות הללו העובדת אינה עומדת לרשות העבודה. לעומת זאת, בנסיעתה בין שני הסניפים העובדת כן עמדה לרשות העבודה ואזי על המעביד לשלם לה בגין זמן הנסיעה בין שני הסניפים.

כאמור לעיל ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות, דהיינו, שש שעות עבודה בסניף הראשון, שעה וחצי זמן נסיעה במונית וארבע וחצי שעות עבודה בסניף השני. על פי היתר כללי, במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע מותר למעביד להעביד עובד עד 12 שעות ליום מבלי לקבל היתר פרטני ממשרד העבודה/ משרד התמ"ת. ההיתר הכללי קובע, בין היתר, כי במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, בחמשת ימי העבודה הרגילים מותר להעביד את העובד במספר שעות השווה להפרש שבין יום עבודה של תשע שעות ליום עבודה של 12 שעות ובלבד שהעובד לא יעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע המסוים. במקרה דנן בשבוע המסוים ההוא העובדת עבדה ארבע פעמים שש שעות ו-12 שעות פעם אחת או 36 שעות שבועיות, כאשר יש 43 שעות רגילות לשבוע ורק מהשעה ה-44 יש להתחיל לשלם שעות נוספות מבחינה שבועית.

המשרה הרגילה של העובדת היא שש שעות ליום. השעות בין שש שעות לתשע שעות לא היו שעות נוספות אלא שעות עודפות. על שעה עודפת משלמים 100%. לעומת זאת, השעה ה-10 והשעה ה-11 הן השעתיים הנוספות הראשונות מבחינה יומית ועליהן משלמים 125%. השעה ה-12 היא השעה השלישית של השעות הנוספות מבחינה יומית ועליהן משלמים 150% מבחינה יומית. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל".

יש שני מבחנים לשעות נוספות, יומי ושבועי, ואם לפי מבחן אחד בלבד יש שעות נוספות, חובה לשלם את התוספת עבורן, למרות העובדה שעל פי המבחן השני לא היו שעות נוספות. העניין דנן ממחיש כלל זה. העובדת לא עבדה שעות נוספות מבחינה שבועית, היא הרי עבדה רק 36 שעות שבועיות, אבל מאחר שהיא עובדת חמש פעמים בשבוע וביום ספציפי זה עבדה 12 שעות, על המעביד לשלם לה בגין שלוש שעות נוספות: עבור השעתיים הנוספות הראשונות 125% ועבור השעה הנוספת השלישית 150%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 


זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג


השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.


אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:

JAECOO

מותג רכב שלא היה כאן לפני שנה וטיפס לראש טבלת המסירות במהירות חסרת תקדים

מותג הרכב JAECOO פרץ השנה לשוק הישראלי באופן כמעט נדיר. המותג כלל לא היה כאן ב-2024 ותוך חודשים הפך לשחקן מרכזי. דגם ה-JAECOO 7 היה הדגם הנמכר ביותר בארץ עם 14,400 מסירות בעשרת החודשים הראשונים, לפני יונדאי קונה, טויוטה קורולה וקיה פיקנטו.


השילוב בין עיצוב פרימיום, טכנולוגיה מתקדמת, אבזור עשיר וצריכת דלק מרשימה – לצד תג מחיר נגיש – דיבר לישראלים, כולל נהגים שעברו ממשפחתיות או חיפשו אלטרנטיבה לחשמליות. JAECOO הפך ל-SUV הנמכר ביותר בכל הזמנים בישראל.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.