עבודה בשני סניפים באותו יום

למעביד יש שני סניפים בשתי ערים שונות. יש לו עובדת שעובדת באחד הסניפים מיום א' עד יום ה' שש שעות ליום, מ-8:00 עד 14:00. יום אחד היה חסר למעביד עובד בסניף השני ובשעה 14:00 הוא שלח את העובדת במונית לסניף השני, כמובן בהסכמתה המלאה של העובדת. הנסיעה ארכה שעה וחצי והיא עבדה בסניף השני ארבע וחצי שעות. המעביד שואל איך עליו לשלם לעובדת בגין יום יוצא דופן זה? תשובה מאת עו"ד דוד חיימוביץ'

על המעביד לשלם לעובדת 100% בגין תשע שעות, 125% בגין שעתיים ו-150% בגין שעה אחת.

קודם כל חשוב לציין כי בעניין דנן המעביד לא עבר על החוק. החוק החשוב לענייננו הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק"). ההגדרה של שעת עבודה מופיעה בסעיף 1 לחוק. החוק קובע, בין היתר, כדלהלן: "'שעות עבודה' פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה...". העובדת עמדה לרשות העבודה שש שעות בסניף הראשון, שעה וחצי כשנסעה מסניף הראשון לסניף השני וארבע וחצי שעות כשעבדה בסניף השני. ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות ועל המעביד לשלם לה בגין 12 השעות הללו.

הנסיעה בין שני הסניפים אינה דומה לנסיעתה של העובדת לעבודה בבוקר מביתה ו/או לנסיעת העובדת הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בשתי הנסיעות הללו העובדת אינה עומדת לרשות העבודה. לעומת זאת, בנסיעתה בין שני הסניפים העובדת כן עמדה לרשות העבודה ואזי על המעביד לשלם לה בגין זמן הנסיעה בין שני הסניפים.

כאמור לעיל ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות, דהיינו, שש שעות עבודה בסניף הראשון, שעה וחצי זמן נסיעה במונית וארבע וחצי שעות עבודה בסניף השני. על פי היתר כללי, במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע מותר למעביד להעביד עובד עד 12 שעות ליום מבלי לקבל היתר פרטני ממשרד העבודה/ משרד התמ"ת. ההיתר הכללי קובע, בין היתר, כי במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, בחמשת ימי העבודה הרגילים מותר להעביד את העובד במספר שעות השווה להפרש שבין יום עבודה של תשע שעות ליום עבודה של 12 שעות ובלבד שהעובד לא יעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע המסוים. במקרה דנן בשבוע המסוים ההוא העובדת עבדה ארבע פעמים שש שעות ו-12 שעות פעם אחת או 36 שעות שבועיות, כאשר יש 43 שעות רגילות לשבוע ורק מהשעה ה-44 יש להתחיל לשלם שעות נוספות מבחינה שבועית.

המשרה הרגילה של העובדת היא שש שעות ליום. השעות בין שש שעות לתשע שעות לא היו שעות נוספות אלא שעות עודפות. על שעה עודפת משלמים 100%. לעומת זאת, השעה ה-10 והשעה ה-11 הן השעתיים הנוספות הראשונות מבחינה יומית ועליהן משלמים 125%. השעה ה-12 היא השעה השלישית של השעות הנוספות מבחינה יומית ועליהן משלמים 150% מבחינה יומית. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל".

יש שני מבחנים לשעות נוספות, יומי ושבועי, ואם לפי מבחן אחד בלבד יש שעות נוספות, חובה לשלם את התוספת עבורן, למרות העובדה שעל פי המבחן השני לא היו שעות נוספות. העניין דנן ממחיש כלל זה. העובדת לא עבדה שעות נוספות מבחינה שבועית, היא הרי עבדה רק 36 שעות שבועיות, אבל מאחר שהיא עובדת חמש פעמים בשבוע וביום ספציפי זה עבדה 12 שעות, על המעביד לשלם לה בגין שלוש שעות נוספות: עבור השעתיים הנוספות הראשונות 125% ועבור השעה הנוספת השלישית 150%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.