עבודה בשני סניפים באותו יום
על המעביד לשלם לעובדת 100% בגין תשע שעות, 125% בגין שעתיים ו-150% בגין שעה אחת.
קודם כל חשוב לציין כי בעניין דנן המעביד לא עבר על החוק. החוק החשוב לענייננו הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק"). ההגדרה של שעת עבודה מופיעה בסעיף 1 לחוק. החוק קובע, בין היתר, כדלהלן: "'שעות עבודה' פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה...". העובדת עמדה לרשות העבודה שש שעות בסניף הראשון, שעה וחצי כשנסעה מסניף הראשון לסניף השני וארבע וחצי שעות כשעבדה בסניף השני. ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות ועל המעביד לשלם לה בגין 12 השעות הללו.
הנסיעה בין שני הסניפים אינה דומה לנסיעתה של העובדת לעבודה בבוקר מביתה ו/או לנסיעת העובדת הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בשתי הנסיעות הללו העובדת אינה עומדת לרשות העבודה. לעומת זאת, בנסיעתה בין שני הסניפים העובדת כן עמדה לרשות העבודה ואזי על המעביד לשלם לה בגין זמן הנסיעה בין שני הסניפים.
כאמור לעיל ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות, דהיינו, שש שעות עבודה בסניף הראשון, שעה וחצי זמן נסיעה במונית וארבע וחצי שעות עבודה בסניף השני. על פי היתר כללי, במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע מותר למעביד להעביד עובד עד 12 שעות ליום מבלי לקבל היתר פרטני ממשרד העבודה/ משרד התמ"ת. ההיתר הכללי קובע, בין היתר, כי במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, בחמשת ימי העבודה הרגילים מותר להעביד את העובד במספר שעות השווה להפרש שבין יום עבודה של תשע שעות ליום עבודה של 12 שעות ובלבד שהעובד לא יעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע המסוים. במקרה דנן בשבוע המסוים ההוא העובדת עבדה ארבע פעמים שש שעות ו-12 שעות פעם אחת או 36 שעות שבועיות, כאשר יש 43 שעות רגילות לשבוע ורק מהשעה ה-44 יש להתחיל לשלם שעות נוספות מבחינה שבועית.
המשרה הרגילה של העובדת היא שש שעות ליום. השעות בין שש שעות לתשע שעות לא היו שעות נוספות אלא שעות עודפות. על שעה עודפת משלמים 100%. לעומת זאת, השעה ה-10 והשעה ה-11 הן השעתיים הנוספות הראשונות מבחינה יומית ועליהן משלמים 125%. השעה ה-12 היא השעה השלישית של השעות הנוספות מבחינה יומית ועליהן משלמים 150% מבחינה יומית. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל".
יש שני מבחנים לשעות נוספות, יומי ושבועי, ואם לפי מבחן אחד בלבד יש שעות נוספות, חובה לשלם את התוספת עבורן, למרות העובדה שעל פי המבחן השני לא היו שעות נוספות. העניין דנן ממחיש כלל זה. העובדת לא עבדה שעות נוספות מבחינה שבועית, היא הרי עבדה רק 36 שעות שבועיות, אבל מאחר שהיא עובדת חמש פעמים בשבוע וביום ספציפי זה עבדה 12 שעות, על המעביד לשלם לה בגין שלוש שעות נוספות: עבור השעתיים הנוספות הראשונות 125% ועבור השעה הנוספת השלישית 150%.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
שרון שוסהיים, ערן שחם וזהר ינון. צילום: אוני' בר-אילןשיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
התכנית של צ'ק פוינט, SecureAcademy, נועדה לשלב תכנים טכנולוגיים עדכניים של צ'ק פוינט בתוך הלימודים האקדמיים או ההכשרות המקצועיות של המוסד, ובכך להכשיר את הסטודנטים לעבודה מעשית בתעשייה עם טכנולוגיות צ'ק פוינט; ההכשרה כולל קורסים כמו: ניהול ותחזוקת סביבת אבטחה, אבטחת ענן ומוביל, אופטימיזציה ופתרונות אבטחה מרובי שכבות
השבוע התקיים במשרדי צ׳ק פוינט בתל אביב אירוע מיוחד לציון השקת שיתוף הפעולה בין החברה לביה"ס לסייבר והייטק הפועל במסגרת המערך לתכניות יעודיות ומיזם "אקדימה" של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת שיתוף הפעולה, תכני הסייבר המתקדמים של צ’ק פוינט ישולבו בתוכניות ההכשרה והלימודים של בית הספר להייטק ולסייבר של האוניברסיטה.
לאירוע הגיעו בכירים מצ׳ק פוינט ומאוניברסיטת בר־אילן לצד כ-250 בוגרי ביה"ס להייטק וסייבר שלקחו חלק בהרצאות ובהצגת התכנית שנועדה להכשיר את דור העתיד של מומחי הסייבר בישראל. בין הדוברים: שרון
שוסהיים, סמנכ"ל לקוחות בצ׳ק פוינט, וזהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, שעמדו על חשיבות החיבור בין האקדמיה לתעשייה ועל הצורך בהעמקת ההכשרה המעשית בתחומי הגנת הסייבר.
תכנית SecureAcademy של צ'ק פוינט נועדה לשלב תכנים טכנולוגיים עדכניים של צ'ק פוינט בתוך הלימודים האקדמיים או ההכשרות המקצועיות של המוסד, ובכך להכשיר את הסטודנטים לעבודה מעשית בתעשייה עם טכנולוגיות צ'ק פוינט. ההכשרה כולל קורסים כמו: ניהול ותחזוקת סביבת אבטחה, אבטחת ענן ומוביל, אופטימיזציה ופתרונות אבטחה מרובי שכבות.
השת"פ, בהובלת ערן שחם מביה"ס להייטק וסייבר של בר-אילן, נועד לתת מענה למחסור הקריטי במומחי סייבר בישראל ובעולם: "שיתוף הפעולה ביננו יאפשר הוראה ברמה הגבוהה ביותר, באמצעות חומרי למידה מקוריים, שתוביל את הלומדים בקורסים ללמידה חווייתית ומעמיקה של עולמות הסייבר. כעת, ביה"ס להייטק וסייבר של אוניברסיטת בר-אילן יהפוך למרכז ההכשרות הגדול ביותר לטכנולוגיות צ'ק פוינט בישראל".
- מניית צ'ק פוינט מזנקת - הרווח מעל הציפיות, ההזמנות זינקו ב-20%
- צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהר ינון, משנה בכיר לנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן: "אוניברסיטת בר-אילן צמחה והפכה לאוניברסיטה השניה בגודלה בישראל לצד החלק האקדמי, אנחנו מאמינים בחשיבות של למידה מתמשכת והכשרות מקצועיות, גם לאחר סיום התואר, דרך יחידות כמו בית הספר להייטק וסייבר. שיתוף הפעולה הזה, שמתמקד בין היתר בהכשרת הדור הבא של מומחי סייבר במסגרת תוכניות כמו SecureAcademy של צ'ק פוינט, הוא בעל פוטנציאל אדיר גם בתחומים אחרים בהם פועלת האוניברסיטה, כמו מחקרי Deep-Tech ופיתוחים בשיתוף מערכת הביטחון וגופי התעשייה השונים"
