עבודה בשני סניפים באותו יום
על המעביד לשלם לעובדת 100% בגין תשע שעות, 125% בגין שעתיים ו-150% בגין שעה אחת.
קודם כל חשוב לציין כי בעניין דנן המעביד לא עבר על החוק. החוק החשוב לענייננו הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק"). ההגדרה של שעת עבודה מופיעה בסעיף 1 לחוק. החוק קובע, בין היתר, כדלהלן: "'שעות עבודה' פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה...". העובדת עמדה לרשות העבודה שש שעות בסניף הראשון, שעה וחצי כשנסעה מסניף הראשון לסניף השני וארבע וחצי שעות כשעבדה בסניף השני. ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות ועל המעביד לשלם לה בגין 12 השעות הללו.
הנסיעה בין שני הסניפים אינה דומה לנסיעתה של העובדת לעבודה בבוקר מביתה ו/או לנסיעת העובדת הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בשתי הנסיעות הללו העובדת אינה עומדת לרשות העבודה. לעומת זאת, בנסיעתה בין שני הסניפים העובדת כן עמדה לרשות העבודה ואזי על המעביד לשלם לה בגין זמן הנסיעה בין שני הסניפים.
כאמור לעיל ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות, דהיינו, שש שעות עבודה בסניף הראשון, שעה וחצי זמן נסיעה במונית וארבע וחצי שעות עבודה בסניף השני. על פי היתר כללי, במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע מותר למעביד להעביד עובד עד 12 שעות ליום מבלי לקבל היתר פרטני ממשרד העבודה/ משרד התמ"ת. ההיתר הכללי קובע, בין היתר, כי במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, בחמשת ימי העבודה הרגילים מותר להעביד את העובד במספר שעות השווה להפרש שבין יום עבודה של תשע שעות ליום עבודה של 12 שעות ובלבד שהעובד לא יעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע המסוים. במקרה דנן בשבוע המסוים ההוא העובדת עבדה ארבע פעמים שש שעות ו-12 שעות פעם אחת או 36 שעות שבועיות, כאשר יש 43 שעות רגילות לשבוע ורק מהשעה ה-44 יש להתחיל לשלם שעות נוספות מבחינה שבועית.
המשרה הרגילה של העובדת היא שש שעות ליום. השעות בין שש שעות לתשע שעות לא היו שעות נוספות אלא שעות עודפות. על שעה עודפת משלמים 100%. לעומת זאת, השעה ה-10 והשעה ה-11 הן השעתיים הנוספות הראשונות מבחינה יומית ועליהן משלמים 125%. השעה ה-12 היא השעה השלישית של השעות הנוספות מבחינה יומית ועליהן משלמים 150% מבחינה יומית. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל".
יש שני מבחנים לשעות נוספות, יומי ושבועי, ואם לפי מבחן אחד בלבד יש שעות נוספות, חובה לשלם את התוספת עבורן, למרות העובדה שעל פי המבחן השני לא היו שעות נוספות. העניין דנן ממחיש כלל זה. העובדת לא עבדה שעות נוספות מבחינה שבועית, היא הרי עבדה רק 36 שעות שבועיות, אבל מאחר שהיא עובדת חמש פעמים בשבוע וביום ספציפי זה עבדה 12 שעות, על המעביד לשלם לה בגין שלוש שעות נוספות: עבור השעתיים הנוספות הראשונות 125% ועבור השעה הנוספת השלישית 150%.

חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
ברשות שדות התעופה מדווחים על עלייה של כ-50% לעומת החג בשנה שעברה, עם ימים שחוצים את רף ה-60 אלף נוסעים. התנועה מתקרבת לרמות שנראו בשנות שיא, והעומסים צפויים להתגבר סביב גלי ההמראות
חנוכה דוחף את התנועה בנתב״ג למעלה, ובאוויר כבר מרגישים את זה. זו לא רק תחושה של “יותר אנשים עם מזוודות”, אלא חזרה של קצב עבודה גבוה יותר לאורך היום. לפי הודעת רשות שדות התעופה, במהלך חג החנוכה צפויים לעבור בנמל התעופה בן-גוריון כ-508 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות, עלייה של כ-50% לעומת תקופת החג אשתקד. מבחינת נתב״ג, זה מתרגם ליותר תנועת נוסעים בשעות הבוקר והערב, יותר לחץ על השרשרת התפעולית, והרבה פחות “מרווח נשימה” בין גלי הטיסות.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שדה תעופה בינ"ל נוסף יוקם סמוך לנבטים תוך 7 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר עכשיו רואים עומס, ויש עוד שלושה ימי שיא בדרך
אחד מימי השיא חל כבר היום, יום ראשון, ה-14 בדצמבר, עם כ-65 אלף נוסעים שעוברים בנתב״ג. המספר הזה לא נשאר על הנייר. הוא מורגש בשטח בצ’ק אין, בבידוק, באזורי העלייה למטוס וגם בנתיבים הפנימיים של הטרמינל. לשם השוואה, בדצמבר 2023, בתחילת המלחמה, ביום העמוס ביותר של חנוכה עברו כ-20 אלף נוסעים בלבד, פער שמחדד כמה מהר השוק יודע “להתכווץ ולהתרחב” בהתאם למצב.
