עבודה בשני סניפים באותו יום
על המעביד לשלם לעובדת 100% בגין תשע שעות, 125% בגין שעתיים ו-150% בגין שעה אחת.
קודם כל חשוב לציין כי בעניין דנן המעביד לא עבר על החוק. החוק החשוב לענייננו הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "החוק"). ההגדרה של שעת עבודה מופיעה בסעיף 1 לחוק. החוק קובע, בין היתר, כדלהלן: "'שעות עבודה' פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה...". העובדת עמדה לרשות העבודה שש שעות בסניף הראשון, שעה וחצי כשנסעה מסניף הראשון לסניף השני וארבע וחצי שעות כשעבדה בסניף השני. ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות ועל המעביד לשלם לה בגין 12 השעות הללו.
הנסיעה בין שני הסניפים אינה דומה לנסיעתה של העובדת לעבודה בבוקר מביתה ו/או לנסיעת העובדת הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בשתי הנסיעות הללו העובדת אינה עומדת לרשות העבודה. לעומת זאת, בנסיעתה בין שני הסניפים העובדת כן עמדה לרשות העבודה ואזי על המעביד לשלם לה בגין זמן הנסיעה בין שני הסניפים.
כאמור לעיל ביום ספציפי זה, העובדת עמדה לרשות העבודה 12 שעות, דהיינו, שש שעות עבודה בסניף הראשון, שעה וחצי זמן נסיעה במונית וארבע וחצי שעות עבודה בסניף השני. על פי היתר כללי, במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע מותר למעביד להעביד עובד עד 12 שעות ליום מבלי לקבל היתר פרטני ממשרד העבודה/ משרד התמ"ת. ההיתר הכללי קובע, בין היתר, כי במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, בחמשת ימי העבודה הרגילים מותר להעביד את העובד במספר שעות השווה להפרש שבין יום עבודה של תשע שעות ליום עבודה של 12 שעות ובלבד שהעובד לא יעבוד יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע המסוים. במקרה דנן בשבוע המסוים ההוא העובדת עבדה ארבע פעמים שש שעות ו-12 שעות פעם אחת או 36 שעות שבועיות, כאשר יש 43 שעות רגילות לשבוע ורק מהשעה ה-44 יש להתחיל לשלם שעות נוספות מבחינה שבועית.
המשרה הרגילה של העובדת היא שש שעות ליום. השעות בין שש שעות לתשע שעות לא היו שעות נוספות אלא שעות עודפות. על שעה עודפת משלמים 100%. לעומת זאת, השעה ה-10 והשעה ה-11 הן השעתיים הנוספות הראשונות מבחינה יומית ועליהן משלמים 125%. השעה ה-12 היא השעה השלישית של השעות הנוספות מבחינה יומית ועליהן משלמים 150% מבחינה יומית. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-1 מהשכר הרגיל".
יש שני מבחנים לשעות נוספות, יומי ושבועי, ואם לפי מבחן אחד בלבד יש שעות נוספות, חובה לשלם את התוספת עבורן, למרות העובדה שעל פי המבחן השני לא היו שעות נוספות. העניין דנן ממחיש כלל זה. העובדת לא עבדה שעות נוספות מבחינה שבועית, היא הרי עבדה רק 36 שעות שבועיות, אבל מאחר שהיא עובדת חמש פעמים בשבוע וביום ספציפי זה עבדה 12 שעות, על המעביד לשלם לה בגין שלוש שעות נוספות: עבור השעתיים הנוספות הראשונות 125% ועבור השעה הנוספת השלישית 150%.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
