פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?

כמו בשנה שעברה, המרוץ המרכזי לא היווה מוקד להתעניינות, וחולקו תארים מעט מוזרים כמו 'נהג המרוצים של ישראל'. מלבד זוטות אלו, היה זה הפנינג מוטורי שהעלה יותר חיוך מאחורי הקלעים
מערכת אוטו |

אילת. חם. מחייכים, אך זו אינה חוכמה, החיוך לא ירד עוד מהרגע בו תקפנו את הירידות בכביש 25 בדרך לערבה. כ-200 ק"מ של כביש הערבה אפשרו להרהר על כך שבשנה שעברה הוכרז בקולי קולות שמחפשים את נהג המרוצים של ישראל, וכי תחרות הפורמולה רנו הראשונה בישראל תפתח פתח לבאות. יומיים אחרי המחשבה הזו אפשר לסכם כי בהחלט היה שם אירוע מוטורי והייתה שם גם תחרות, רק לא באירוע המרכזי. כי גם הפעם מכוניות הפורמולה נסעו במסלול קצר מדי עם הוראות האוסרות עליהם לעקוף, מלבד בקטע אחד או שניים. מאוד מאכזב, במיוחד שתחרות הקארטינג, שבתפיסה הייתה אירוע משלים, סיפקה את כל מה שהיה חסר בפורמולה רנו: עקיפות, כאסח, נהיגה במגבלות, אתם יודעים – כמו שמרוץ אמיתי צריך להיות. כאחד שהגיע מהתחום הזה, יכול אני לספר שבקארטינג לא יוותרו על המיקום במרוץ. שם יעדיפו לגדוע את הגפיים העליונות ולא לוותר. אולי הגזמתי מעט, אך זה לא רחוק מזה. רחוק הרבה פחות מלקרוא לתצוגת הראווה של הפורמולה רנו כמרוץ. לצד הקארטינג נערכו השנה לא מעט תחרויות מקטגוריות שונות: דראג, ג'ימקאנה, טורינג קאר (שם מוזר למירוץ מכוניות ראלי עם צמיגי כביש), דריפטינג ומרוצי אופנועים – סופר מוטו וכביש.
 
 
הצופים והארגון
כבר ביום חמישי, יום האימונים, החל הקהל מטפטף עצמו ליציעים, אם כי לא בכמות מרשימה. דווקא מאוחר בערב, כאשר במתחם הפורמולה כל המתחרים מלבד הדראג עלו למקום לינתם, החל הקהל לתפוס מקום בטריבונה, צועק ומריע בקולי קולות. רגע בו אתה מבין שלמרות שהענף הינו הפחות מוערך, הוא עדיין המעניין ביותר, הרי בדיוק כמו באולימפיאדה, שם האירוע המרכזי הינו האדם המהיר ביותר, כאן רוצים לדעת מיהי המכונית המהירה ביותר. דבר הגורם לכל העוסקים בענף לחייך, שכן התחושה מבחינתם הייתה שהמארגנים לא ממש "סופרים אותם" באירוע הזה.
 
הבחור עם האייפד
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.

אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
 
פורמולה ישראל
מתחילים
1    נדב ירון
2    איתמר יטיב
3    עידו יודובסקי

נשים
1    נועה אלישע
2    לירון בן ארי
3    דינה איילון

מקצוענים
1    לאון טאובס
2    סימון אלישקוב
3    אביב קדשאי

גימקאנה
4X2

1    מוטי נתן
2    גנדי סוביציאן
3    לאון טאובס

4X4
1    שירן ששון
2    פיני אלישקוב
3    קובי שקורי

דראג
הנעה קדמית
1    אמיר שמולי
2    בר ברוך
3    שרדי מזרייב

הנעה אחורית
1    מומי לוי
2    דני פיסטניר
3    עופר נדן

4X4
1    מיכאל רייכלין
2    רמי שומלי
3    יוסי הרשקו

N GROUP (טורינג קאר)
1    ניר בן ארי
2    חוסם אבדאל הדי
3    ויקטור קוחוניצקי

WRX CUP
1    מישל גדז'
2    שי שמעוני
3    פאדי גאבר

דריפטינג
1    אולג וסילקוב
2    רפי מזרחי
3    דני אברמוב

סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1    יוגב הרוש
2    חן אביוב
3    ניסים רומני

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    ליעד לב
2    חיים זנגברג
3    עירן ארצדי

GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1    יוגב הרוש
2    אבישי חסון
3    חן אביוב

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    חיים זנגברג
2    עירן ארצדי
3    ניב בלחסן

סופר מוטו
125 סמ"ק
1    רן רינקר
2    אדר מלמד
3    איליי קנובסקי

ימאהה
1    עמית פוקס
2    אבי מייזליש
3    טלוייסמן

125 סמ"ק
1    איליי קנובסקי
2    אדר מלמד
3    אוהד שריקי

ימאהה
1    מיכאל שרלינג
2    עמית פוקס
3    טל וייסמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות