פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?

כמו בשנה שעברה, המרוץ המרכזי לא היווה מוקד להתעניינות, וחולקו תארים מעט מוזרים כמו 'נהג המרוצים של ישראל'. מלבד זוטות אלו, היה זה הפנינג מוטורי שהעלה יותר חיוך מאחורי הקלעים
מערכת אוטו |

אילת. חם. מחייכים, אך זו אינה חוכמה, החיוך לא ירד עוד מהרגע בו תקפנו את הירידות בכביש 25 בדרך לערבה. כ-200 ק"מ של כביש הערבה אפשרו להרהר על כך שבשנה שעברה הוכרז בקולי קולות שמחפשים את נהג המרוצים של ישראל, וכי תחרות הפורמולה רנו הראשונה בישראל תפתח פתח לבאות. יומיים אחרי המחשבה הזו אפשר לסכם כי בהחלט היה שם אירוע מוטורי והייתה שם גם תחרות, רק לא באירוע המרכזי. כי גם הפעם מכוניות הפורמולה נסעו במסלול קצר מדי עם הוראות האוסרות עליהם לעקוף, מלבד בקטע אחד או שניים. מאוד מאכזב, במיוחד שתחרות הקארטינג, שבתפיסה הייתה אירוע משלים, סיפקה את כל מה שהיה חסר בפורמולה רנו: עקיפות, כאסח, נהיגה במגבלות, אתם יודעים – כמו שמרוץ אמיתי צריך להיות. כאחד שהגיע מהתחום הזה, יכול אני לספר שבקארטינג לא יוותרו על המיקום במרוץ. שם יעדיפו לגדוע את הגפיים העליונות ולא לוותר. אולי הגזמתי מעט, אך זה לא רחוק מזה. רחוק הרבה פחות מלקרוא לתצוגת הראווה של הפורמולה רנו כמרוץ. לצד הקארטינג נערכו השנה לא מעט תחרויות מקטגוריות שונות: דראג, ג'ימקאנה, טורינג קאר (שם מוזר למירוץ מכוניות ראלי עם צמיגי כביש), דריפטינג ומרוצי אופנועים – סופר מוטו וכביש.
 
 
הצופים והארגון
כבר ביום חמישי, יום האימונים, החל הקהל מטפטף עצמו ליציעים, אם כי לא בכמות מרשימה. דווקא מאוחר בערב, כאשר במתחם הפורמולה כל המתחרים מלבד הדראג עלו למקום לינתם, החל הקהל לתפוס מקום בטריבונה, צועק ומריע בקולי קולות. רגע בו אתה מבין שלמרות שהענף הינו הפחות מוערך, הוא עדיין המעניין ביותר, הרי בדיוק כמו באולימפיאדה, שם האירוע המרכזי הינו האדם המהיר ביותר, כאן רוצים לדעת מיהי המכונית המהירה ביותר. דבר הגורם לכל העוסקים בענף לחייך, שכן התחושה מבחינתם הייתה שהמארגנים לא ממש "סופרים אותם" באירוע הזה.
 
הבחור עם האייפד
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.

אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
 
פורמולה ישראל
מתחילים
1    נדב ירון
2    איתמר יטיב
3    עידו יודובסקי

נשים
1    נועה אלישע
2    לירון בן ארי
3    דינה איילון

מקצוענים
1    לאון טאובס
2    סימון אלישקוב
3    אביב קדשאי

גימקאנה
4X2

1    מוטי נתן
2    גנדי סוביציאן
3    לאון טאובס

4X4
1    שירן ששון
2    פיני אלישקוב
3    קובי שקורי

דראג
הנעה קדמית
1    אמיר שמולי
2    בר ברוך
3    שרדי מזרייב

הנעה אחורית
1    מומי לוי
2    דני פיסטניר
3    עופר נדן

4X4
1    מיכאל רייכלין
2    רמי שומלי
3    יוסי הרשקו

N GROUP (טורינג קאר)
1    ניר בן ארי
2    חוסם אבדאל הדי
3    ויקטור קוחוניצקי

WRX CUP
1    מישל גדז'
2    שי שמעוני
3    פאדי גאבר

דריפטינג
1    אולג וסילקוב
2    רפי מזרחי
3    דני אברמוב

סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1    יוגב הרוש
2    חן אביוב
3    ניסים רומני

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    ליעד לב
2    חיים זנגברג
3    עירן ארצדי

GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1    יוגב הרוש
2    אבישי חסון
3    חן אביוב

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    חיים זנגברג
2    עירן ארצדי
3    ניב בלחסן

סופר מוטו
125 סמ"ק
1    רן רינקר
2    אדר מלמד
3    איליי קנובסקי

ימאהה
1    עמית פוקס
2    אבי מייזליש
3    טלוייסמן

125 סמ"ק
1    איליי קנובסקי
2    אדר מלמד
3    אוהד שריקי

ימאהה
1    מיכאל שרלינג
2    עמית פוקס
3    טל וייסמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"