פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?

כמו בשנה שעברה, המרוץ המרכזי לא היווה מוקד להתעניינות, וחולקו תארים מעט מוזרים כמו 'נהג המרוצים של ישראל'. מלבד זוטות אלו, היה זה הפנינג מוטורי שהעלה יותר חיוך מאחורי הקלעים
מערכת אוטו |

אילת. חם. מחייכים, אך זו אינה חוכמה, החיוך לא ירד עוד מהרגע בו תקפנו את הירידות בכביש 25 בדרך לערבה. כ-200 ק"מ של כביש הערבה אפשרו להרהר על כך שבשנה שעברה הוכרז בקולי קולות שמחפשים את נהג המרוצים של ישראל, וכי תחרות הפורמולה רנו הראשונה בישראל תפתח פתח לבאות. יומיים אחרי המחשבה הזו אפשר לסכם כי בהחלט היה שם אירוע מוטורי והייתה שם גם תחרות, רק לא באירוע המרכזי. כי גם הפעם מכוניות הפורמולה נסעו במסלול קצר מדי עם הוראות האוסרות עליהם לעקוף, מלבד בקטע אחד או שניים. מאוד מאכזב, במיוחד שתחרות הקארטינג, שבתפיסה הייתה אירוע משלים, סיפקה את כל מה שהיה חסר בפורמולה רנו: עקיפות, כאסח, נהיגה במגבלות, אתם יודעים – כמו שמרוץ אמיתי צריך להיות. כאחד שהגיע מהתחום הזה, יכול אני לספר שבקארטינג לא יוותרו על המיקום במרוץ. שם יעדיפו לגדוע את הגפיים העליונות ולא לוותר. אולי הגזמתי מעט, אך זה לא רחוק מזה. רחוק הרבה פחות מלקרוא לתצוגת הראווה של הפורמולה רנו כמרוץ. לצד הקארטינג נערכו השנה לא מעט תחרויות מקטגוריות שונות: דראג, ג'ימקאנה, טורינג קאר (שם מוזר למירוץ מכוניות ראלי עם צמיגי כביש), דריפטינג ומרוצי אופנועים – סופר מוטו וכביש.
 
 
הצופים והארגון
כבר ביום חמישי, יום האימונים, החל הקהל מטפטף עצמו ליציעים, אם כי לא בכמות מרשימה. דווקא מאוחר בערב, כאשר במתחם הפורמולה כל המתחרים מלבד הדראג עלו למקום לינתם, החל הקהל לתפוס מקום בטריבונה, צועק ומריע בקולי קולות. רגע בו אתה מבין שלמרות שהענף הינו הפחות מוערך, הוא עדיין המעניין ביותר, הרי בדיוק כמו באולימפיאדה, שם האירוע המרכזי הינו האדם המהיר ביותר, כאן רוצים לדעת מיהי המכונית המהירה ביותר. דבר הגורם לכל העוסקים בענף לחייך, שכן התחושה מבחינתם הייתה שהמארגנים לא ממש "סופרים אותם" באירוע הזה.
 
הבחור עם האייפד
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.

אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
 
פורמולה ישראל
מתחילים
1    נדב ירון
2    איתמר יטיב
3    עידו יודובסקי

נשים
1    נועה אלישע
2    לירון בן ארי
3    דינה איילון

מקצוענים
1    לאון טאובס
2    סימון אלישקוב
3    אביב קדשאי

גימקאנה
4X2

1    מוטי נתן
2    גנדי סוביציאן
3    לאון טאובס

4X4
1    שירן ששון
2    פיני אלישקוב
3    קובי שקורי

דראג
הנעה קדמית
1    אמיר שמולי
2    בר ברוך
3    שרדי מזרייב

הנעה אחורית
1    מומי לוי
2    דני פיסטניר
3    עופר נדן

4X4
1    מיכאל רייכלין
2    רמי שומלי
3    יוסי הרשקו

N GROUP (טורינג קאר)
1    ניר בן ארי
2    חוסם אבדאל הדי
3    ויקטור קוחוניצקי

WRX CUP
1    מישל גדז'
2    שי שמעוני
3    פאדי גאבר

דריפטינג
1    אולג וסילקוב
2    רפי מזרחי
3    דני אברמוב

סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1    יוגב הרוש
2    חן אביוב
3    ניסים רומני

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    ליעד לב
2    חיים זנגברג
3    עירן ארצדי

GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1    יוגב הרוש
2    אבישי חסון
3    חן אביוב

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    חיים זנגברג
2    עירן ארצדי
3    ניב בלחסן

סופר מוטו
125 סמ"ק
1    רן רינקר
2    אדר מלמד
3    איליי קנובסקי

ימאהה
1    עמית פוקס
2    אבי מייזליש
3    טלוייסמן

125 סמ"ק
1    איליי קנובסקי
2    אדר מלמד
3    אוהד שריקי

ימאהה
1    מיכאל שרלינג
2    עמית פוקס
3    טל וייסמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".