פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.
אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
מתחילים
1 נדב ירון
2 איתמר יטיב
3 עידו יודובסקי
נשים
1 נועה אלישע
2 לירון בן ארי
3 דינה איילון
מקצוענים
1 לאון טאובס
2 סימון אלישקוב
3 אביב קדשאי
גימקאנה
4X2
1 מוטי נתן
2 גנדי סוביציאן
3 לאון טאובס
4X4
1 שירן ששון
2 פיני אלישקוב
3 קובי שקורי
דראג
הנעה קדמית
1 אמיר שמולי
2 בר ברוך
3 שרדי מזרייב
הנעה אחורית
1 מומי לוי
2 דני פיסטניר
3 עופר נדן
4X4
1 מיכאל רייכלין
2 רמי שומלי
3 יוסי הרשקו
N GROUP (טורינג קאר)
1 ניר בן ארי
2 חוסם אבדאל הדי
3 ויקטור קוחוניצקי
WRX CUP
1 מישל גדז'
2 שי שמעוני
3 פאדי גאבר
דריפטינג
1 אולג וסילקוב
2 רפי מזרחי
3 דני אברמוב
סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1 יוגב הרוש
2 חן אביוב
3 ניסים רומני
GP1 עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1 ליעד לב
2 חיים זנגברג
3 עירן ארצדי
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1 יוגב הרוש
2 אבישי חסון
3 חן אביוב
GP1 עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1 חיים זנגברג
2 עירן ארצדי
3 ניב בלחסן
סופר מוטו
125 סמ"ק
1 רן רינקר
2 אדר מלמד
3 איליי קנובסקי
ימאהה
1 עמית פוקס
2 אבי מייזליש
3 טלוייסמן
125 סמ"ק
1 איליי קנובסקי
2 אדר מלמד
3 אוהד שריקי
ימאהה
1 מיכאל שרלינג
2 עמית פוקס
3 טל וייסמן
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
