פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?

כמו בשנה שעברה, המרוץ המרכזי לא היווה מוקד להתעניינות, וחולקו תארים מעט מוזרים כמו 'נהג המרוצים של ישראל'. מלבד זוטות אלו, היה זה הפנינג מוטורי שהעלה יותר חיוך מאחורי הקלעים
מערכת אוטו |

אילת. חם. מחייכים, אך זו אינה חוכמה, החיוך לא ירד עוד מהרגע בו תקפנו את הירידות בכביש 25 בדרך לערבה. כ-200 ק"מ של כביש הערבה אפשרו להרהר על כך שבשנה שעברה הוכרז בקולי קולות שמחפשים את נהג המרוצים של ישראל, וכי תחרות הפורמולה רנו הראשונה בישראל תפתח פתח לבאות. יומיים אחרי המחשבה הזו אפשר לסכם כי בהחלט היה שם אירוע מוטורי והייתה שם גם תחרות, רק לא באירוע המרכזי. כי גם הפעם מכוניות הפורמולה נסעו במסלול קצר מדי עם הוראות האוסרות עליהם לעקוף, מלבד בקטע אחד או שניים. מאוד מאכזב, במיוחד שתחרות הקארטינג, שבתפיסה הייתה אירוע משלים, סיפקה את כל מה שהיה חסר בפורמולה רנו: עקיפות, כאסח, נהיגה במגבלות, אתם יודעים – כמו שמרוץ אמיתי צריך להיות. כאחד שהגיע מהתחום הזה, יכול אני לספר שבקארטינג לא יוותרו על המיקום במרוץ. שם יעדיפו לגדוע את הגפיים העליונות ולא לוותר. אולי הגזמתי מעט, אך זה לא רחוק מזה. רחוק הרבה פחות מלקרוא לתצוגת הראווה של הפורמולה רנו כמרוץ. לצד הקארטינג נערכו השנה לא מעט תחרויות מקטגוריות שונות: דראג, ג'ימקאנה, טורינג קאר (שם מוזר למירוץ מכוניות ראלי עם צמיגי כביש), דריפטינג ומרוצי אופנועים – סופר מוטו וכביש.
 
 
הצופים והארגון
כבר ביום חמישי, יום האימונים, החל הקהל מטפטף עצמו ליציעים, אם כי לא בכמות מרשימה. דווקא מאוחר בערב, כאשר במתחם הפורמולה כל המתחרים מלבד הדראג עלו למקום לינתם, החל הקהל לתפוס מקום בטריבונה, צועק ומריע בקולי קולות. רגע בו אתה מבין שלמרות שהענף הינו הפחות מוערך, הוא עדיין המעניין ביותר, הרי בדיוק כמו באולימפיאדה, שם האירוע המרכזי הינו האדם המהיר ביותר, כאן רוצים לדעת מיהי המכונית המהירה ביותר. דבר הגורם לכל העוסקים בענף לחייך, שכן התחושה מבחינתם הייתה שהמארגנים לא ממש "סופרים אותם" באירוע הזה.
 
הבחור עם האייפד
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.

אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
 
פורמולה ישראל
מתחילים
1    נדב ירון
2    איתמר יטיב
3    עידו יודובסקי

נשים
1    נועה אלישע
2    לירון בן ארי
3    דינה איילון

מקצוענים
1    לאון טאובס
2    סימון אלישקוב
3    אביב קדשאי

גימקאנה
4X2

1    מוטי נתן
2    גנדי סוביציאן
3    לאון טאובס

4X4
1    שירן ששון
2    פיני אלישקוב
3    קובי שקורי

דראג
הנעה קדמית
1    אמיר שמולי
2    בר ברוך
3    שרדי מזרייב

הנעה אחורית
1    מומי לוי
2    דני פיסטניר
3    עופר נדן

4X4
1    מיכאל רייכלין
2    רמי שומלי
3    יוסי הרשקו

N GROUP (טורינג קאר)
1    ניר בן ארי
2    חוסם אבדאל הדי
3    ויקטור קוחוניצקי

WRX CUP
1    מישל גדז'
2    שי שמעוני
3    פאדי גאבר

דריפטינג
1    אולג וסילקוב
2    רפי מזרחי
3    דני אברמוב

סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1    יוגב הרוש
2    חן אביוב
3    ניסים רומני

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    ליעד לב
2    חיים זנגברג
3    עירן ארצדי

GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1    יוגב הרוש
2    אבישי חסון
3    חן אביוב

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    חיים זנגברג
2    עירן ארצדי
3    ניב בלחסן

סופר מוטו
125 סמ"ק
1    רן רינקר
2    אדר מלמד
3    איליי קנובסקי

ימאהה
1    עמית פוקס
2    אבי מייזליש
3    טלוייסמן

125 סמ"ק
1    איליי קנובסקי
2    אדר מלמד
3    אוהד שריקי

ימאהה
1    מיכאל שרלינג
2    עמית פוקס
3    טל וייסמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.