פורמולה ישראל 2013: הפנינג או מרוץ?

כמו בשנה שעברה, המרוץ המרכזי לא היווה מוקד להתעניינות, וחולקו תארים מעט מוזרים כמו 'נהג המרוצים של ישראל'. מלבד זוטות אלו, היה זה הפנינג מוטורי שהעלה יותר חיוך מאחורי הקלעים
מערכת אוטו |

אילת. חם. מחייכים, אך זו אינה חוכמה, החיוך לא ירד עוד מהרגע בו תקפנו את הירידות בכביש 25 בדרך לערבה. כ-200 ק"מ של כביש הערבה אפשרו להרהר על כך שבשנה שעברה הוכרז בקולי קולות שמחפשים את נהג המרוצים של ישראל, וכי תחרות הפורמולה רנו הראשונה בישראל תפתח פתח לבאות. יומיים אחרי המחשבה הזו אפשר לסכם כי בהחלט היה שם אירוע מוטורי והייתה שם גם תחרות, רק לא באירוע המרכזי. כי גם הפעם מכוניות הפורמולה נסעו במסלול קצר מדי עם הוראות האוסרות עליהם לעקוף, מלבד בקטע אחד או שניים. מאוד מאכזב, במיוחד שתחרות הקארטינג, שבתפיסה הייתה אירוע משלים, סיפקה את כל מה שהיה חסר בפורמולה רנו: עקיפות, כאסח, נהיגה במגבלות, אתם יודעים – כמו שמרוץ אמיתי צריך להיות. כאחד שהגיע מהתחום הזה, יכול אני לספר שבקארטינג לא יוותרו על המיקום במרוץ. שם יעדיפו לגדוע את הגפיים העליונות ולא לוותר. אולי הגזמתי מעט, אך זה לא רחוק מזה. רחוק הרבה פחות מלקרוא לתצוגת הראווה של הפורמולה רנו כמרוץ. לצד הקארטינג נערכו השנה לא מעט תחרויות מקטגוריות שונות: דראג, ג'ימקאנה, טורינג קאר (שם מוזר למירוץ מכוניות ראלי עם צמיגי כביש), דריפטינג ומרוצי אופנועים – סופר מוטו וכביש.
 
 
הצופים והארגון
כבר ביום חמישי, יום האימונים, החל הקהל מטפטף עצמו ליציעים, אם כי לא בכמות מרשימה. דווקא מאוחר בערב, כאשר במתחם הפורמולה כל המתחרים מלבד הדראג עלו למקום לינתם, החל הקהל לתפוס מקום בטריבונה, צועק ומריע בקולי קולות. רגע בו אתה מבין שלמרות שהענף הינו הפחות מוערך, הוא עדיין המעניין ביותר, הרי בדיוק כמו באולימפיאדה, שם האירוע המרכזי הינו האדם המהיר ביותר, כאן רוצים לדעת מיהי המכונית המהירה ביותר. דבר הגורם לכל העוסקים בענף לחייך, שכן התחושה מבחינתם הייתה שהמארגנים לא ממש "סופרים אותם" באירוע הזה.
 
הבחור עם האייפד
הסופ"ש הזה העניק לא מעט רגעי הומור. כולם הוזמנו ל"מסיבה עם נהגי המרוץ", כך הודבקו כרוזים ברחבי העיר אילת. אז הגענו לראות. לא היה שם אף נצר למין הנשי, ורק חלק קטן מנהגי המירוץ בעיקר חבר'ה מהדראג. אבל מי בכלל רוצה ללגום בירה עם גברים על עקבים.
רגע מצחיק אחר היה דווקא על הטריבונות; תכנון לקוי של היציע, גרם לכך שאף אחד לא יכול היה לראות מה מתרחש בקצה. מה עושה הקהל ברגע שכזה? קם על רגליו. אז כולם עמדו וכולם הסתירו לכולם. במיאוצי הדראג, כשלא ניתן היה לראות את הזינוק ואת ההמשך, נמצא מישהו עם יוזמה: זה לקח את האייפד שברשותו והראה לכולם מה מתרחש על המסלול. לא פחות מצחיק היה לראות את הקהל מכוון אותו לסובב את המסך בכדי שיוכלו גם הם לראות. אני אמנם לא בדקתי זאת, אבל להערכתי זה המסך הקטן בעולם עליו הוקרן מירוץ בזמן אמת.

אז מה היה לנו שם?
להוא התפרקה תיבת ההילוכים, לזה הדיפרנציאל, לאחד התחמם הרכב ולאחר בדיוק כמו במערכון – הלך מיכל שמן הברקס. ממש מרשים היה לראות את המתחרים מתקנים את המכוניות בזמן אפס בכדי להיות מוכנים לסבב הבא. מלבד מכונית פורמולה רנו שכתוצאה ממפגש לא נעים עם הגדר מצאה עצמה מפורקת, כל השאר חזרו בשלום וסיפקו הנאה רבה לקהל וכבוד לענף בו התחרו.
 
פורמולה ישראל
מתחילים
1    נדב ירון
2    איתמר יטיב
3    עידו יודובסקי

נשים
1    נועה אלישע
2    לירון בן ארי
3    דינה איילון

מקצוענים
1    לאון טאובס
2    סימון אלישקוב
3    אביב קדשאי

גימקאנה
4X2

1    מוטי נתן
2    גנדי סוביציאן
3    לאון טאובס

4X4
1    שירן ששון
2    פיני אלישקוב
3    קובי שקורי

דראג
הנעה קדמית
1    אמיר שמולי
2    בר ברוך
3    שרדי מזרייב

הנעה אחורית
1    מומי לוי
2    דני פיסטניר
3    עופר נדן

4X4
1    מיכאל רייכלין
2    רמי שומלי
3    יוסי הרשקו

N GROUP (טורינג קאר)
1    ניר בן ארי
2    חוסם אבדאל הדי
3    ויקטור קוחוניצקי

WRX CUP
1    מישל גדז'
2    שי שמעוני
3    פאדי גאבר

דריפטינג
1    אולג וסילקוב
2    רפי מזרחי
3    דני אברמוב

סופר בייק
GP2 מ-500 סמ"ק (יום שישי)
1    יוגב הרוש
2    חן אביוב
3    ניסים רומני

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    ליעד לב
2    חיים זנגברג
3    עירן ארצדי

GP2 מ-500 סמ"ק (יום שבת)
1    יוגב הרוש
2    אבישי חסון
3    חן אביוב

GP1  עד 500 סמ"ק (יום שישי)
1    חיים זנגברג
2    עירן ארצדי
3    ניב בלחסן

סופר מוטו
125 סמ"ק
1    רן רינקר
2    אדר מלמד
3    איליי קנובסקי

ימאהה
1    עמית פוקס
2    אבי מייזליש
3    טלוייסמן

125 סמ"ק
1    איליי קנובסקי
2    אדר מלמד
3    אוהד שריקי

ימאהה
1    מיכאל שרלינג
2    עמית פוקס
3    טל וייסמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.