הליכוד נגד פרס: "מביע דעה פוליטית אישית שמנותקת מעמדת הציבור"

מוקדם יותר קרא נשיא המדינה להגיע מיד להסכם שלום שיוביל מדינה פלסטינית. הליכוד ביתנו מסר: "מצער שהנשיא בוחר להציג דווקא בפני שגרירים זרים, עמדה פוליטית שמעודדת את הגינויים לישראל בזירה הבינלאומית"
רקפת סלע | (7)

24 ימים לפני הבחירות לכנסת ה-19, התבטאויותיו של נשיא המדינה, שמעון פרס, במהלך כנס שגרירי וראשי נציגויות ישראל בעולם בבית הנשיא, מעוררות סערה במערכת הפוליטית.

לדבריו של פרס "על ישראל להשלים את הליך הסכם השלום עם הפלסטינים ללא דיחוי. ישנו רוב ברור בעם בעד עקרון שתי מדינות לשני עמים. אבו מאזן הוא המנהיג הערבי היחיד שקם ואמר בפומבי כי הוא בעד שלום ונגד טרור".

בהמשך ביקר פרס את מדיניות הממשלה: "מדינה דו-לאומית מסכנת את הציונות, היהדות והדמוקרטיה של מדינת ישראל. הייתי רוצה שנחיה ביחד כתאומים אך בארץ כה קטנה עם עומק השנאה, החשדנות והפערים התרבותיים זה לא אפשרי. יש לשנות גישה כוחנית לגישה מתונה של הידברות".

תגובת יו"ר מטה ההסברה של הליכוד ישראל ביתנו, לא אחרה לבוא: "מפאת כבודו של נשיא המדינה נתייחס רק לגופם של דברים: מצער מאוד שנשיא המדינה בוחר להביע דעה פוליטית אישית שמנותקת מעמדת הציבור בישראל לגבי אבו מאזן סרבן השלום. מצער עוד יותר, שהנשיא בוחר להציג דווקא בפני שגרירים זרים, עמדה פוליטית שמעודדת את הגינויים לישראל בזירה הבינלאומית. ראש הממשלה קרא עשרות פעמים לאבו מאזן לחזור לשולחן המשא ומתן, ואף פעל רבות לשם כך".

"לצערנו אבו מאזן, שסירב אפילו להצעתו של אולמרט, מעדיף לחבור לחמאס ולפעול כנגד ישראל בכל זירה אפשרית. חבל שנשיא המדינה לא הסביר לשגרירים הזרים כיצד מתיישבות אמירותיו על אבו מאזן עם העובדה שהוא אפילו לא גינה את ירי הטילים על אזרחי ישראל", כך נמסר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    yud 30/12/2012 20:03
    הגב לתגובה זו
    אתה כנראה לא מבין הרבה ויודע מעט לכן בעת ההיא אוויל יחריש
  • 6.
    שומי 30/12/2012 18:55
    הגב לתגובה זו
    (‎1) יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו; (‎2) ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק-יסוד: הממשלה; (‎3) יקבל מן הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה; (‎4) יאמין את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות חוץ שיגרו לישראל, יסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה ויקיים מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות חוץ שיגרו לישראל; (‎5) יחתום על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת; (‎6) ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם. (ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם[‎2]. (ג) נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק.
  • 5.
    שייקה 30/12/2012 16:44
    הגב לתגובה זו
    חתרן בלתי....כל מילא נוספת מיותרת.
  • 4.
    ל-1: הכסיל לא החריש, אך בתמיכתך ימשיך לשלוט (ל"ת)
    בית"רי 30/12/2012 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אסןר להביע דעה הנוגדת מזו של הליכוד... (ל"ת)
    ירושלמי 30/12/2012 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מבין עניין 30/12/2012 15:46
    הגב לתגובה זו
    ועוד פעם ביבי
  • 1.
    oraemunna 30/12/2012 15:06
    הגב לתגובה זו
    שוב טעות הסברתית של הליכוד. הליכוד היה צריך לשבת בשקט. עכשו יוסבר לציבור כי הליכוד מתנגד לשלום. "כסיל יחריש,חכם יחשב"
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי