ראש עיריית קריית גת של הפייסבוק
זהו סיפור קלאסי על הכוח שבמדיה החברתית, שבידיים הלא נכונות ומול ארגון שאינו בקי ברזי המדיה החדשה - יכול לעשות נזקים אדירים.
ביולי השנה נפתח דף משתמש בפייסבוק בשם אבירם דהרי, ראש עיריית קריית גת. בפרטי המשתמש של הדף נכתבו בית הספר התיכון של דהרי, האוניברסיטה ואפילו מספר פוליטיקאים בכירים קישטו את החלק של "פעילויות ותחומי עניין" בדף.
לכאורה נראה כדף לגיטימי של ראש עירייה, אולם למעשה מדובר במתחזה שניצל את הדף המזויף כדי להתנגח בדהרי עצמו ובפעילות העירייה. לדף הפייסבוק הפקטיבי -
למען ההגינות חייבים לציין כי בחודשים האחרונים דרשה תנועת אומ"ץ מהמשטרה לפתוח בחקירה נגד דהרי בחשד לשחיתות, דבר שקיבל תהודה במספר כלי תקשורת, ובא לידי ביטוי בצורה מובלטת בדף המזויף.
"לא היינו פעילים מעולם בפייסבוק", סיפרה הבוקר (יום ד') לאייס דוברת העירייה, מיכל כהן. לדבריה, "אולי מדובר בתפיסה קצת מסורתית שיש בעירייה, אבל הסתפקנו באתר הרשמי של העירייה על מנת להעביר מסרים לתושבים".
כהן מעריכה כי בניגוד לערים אחרות בהם ההכפשות הגיעו מגורמי אופוזיציה, נראה שבקריית גת מדובר בגורמים מחוץ לפוליטיקה העירונית, כיוון ש"יש לנו קואליציה מקיר לקיר במועצת העיר".
לדבריה המתחזה בדף הפייסבוק חתם בשמו ובשם אנשים נוספים בעירייה, "ומהר מאוד התחיל להשתולל עם קללות וניבולי פה, טורים על העירייה ועוד".
כהן פנתה למשטרה כבר לפני מספר חודשים, אולם דף הפייסבוק נותר בעינו. לפני מספר שבועות פנתה שוב למשטרה, וגם הפעם, נכון לשעת כתיבת הידיעה - לא נעשה דבר. משכך, נקטה הדוברת בצעד קיצוני, ופרסמה הבוקר מודעות ב'ידיעות אחרונות' וב'ישראל היום' המבהירות כי אין כל קשר בין דף המשתמש המזויף בפייסבוק לבין דהרי או עיריית קריית גת.
"יש לנו חשד מי עומד מאחורי הדברים, אולם את החשדות מסרתי למשטרה ואין בכוונתי לפרסמם בכלי התקשורת", אמרה כהן. בתשובה לשאלת אייס על פנייה למוסדות הרשמיים של הפייסבוק, ענתה כהן כי נראה לה שמשטרת ישראל היא הגוף הנכון לטיפול בבעיות מסוג זה.
- 5.מרינה 23/05/2014 21:04הגב לתגובה זוhttps://www.facebook.com/marina.kagan.52/posts/10202665244006871?comment_id=10202665403210851¬if_t=like
- 4.ofer 29/09/2011 23:31הגב לתגובה זומודעות אבל
- 3.פרימיטיביים! למה לא לפנות ישירות (ל"ת)לפייסבוק ישראל ??? 29/09/2011 10:35הגב לתגובה זו
- 2.בת 28/09/2011 13:53הגב לתגובה זוומתוך חוסר ההבנה של המדיה מתעוררים חשדות ופחדים, לכן הם נשארים בחוץ. וכך נפתח כר למתחזים לעשות כשלהם. תעשה טוב העירייה אם תואיל לשכור בטובה בעל מקצוע המבין במדיה החברתית ובטיפול במשברים במדיה החברתית
- 1.קרייתגתי 28/09/2011 10:27הגב לתגובה זומזל שיודעים עדיין לעשות מודעות בעיתון
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
