מהי הסחורה העדיפה להשקעה תירס, חיטה או סויה?

אבירם ברדוגו, מנהל אסטרטגיות מסחר בתטא בית השקעות, סוקר את מצב הסחורות. אילו סחורות כדאיות להשקעות אלטרנטיביות?
אבירם ברדוגו | (1)

שוק ההון כסערה, המשקיעים אחוזי בילבול וכולם שואלים מהו המקום הנכון להשקיע את כספם בתקופה מאתגרת שכזו. זה הזמן המתאים ביותר לחשוב מחוץ לקופסה ולזכור שישנו תחום שנקרא השקעות אלטרנטיביות. היתרון הגדול בהשקעות אלטרנטיביות, שהרווח או ההפסד לא תלויים בכיוון השוק.

השקעה בסחורות היא אחת מהאפשרויות לביצוע השקעות אלטרנטיביות. תחום ההשקעה בסחורות הולך ומתפתח כל הזמן. לא עובר שבוע בלי שגורו מסויים ימליץ להשקיע בסחורות על רקע הצמיחה המואצת בסין או ההיפר אינפלציה שעתידה לפגוע בעולם, בעקבות המלחמה שמנהלים הנגידים נגד המיתון הגלובלי באמצעות שמירה על ריבית נמוכה מאוד.

רבים מעדיפים להשקיע בסחורות באמצעות תעודות סל. יש היגיון בכך, משום שהמתאם בין הסחורות השונות הוא מאוד גבוה. למרות זאת ניתן לבחון את הסחורות באופן פרטני כדי לבחור את זו שחזקה יותר. כמובן שניתן לבצע אסטרטגיית מרווח באמצעות קנייה של הסחורה החזקה ומכירה בשורט של החלשה.

תירס, חיטה וסויה הן מהסחורות המובילות בשוק. להלן גרף שמשווה את הביצועים שלהן ב-3 השנים האחרונות:

ניתן לראות מהגרף שהתירס (בכחול) מפגין עוצמה לעומת החיטה (בירוק) והסויה (באדום) ובואו נראה איך זה בא לידי ביטוי במספרים:

הדבר הבולט ביותר שניתן להבחין בו מהסתכלות על הגרף ועל הטבלה, הוא שמתוך 3 הסחורות שלהלן, התירס הוא החזק ביותר והחיטה היא החלשה ביותר. לכן אסטרטגיה מתאימה תהיה קנייה של התירס כנכס בודד ואז ההשקעה היא כיוונית. או לחילופין, בשילוב מכירה בשורט של החיטה. במקרה כזה, אנחנו מנטרלים את כיוון השוק ומרוויחים או מפסידים בהתאם להתנהגות התירס ביחס לביצועי החיטה.

בחודשים האחרונים הסחורות נמצאות בתיקון כלפי מטה, זאת על רקע החשש ממיתון גלובלי. אבל אין ספק שהמגמה ארוכת הטווח של הסחורות היא מגמת עלייה. היתרון הגדול בהשקעה בסחורות, שהיא נחשבת להשקעה אלטרנטיבית שלא תלויה בכיוון השוק. היא מהווה הגנה למשקיע במקרה שאכן העולם הולך לתקופה של אינפלציה גבוהה.

הכותב, אבירם ברדוגו הינו מנהל אסטרטגיות מסחר של תטא בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דורון 24/09/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    בשנה הבאה הכל יעלה לדעתי מכיוון שהולכת ומתקרבת אלינו אינפלציה קשה מאוד! אני אישית הייתי מחכה טיפה ומחזק כלפי הסויה!
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.