בר-מוחא רוצה את אמנון נדב בהנהלה: יאיר טרצ'יצקי טוען - "מנוגד לתקנון"

עיתונאי האגודה התל אביבית יקבעו היום מי יחליף את שמעון אלקבץ בהנהלה - נדב או טרצ'יצקי, שמערכת היחסים בינו לבין המנכ"ל עלתה על שרטון
אלכסנדר כץ | (6)

האסיפה הכללית של אגודת העיתונאים בתל אביב, תדון הערב (יום ה') במינוי של חבר חדש להנהלת האגודה במקומו של שמעון אלקבץ, מנכ"ל רדיו ירושלים לשעבר שפרש עם מינויו לראש מינהל תרבות ואמנות במשרד התרבות והספורט. ובדיוק כאן עולה שוב מערכת היחסית העכורה בין מנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא לעיתונאי יאיר טרצ'יצקי שמבקש להתמנות להנהלה. באגודה בהחלט היו רוצים לראות שם את אמנון נדב, יו"ר התחנה האזורית 'רדיוס'. לפני כשנתיים נערכו בחירות להנהלת האגודה. בעקבות התפטרותו של אלקבץ, חברים בהנהלה כעת 14 אנשים, כאשר התקנון מחייב לפחות 15. על פי סעיף 5.3.4 של האגודה, "התפטר חבר הנהלה שנבחר בבחירות חשאיות כלליות של חברי האגודה, יכנס במקומו המועמד הראשון בתור לפי מספר הקולות ובהתאם להוראות תקנון הבחירות להנהלת האגודה המצורף לתקנון זה". יש לציין כי אלקבץ, כמו חצי מחברי ההנהלה, נבחר בבחירות הכלליות עליהם התמודד גם טרצ'יצקי, ואילו המחצית השנייה של חברי ההנהלה נבחרת על ידי מערכות התקשורת הגדולות. במצב הזה, ביקש טרצ'יצקי, להתמנות להנהלה. לדבריו - במכתב שהעביר השבוע לבית הדין לערעורים של האגודה טען כי המועמדת הבאה בתור היא רוני סרנת שסיימה תשיעית בבחירות, אולם בהנהלה כבר חברים 3 חברים פנסיונרים, ולכן על פי התקנון אינה יכולה לכהן כחברת הנהלה, ולכן "יש לפנות למועמד הבא בתור לפי מספר הקולות". הבא בתור הוא טרצ'יצקי. לפני כשבועיים שלח טרצ'יצקי מכתב להנהלה על כך. היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד שמואל ספיר, שלל טענה זו וטען כי את אלקבץ יחליף אמנון נדב, שנבחר כנציג של עיתונאי רדיו 'רדיוס', למרות שלמעשה נדב לא עמד לבחירה בבחירות הכלליות לפני שנתיים. באגודה טענו עוד כי להנהלה יש סמכות לקבוע מי יחליף את אלקבץ. ואכן, להנהלה סמכות לקבוע הוראה שהתקנון אינו מתייחס אליה, אולם לגבי החלפת חברים - בהחלט ישנה התייחסות בתקנון האגודה. טרצ'יצקי פנה לבית הדין של אגודת העיתונאים, ובדיונה אתמול העדיפה "להפיל" את התיק את האסיפה הכללית. "מכיוון שהגוף העליון באגודה, האסיפה הכללית, עומדת להתכנס בתוך 24 שעות", כתבו חברי בית הדין משה רונן, חיים פלטנר ויאיר שטרן, "נראה לנו שראוי להציג בפניה את הסוגיה. אנו מורים להנהלת האגודה לאפשר לעותרים להציג את טענותיהם בלפני האסיפה הכללית, ולאפשר לה לקבל החלטה". יאיר טרצ'יצקי אמר לאייס: "לבר מוחא לא נוח שאהיה בהנהלה מאחר שאני מעביר ביקורת חריפה על התנהלותו ועל חוסר הרלוונטיות של האגודה, לדאבוני הוא עושה כל שביכולתו כדי למנוע קיומה של אופוזיציה בהנהלה. מזה שנתיים הוא עושה כל שביכולתו להרחיק אותי מהאגודה ומהנהלתה, הפעם זה בא לידי ביטוי בפעולה שמנוגדת לתקנון העמותה ובניסיון ללא מוצלח להכשירה באמצעות החלטות שנתפרו בדיוק למידותיי. הצעתי פשרה לצרף גם אותי וגם את אמנון נדב ולהוסיף חבר נוסף כדי לשמור על מספר אי זוגי של חברים, אבל לבר מוחא חשוב לשמור אותי בחוץ. אחר כך הוא מתפלא שעיתונאים צעירים מדירים את רגליהם מבית סוקולוב". את תגובתו של בר-מוחא לא ניתן היה להשיג.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    א. 22/07/2011 18:03
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה מה שקורה שם
  • 5.
    יהודית 22/07/2011 18:01
    הגב לתגובה זו
    התקנון אומר שזה אסור. תבדוק!
  • 4.
    מוחטאי 21/07/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
    כמה שהוא בדיחה שזה עצוב. למה אמנון נדב צריך להתבזות ולקשור אתנ,מו עם אדם כזה?
  • 3.
    בר מוח הא? 21/07/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    מזכיר לי את קדאפי מזכיר לי את מובאראק מזכיר לי את אסד לא מזכיר לי את מוסליני
  • 2.
    בר מוחא הורס את אגודת העיתונאים (ל"ת)
    לבני 21/07/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שערורייה (ל"ת)
    יוני נתן 21/07/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.7%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.