ראיון

מנכ"לית ביוליין: "תוך מספר חודשים נגדיל את החשיפה לשוק האמריקני"

ד"ר כנרת סויצקי מדברת בראיון מיוחד ל-Bizportal על עתיד החברה והרישום בבורסת הנאסד"ק. על ההסכם עם סייפרס שבוטל: "הבחירה בהם הייתה ראויה והשתלטות עוינת היא חלק מהתעשייה"
תומר קורנפלד | (15)

שנת 2011 מסתמנת כשנה לא פשוטה עבור חברות הביומד. לא מעט מניות של חברות מקומיות נשחקו ברקע לפידיונות של הציבור מקרנות הנאמנות וחלק מהמניות שכיכבו בראש התשואות בשנת 2009 לא זוכות לעדנה ואמון משוק ההון. אחת מהחברות האלו היא חברת ביוליין.

ביוליין היא חברה העוסקת במיסחור תרופות ולה צבר מוצרים רב. החברה רכשה מיום הנפקתה כ-35 מולקולות אשר יכולות להפוך בעתיד לתרופות מקור. עם זאת, מרבית המולקולות נמצאו כלא יעילות ו-22 פרוייקטים נסגרו. בין המולקולות המובילות של ביוליין נמצאות תרופה לסכיזופרניה, פתרון להסרה של נגעי עור ואף התקן רפואי לחולים לאחר התקף לב.

בראיון מיוחד ל-Bizportal מדברת מנכ"לית החברה ד"ר כנרת סויצקי על הפוטנציאל הקיים בחברה, מתייחסת לשיתוף הפעולה שהתבטל עם חברת סייפרס בתרופה בסכיזופרניה ולרישום מניותיה של החברה להנפקה בנאסד"ק.

השנה החולפת הייתה לא פשוטה עבור ביוליין. החברה חתמה על הסכם מיסחור לתרופה לסכיזופרניה, BL-1020, עם חברת סייפרס. כשנה מאוחר יותר הפרוייקט חזר לידיה של ביוליין, זאת לאחר שקרן ההשקעות שביצעה השתלטות עוינת על סייפרס, ביטלה את ההסכם.

למרות הביקורת שנשמעה בקרב המשקיעים על העסקה עם סייפרס, סויצקי עדיין חושבת שהעסקה הייתה ראויה: "אנחנו עדיין חושבים שסייפרס הייתה הבחירה הנכונה ואנחנו מבינים שהשתלטות עוינת היא חלק מהתעשייה שבה אנחנו נמצאים", אומרת סויצקי. לדבריה: "כך למשל היה עם חברת טבע שנחלצה כדי למנוע השתלטות עוינת על ספאלון ורכשה אותה".

לתרופה אותה מפתחת ביוליין ישנם שני אפקטים: הראשון הוא אנטי פסיכוטי - להפוך חולה לפחות אלים כלפי הסביבה. האפקט השני של התרופה נקרא האפקט הקוגניטיבי (זכרון, קשב ודיבור). כל התרופות הקיימות לסכיזופרניה הן או אנטי פסיכוטיות או עם אפקט קוגניטיבי. בביוליין גילו כי המולקולה עשויה לטפל בשני האפקטים במקביל.

כעת כאשר התרופה נמצאת בידיים של ביוליין, היא זאת שמובילה את הניסוי הקליני בתרופה Phase II/III. הניסוי שהחל ייערך ב-34 מרכזים (בהודו וברומניה) ובו יטופלו 435 חולים במשך חצי שנה. החולים יחולקו לשלוש קבוצות: אחת שתקבל תרופת דמי, אחת שתקבל את תרופת הבריספרידון (תרופה קיימת למחלה) והשלישית שתקבל את התרופה של ביוליין.

לא מנפיקים בכל מחיר

מניית ביוליין הושפעה בשנה החולפת גם מכוונת החברה להנפיק בנאסד"ק. החברה פרסמה תשקיף לגיוס עשרות מיליוני דולרים והמשקיעים כבר הריחו את הדילול הצפוי. הזכרון הצורם של הנפקת די מדיקל המשיך להדהד והעיב על המניה שאיבדה גובה.

"ההנפקה מבחינתנו היא לא רק כסף. באותה נשימה אמרנו שלא נצא להנפקה בכל מחיר. ידענו שהשוק קשה ולא טריוויאלי אבל רצינו שתהיה לנו הזדמנות להנפיק במידה והתנאים ישתנו".

לפחות בשלב זה בביוליין הוחלט לזנוח את כוונות ההנפקה וללכת על דרך אחרת שתאפשר למשקיע האמריקני להיחשף לחברה באמצעות תעודות ADR. מדובר בתעודות פיקדון המאפשרת לחברה ישראלית הנסחרת בתל אביב לרשום את התעודות למסחר בארה"ב מבלי לגייס הון. מניותיה של ביוליין ייסחרו תחת הסימול BLRX.

"אנחנו רוצים להיות שם בגלל המודל העסקי שלנו. אנחנו נצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשפר את הסחירות ולא מצפים לניסים ונפלאות. יש לנו משרד קשרי משקיעים (IR) בארה"ב המתמחה בתחום מדעי החיים ואנחנו מקווים שתוך מספר חודשים נראה תוצאות. אנחנו רוצים להכיר את המשקיעים ולנסוע לסבב פגישות בתדירות גבוהה. בכל סבב כזה פוגשים 10-20 משקיעים בתוך כשבוע וזאת המטרה".

שני ניסויים במקביל

ללא ספק המוצר המוביל של ביוליין הוא לא התרופה לסכיזופרניה אלא דווקא מוצר ה-BL-1040. מדובר בהתקן רפואי לחולים לאחר התקף לב. ביוליין כבר מסחרה את המוצר עם חברת איקריה באמצע 2009. במחצית השנייה של השנה יחלו החברות בניסוי המכריע במוצר - הניסוי הפיבוטאלי.

ביוליין ואיקריה החליטו לפצל את הניסוי לשניים - אחד באירופה ואחד בארה"ב. "היתרון הגדול של המהלך הוא שקל יותר לקבל אישור למוצר באירופה (CE - ת.ק). התכנון הלוגיסטי של הניסוי הוא אדיר אבל אם הניסוי באירופה יצליח - יהיה לנו קל להגיע לשוק".

המודל העסקי

בסוף הרבעון הראשון לחברת ביוליין היו בקופה כ-130 מיליון שקל, שאמורים לממן את פעילותה. לדבריו סויצקי המודל העסקי של ביוליין הוא "לגשר על הפער שקיים בארץ בין האקדמיה וחברות קטנות שנמצאות בשלבים קליניים התחלתיים לבין החברות הגדולות המחפשות פרוייקטים".

על פי המודל העסקי המוצהר, ביוליין חותמת על הסכם מסחור חדש בכל 12-18 חודשים. מאחר וההסכם שנחתם עם סייפרס היה לפני כשנה, ניתן להניח כי בחברה פועלים כדי למסחר מוצרים נוספים הנמצאים בצנרת.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כמו שציפיתי- המניה עפה לשמיים בוול סטריט :-) (ל"ת)
    דניאל 25/07/2011 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רמי 25/07/2011 16:02
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי בין חמשת חברות הביומד הטובות בישראל עם מודל עיסקי מצויין וצנרת מוצרים איכותית בשלבי פיתוח שונים. במידה ואחד מהם יגיע לכדי תרופה לשוק תהיה הצפת ערך משמעותית בביוליין. יש לזכור שהחברה כבר נסחרה בשער 400-500 לפני שנתיים ואין ספק שהפוטנציאל קיים ואף גדל עם המשך הפיתוחים אך שוק ההון לפעמים מתגמל מניות לוואי דווקא בתקופות טובות לחברות וזה לדעתי זמן מצויין לאסוף מניות ביוליין למי שמאמין בביומד הישראלי.{טבע מושקעת בה גם }.
  • 10.
    דוד 25/07/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    1.משקיע ישראל לא מצא כספו ברחובות חובה כל אחד לבדוק 10פעמים זה כמו בכביש שנייה אחד זילזלתה הלכו כל חסכונותיך 2.רק אם יש התחייבות כמו הבנק אם נפל אז תעקל את רכושו {ולכן עדיפ לא ליפול לכל מינה שקרים=ציפור אחד של אגח ממשלתי מעשרה ציבורים בלפ שקר ובלון = =שורה סופי כן צריך לעזור לתשובה כי זקוקים לנפט כמו מים
  • 9.
    אבנר 25/07/2011 10:09
    הגב לתגובה זו
    למי שיש הרבה אבל הרבה סבלנות יראה המון רווחים מחזיק במניה
  • 8.
    דוד 25/07/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
    יש למישהו מושג מתי יתחילו לשווק את המוצר הזה?
  • 7.
    סוף סוף בשורות טובות (ל"ת)
    רובי 24/07/2011 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 105 24/07/2011 20:42
    הגב לתגובה זו
    משכורות הבכירים ובמיוחד כמות המניות בידיהם הם גבוהות
  • 5.
    גבי 24/07/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    נקווה שיהיו לה מוצרים שכבר ניתן למכור אותם
  • פליק פלאק 25/07/2011 07:33
    הגב לתגובה זו
    בתחילת השנה היא עמדה על 400. לפני בערך שנתיים היא עמדה על 500 בערך וכולם ציפו לזינוק הגדול.
  • 4.
    gg 24/07/2011 19:08
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לכם כלום כי אם היא תעלה זו שוב תהיה מלכודת מוות כפי שהייה בשנה האחרונה אין כל ערך מוסף על פני חברות אחרות לחברה שאין לה עדיין כלום ביד הכל בניסויים היפותטים וחבל לסכן את הכסף כל עוד ישנם חברות דומות שנמצאות כבר אחרי הניסויים בהצלחה או בשלבים של הבהרות ואימותים שם כבר יש מוצר בטוח והסיכון אפסי לעומת ביוליין ששם כל שנה שנתיים יש מתקפת יחסי ציבור ועסקאות דמה כדי להחזיק את שער המנייה
  • דניאל 24/07/2011 19:54
    הגב לתגובה זו
    כי בארצות הבריאת יידעו להעריך את החברה הראויה הזאת
  • תיסחר נמוך יותר. האמריקאים יקרעו אותה. (ל"ת)
    ד 25/07/2011 07:13
  • 3.
    יוסיק 24/07/2011 18:53
    הגב לתגובה זו
    היתרון היחיד שלה הוא היכולת לבחור פרויקטים ולמצב אותם אחרת בפיתוח הם עצלים
  • 2.
    חלוקת אופציות ללא הפסק. (ל"ת)
    דילול בעלי מניות. 24/07/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 103 24/07/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    יש לשים לב שאין כאן דילול של המחזיקים אלא ניסיון להצפת ערך דרך החשיפה בארה" ב
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.