לוטש עיניים לרחוב יהודה ימית: מנשה סמירה מתמודד למשרת מפקד גל"צ
מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה, הוא אחד המועמדים למשרת מפקד גל"צ - כך נודע לאייס. שמו של סמירה נמצא ברשימת 25 המועמדים שעברו בשבוע שעבר את השלב הראשון של הוועדה לאיתור מפקד חדש לגל"צ במקומו של יצחק טוניק. סמירה (53) מונה למנכ"ל הרשות השנייה לפני יותר מ-4 שנים, וצפוי לסיים את תפקידו בעוד פחות משנה. במשך כשנה, מ-2006, היה סמירה מנכ"ל הוועדה הישראלית למדרוג, ועוד לפני כן, עד 2005, היה יו"ר מועצת הרשות השנייה. נוסף על סמירה, בין המועמדים שהגישו את מועמדותם ועברו את השלב הראשון, ניתן למנות את עורך 'מעריב' ו'זמן מעריב' לשעבר יואב צור, עורכת 'חדשות 10' לשעבר טלי בן עובדיה, עורך עיתון 'במחנה' יוני שיינפלד, ממלא מקום מנהל קול ישראל עד לפני כמה שבועות אריה שקד, הכתב לענייני חרדים של 'חדשות 10' אבישי בן חיים, היחצן אמנון שומרון, מגיש 'הכל דיבורים' והפרשן המדיני של קול ישראל ירון דקל, עורך 'אולפן שישי' בערוץ 2 ויומן הבוקר של גל"צ גולן יוכפז, מנכ"ל רדיו תל-אביב לשעבר שי בן מאור, הכתב הצבאי של ערוץ 1 אמיר בר שלום, ועוד. מתוך 30 שהגישו את מועמדותם, עברו את השלב הראשון, שכלל עמידה בדרישות סף לתפקיד, בין היתר השכלה אקדמית, ניסיון ניהול בתחום התקשורת ועוד, כ-25. עד סוף אוגוסט יושלמו שאר השלבים והוועדה תגיש את המלצותיה לשר הביטחון אהוד ברק. אז גם יסיים מפקד גל"צ הנוכחי טוניק את כהונתו בתפקיד, לאחר יותר מ-3 שנים. מנשה סמירה אמר לאייס: "אני לא יודע אם אני ברשימת 25 המועמדים הסופיים".
- 12.סמירה- האדם הראוי לתפקיד הזה צבא+חינוך+תקשורת (ל"ת)צבי 25/08/2011 07:46הגב לתגובה זו
- 11.דן 25/08/2011 07:44הגב לתגובה זוהתפקיד יושב עליו- בהצלחה רבה!
- 10.מיכל 25/08/2011 07:04הגב לתגובה זותפור עליו מכל הבחינות, קצין צבא מוערך, מנהל בית ספר ואיש חינוך בדמו, ומעורה בבפנוכו של תעשיית המדייה -טלויזיה ורדיו- יש מישהו שמתקרב לנתונים האלה? נו באמת... בהצלחה רבה למנשה סמירה.
- 9.הכל סגור ומסוגר 19/07/2011 12:32הגב לתגובה זואיילה חסון + שי נשר + טלי בן עובדיה = יוני קורן + אהוד ברק. מ.ש.ל
- אחד שבאמת יודע 19/07/2011 17:17הגב לתגובה זורמז אחרון: מדובר בזוכה ממין זכר
- 8.אחד שבאמת יודע 19/07/2011 11:34הגב לתגובה זורמז: זה לא יואב צור,אילן אוסטפלד, גולן יוכפז או יוני שיינפלד שמטקבקים עצמם לדעת כאן. רמז נוסף: שמו של האיש רשום בכתבה כאן ולא בכדי הוא שומר על פרופיל נמוך
- 7.ערן גפני 19/07/2011 10:17הגב לתגובה זומפקד גל"צ הפך להיות ב-40 השנים האחרונות למעין מנכ"ל רשת השידור של בתי הקפה ברצועת דיזנגוף-הקאמרי,שד' שאול מוזיאון. גל"צ אינה עוד תחנה אלא תחנה צבאית וזו צריכה להיות מהותה העיקרית. גם את עיתון "במחנה" ניסו להפוך ב-30 השנים האחרונות למעין גל"צ מודפס - ונכשלו. כעת, כשיוני שיינפלד הוא העורך, העיתון חזר להיות ביטאון צבאי - וכך צריך להיות גם המצב בגל"צ. לכן, לדעתי המועמדים המובילים צריכים להיות אמיר בר-שלום מערוץ 1 ויוני שיינפלד. הם גם מבינים בצבא וביטחון, גם לא מוטים פוליטית לשום צד וגם מבינים כיצד בנויה המדיה האלקטרונית והכתובה.
- 6.אבן ירושלמית 19/07/2011 09:31הגב לתגובה זורק יואב צור ראוי לנהל את התחנה הצבאית לאחר שמילא בהצלחה שורת תפקידי עריכה במעריב, יואב צור האחד היחיד שראוי לתפקיד.
- 5.שרוני 19/07/2011 09:25הגב לתגובה זויוכפז הוא אדם קשה אבל מתאים מעין כמוהו. הוא יודע את העבודה, רק צריך לעבוד קצת על יחסי האנוש שלו
- דבל פרוצס, 19/07/2011 09:33הגב לתגובה זויואב צור מתאים לתפקיד מפקד גלי צהל לאחר שערך בהצלחה את רשת מקומוני מעריב ואת עיתון מעריב,
- 4.אריה שקד? יעני סלמן?? בדיחה. התככן מתומדד? (ל"ת)מוטי א. 19/07/2011 00:05הגב לתגובה זו
- 3.קורן רוני 18/07/2011 23:27הגב לתגובה זווהכי מתאים מכל האספקטים.
- 2.נתי 18/07/2011 20:48הגב לתגובה זותרשמו לפניכם: קודקוד גל"צ יהיה גולן יוכפז.
- 1.החסוי 18/07/2011 19:59הגב לתגובה זועדיף שישאר ברשות השניה ויעשה שם כמה שפחות נזק
- דוב 25/08/2011 07:06הגב לתגובה זוהלוואי והוא יקח את גלי צהל לידיים וכולנו נהנה מזה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
